אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> איינהורן ואח' נ' קון ואח'

איינהורן ואח' נ' קון ואח'

תאריך פרסום : 19/05/2013 | גרסת הדפסה
ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות תל אביב - יפו
32160-12-12
13/05/2013
בפני השופט:
תרצה שחם קינן

- נגד -
התובע:
אדם איינהורן
הנתבע:
ענת קון
פסק-דין

פסק דין

התובע הגיש תביעה לתשלום סך של 15,100 ₪. לטענת התובע, ביקש לשכור את דירתה של הנתבעת. הנתבעת העבירה לעיונו טיוטה של הסכם ובמקביל מסר לה התובע שני שיקים, האחד על סך של 4,300 ₪ בעבור חודש השכירות הראשון, והשני, ללא תאריך, נועד לפיקדון בלבד, על סך של 4,000 ₪. לטענת התובע, הנתבעת לא החזירה לו את חוזה השכירות חתום על ידה, והיות שהיה מחויב בפינוי דירתו הקודמת הודיע לנתבעת כי אין בכוונתו לשכור את הדירה.

בין הצדדים לא נחתם הסכם. עם זאת, הפקידה הנתבעת את שני השיקים מבלי להתריע כי בכוונתה להפקיד גם את שיק הבטחון.

התובע עותר לחייב את הנתבעת בתשלום סך של 8,300 ₪ אותם שילם לה, 2,400 ₪ בגין הפרש שכר דירה גבוה יותר שנאלץ לשלם, 4,000 ₪ הפסד ימי עבודה, נסיעות ועוגמת נפש, ו-400 ₪ ריבית והצמדה.

הנתבעת הגישה תביעה שכנגד. בכתב ההגנה, ובכתב התביעה שכנגד, טענה הנתבעת כי הסכימה להשכיר את הדירה לתובע ולבת הזוג שלו. לדבריה, אכן העבירה לידי התובע טיוטת הסכם וביקשה כי יעשה מאמץ לחתום על ההסכם בהקדם.

לבקשת התובע, מסרה לו את מפתחות הדירה על מנת שיוכל לנקות את הדירה לפני שייכנס להתגורר בדירה. את המפתחות נתנה הנתבעת בתמורה לשתי המחאות, האחת על סך 4,300 ₪ והשניה על סך 4,000 ₪ כבטוחה.

הצדדים התכוונו לחתום על ההסכם בערב יום כיפור, ביום 24.9.12. הנתבעת חשה ברע, ולפיכך לא נחתם ההסכם. הנתבעת התקשרה אל התובע למחרת יום הכיפורים ביום 27.9.12, אך אז הודיע לה התובע כי הוא מבקש לבטל את ההסכמה וכי אין בכוונתו לשכור את הדירה.

בכתב התביעה שכנגד עותרת התובעת שכנגד לחייב את הנתבע שכנגד באובדן שכר דירה עבור 3 חודשים על סך 12,900 ₪, תשלומים קבועים ששולמו כארנונה, ועד בית וחשמל, אובדן ימי עבודה על מנת להציג את הדירה לפני שוכרים חדשים, וכן פרסום נוסף של הדירה כתוצאה מהביטול החד צדדי.

במהלך הדיון הסתבר כי הצדדים הסכימו שהתובע ישכור מהנתבעת את הדירה, אך טרם חתמו על הסכם. התובע קיבל מפתח, ניקה את הדירה, נתן המחאה לחודש הקרוב והמחאה לבטחון, והצדדים קבעו לחתום על ההסכם ביום 24.9.12. הנתבעת חשה, כאמור, ברע, ההסכם לא נחתם באותו היום, וביום 27.9.12 הודיע התובע לנתבעת כי הוא חוזר בו מכוונתו לשכור את הדירה. לביטול זה לא ניתן כל הסבר המניח את הדעת.

לאחר ששמעתי את הצדדים וקראתי את כתבי הטענות הגעתי לכלל דעה כי דין התביעה להתקבל באופן חלקי בלבד, וכי דין התביעה שכנגד להתקבל באופן חלקי, כך שיהא על הנתבעת, היא התובעת שכנגד, להשיב לתובע, הוא הנתבע שכנגד חלק מהכסף אותו קיבלה, וזאת בסך של 2,000 ₪.

כאמור, לא נחתם הסכם בין הצדדים אם כי אין ספק כי הצדדים הגיעו להסכם בעל פה לפיו ישכור התובע את הדירה מהנתבעת בסכום של 4,300 ₪ לחודש.

ביטול ההסכם באופן חד צדדי על ידי התובע ביום 27.9.12 מהווה הפרה של ההסכמה אליה הגיעו הצדדים ובוודאי שמהווה חוסר תום לב בניהול המו"מ לקראת חתימת ההסכם הכתוב. העובדה שהתובע חזר בו מכוונתו לחתום על ההסכם, ולאחר ימים ספורים בלבד, חתם על הסכם, לפיו שכר דירה אחרת, מחזק את הטענה, לפיה ניהל את המו"מ עם הנתבעת, היא התובעת שכנגד, בחוסר תום לב. הפרת ההסכם על ידי התובע אינה מקנה לו זכות לפיצוי, אלא מחייבת אותו בפיצוי התובעת שכנגד.

אני מקבלת את עדותה של הנתבעת לפיה הסכימה לאפשר לתובע להיכנס לדירה באיחור של שבועיים, כפי שכתבתה בהודעת דוא"ל, אותה שלחה לתובע ביום 14.9.13. העובדה שהנתבעת, היא התובעת שכנגד, חשה ברע ביום 24.9.12, מנעה את חתימת ההסכם באותו היום, אך הנתבעת, היא התובעת שכנגד ביקשה לחתום על ההסכם, מיד לאחר יום הכיפורים, אלא שהתובע, הוא הנתבע שכנגד, חזר בו מכוונתו לחתום על ההסכם, כאשר מפתח דירתה של הנתבעת בידו, ולאחר שמסר לידיה שתי המחאות.

לאור העובדה שטרם נחתם ההסכם, הרי שפרטיו המדויקים טרם סוכמו.

בכל הנוגע לתביעה שכנגד, כאמור לא נחתם ההסכם, כך שלא נקבעו משך תקופת השכירות, ופרטים אחרים בהסכם.

לאור כל האמור הריני מקבלת את התביעה, בחלקה בלבד, ואף את התביעה שכנגד בחלקה.

לאור הפרת ההסכם בעל פה, וניהול המשא ומתן בחוסר תום לב, על התובע לשלם לנתבעת סך של 4,300 ₪, דמי השכירות לחודש הראשון, וכן פיצוי בסך של 2,000 ₪, בגין הפרת ההסכם.

הנתבעת, היא התובעת שכנגד, קיבלה לידיה סך של 8,300 ₪. לאחר שקבעתי כי על הנתבע שכנגד לשלם לתובעת שכנגד סך של 6,300 ₪, הרי שעליה להשיב לתובע, הוא הנתבע שכנגד סך של 2,000 ₪.

סוף דבר הנתבעת, היא התובעת שכנגד, תשלם לתובע סך של 2,000 ₪, וזאת בתוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין, שאם לא כן, יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום המלא בפועל.

בנסיבות לא מצאתי להטיל הוצאות.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ