איי.אי.ג'י, ביטוח זהב בע"מ ואח' נ' טאובין ואח'

פסק דין

זוהי תביעה לשלום פיצויי ושיבוב , בעקבות תאונת דרכים בה נטען כי נגרם לרכב התובעות נזק .

התאונה אירעה בתוך חניון כאשר התובעת 2 נהגה את רכבה בנתיב הנסיעה בתוך החניון המיועד לכניסת כלי רכב ויציאתם, הגיעה לפניה שמאלה בכיוון נסיעתה , באותו זמן, מצד שמאל לכיוון נסיעת עדת התביעה חנה רכבו של הנתבע 1 , ושני הרכים נגעו אחד בני , דופן שמאל ש רכב התובעת 2 , למעשה הדלת השמאלית האחורית, ופינה ימנית של הפגוש האחורי ברכב הנתבע 1.

עדת התביעה טענה כי היא נהג ה את רכב ביציאה מהחניון, הגיעה למקום בו הנתיב פונה שמאלה, פנתה מעט , ואז הבחינה בהולכי רכב העוברים את הנתיב לרוחבו מימין לשמאל שלה, ואז תוך כדי שהיא עומדת כך, נסע רכבו של הנתבע 1 לאחור , מרחק של רכב שלם ( כ 5 מטרים) ופגע ברכבה .

הנתבע טוען כי הוא היה בחניה מאלה, מנוע רכבו כבוי, ובזן שהוא מוצא חפצים מתוכו, הרגיש את הפגיעה ברכבו, הסתכל וראה כי עדת התביעה תוך כדי שהוא נוסעת בתוך נתיב צר, התקרבה יתר על המידה אל רכבו ופגעה בו .

לא שוכנעתי בגרסתה של התובעת 2 עדת התביעה .

1- התובעת 2 אמרה כי עצרה את רכבה על מנת שהולכי רגל יחצו את הנתיב. אם הולכי רגל חוצים את הנתיב כיצד זה רכבו של הנתבע 1 חזר לאחור, ופגע בדופן שלה .

2- בעדותה הראשית הספונטנית לא טענה העדה כי הנתבע 1 נסע לאחור, ואמרה זאת רק לאחר שעורכת הדין מטעם התובעות הזכירה לה זאת

3- עדת התביעה טענה כי רכבו של הנתבע 1 חנה לא בפינה ממש, אלא במרחק 5 מטרים מהפינה , ורך של חניה אחת, והוא היה הראשון בשורה. הנתבע אישר זאת, אם הנתבע רצה לצאת מהחניה , והוא ראשון בשורה, לא היה נדרש לנסוע לאחור על מנת לאפשר לו יציאה מהחניה , ובמיוחד מרחק כה גדול של 5 מטרים .

4- במהלך עדותה אמרה התובעת 2 בעמוד 3 שורה אחרונה " יכול להיות שהסתיים התאונה , הוא נשאר ונסעתי לאחור כדי להשתחרר, אז יכול להיות , אבל זה אחרי הפגיעה "

אמירה זו מטילה צל כבד של ספק על גרסתה של העדה, והיא מאשרת למעשה , באופן עקיף כי יכול להיות שהיא אכן פגעה בו , הוא נשאר, והיא נסעה לאחור כדי לשחרר את רכבה מהמגע עם רכב הנתבעים

5- העדה מסרה בתחילת עדותה , התאונה אירעה בזמן ש" רציתי לפנות שמאלה ואז נכנס בי רכב מצד שמאל."

אמירה זו מחייבת ניתוח . היא טוענת כי עוד לא התחילה את הפניה שמאלה, זאת אומרת היא הייתה עדיין בנתיב הנסיעה משמלא לימין רכב הנתבע, בצורת ניצב עם רכב הנתבע, אם בשלב זה הנתבע נוסע לאחור, אזי הפגיעה חייבת להיות בין החלק האחורי של רכב הנתבע לכל רוחבו, עם דופן שמאל ברכבה. הפגיעה בפועל היא פינה אחורית ימנית של הנתבע עם דלת אחורית שמאלית של רכב התובעת

אופי הפגיעה ומיקומה טופחים על פנה גרסתה של עדת התביעה .

מכל אלה הגעתי לכלל מסקנה כי התובעות לא הוכיחו את התביעה , ודינה של זו דחייה .

אני דוחה את התביעה .

התובעות ישלמו לנתבעים הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד סכום של 896 ₪

ניתן היום, כ"ג אדר ב תשע"א, 29 מרץ 2011, בהעדר הצדדים.