רקע :
1.עסקינן במכירה בהליכי הוצאה לפועל, של משק מס' 44 ביישוב תלמי-אל (להלן: "הנכס"), שהיה בבעלותו של החייב, מר אבשלום גיורא (להלן: "החייב") ואשר נמכר, בכינוס, בהליכי הוצל"פ, למשיבים 1 ו- 2 (להלן: "הרוכשים"). המחלוקות שהובאו בפניי נוגעות להחלטות ראש ההוצאה לפועל בהתייחס להעברות כספים שהתקבלו ממכירת הנכס, לאגודה ולמינהל ולהתנהלותו של עו"ד איימן אבו רייא (להלן: "הכונס"), אשר מונה ככונס בהליכי הוצל"פ, למכירת הנכס.
ההליכים :
2.מדובר בשני הליכים שאוחדו:
האחד - בקשה למתן רשות לערער על החלטת כבוד ראש ההוצאה לפועל בחיפה (מירב קלמפנר-נבון), מיום 30.10.08 (להלן: "החלטת ההחזר"), בתיק ההוצל"פ מס' 02-26149-03-7 (להלן: "תיק ההוצל"פ"), לפיה חויבה המבקשת להחזיר לתיק כינוס הנכסים, המתנהל במסגרת הליכי ההוצל"פ, סך של 360,341 ₪.
אעיר כבר כאן, כי מאחר שהבקשה נתמכת במסמכים מתיק ההוצל"פ לא מצאתי ממש בטענת הרוכשים לפיה, בהעדר תצהיר, יש לסלק את הבקשה על הסף. החלטתי להיעתר לבקשה, שהוגשה בתיק רצ"פ 13591-11-08, ולדון בה כבערעור (להלן: "ערעור האגודה").
השני - ערעורו של עו"ד איימן אבו רייא (להלן: "ערעור הכונס"), על החלטת כבוד ראש ההוצאה לפועל בחיפה (מירב קלמפנר-נבון), בתיק ההוצל"פ, מיום 18.4.2008 (להלן: "ההחלטה"), לפיה חויב הכונס להחזיר לרוכשים סכום ששילמו למינהל, לאחר שנדרש על ידו, עקב מחדלו של הכונס, כפי שיפורט להלן.
ערעור האגודה :
3.החייב, כחבר האגודה, חב לה כספים רבים (לטענתה – מעל 900,000 ₪), אשר נתבעו על ידה בהליך הכינוס. באישור ראש ההוצאה לפועל, העביר הכונס לידי האגודה, מתוך כספי מכירת הנכס, סך של 832,000 ₪ (להלן: "סכום ההחזר"), על חשבון חובו של החייב לאגודה.
האגודה טוענת בערעורה, כי לפתע, ללא כל התראה מוקדמת וללא שהיתה מעורבת בהליכי הכינוס, התקבלה אצלה החלטת ראש ההוצאה לפועל, שניתנה ביום 2.3.08, במעמד צד אחד, (להלן: "ההחלטה הראשונה"), לפיה עליה להשיב לקופת הכונס סך של 360,341 ₪.
האגודה הגישה בקשה לעיכוב ביצוע ההחלטה הראשונה, עד שתקבל מסמכים רלבנטיים ותינתן לה הזדמנות לטעון טענותיה. כבוד הרשם עיסא סעיד, אשר דן בבקשה זו, נענה לבקשתה ובהחלטה מיום 1.5.08, עיכב את הביצוע, על מנת לאפשר לאגודה להגיש תגובה (להלן: "החלטת הביניים").
לאחר שהכונס לא המציא לה את כל המסמכים, ביקשה האגודה (בבקשה מיום 21.5.08, שלא צורפה על ידה להליך זה), ארכה נוספת. ביום 21.11.08 קיבלה המבקשת את החלטה שניתנה ביום 30.10.08 (היא החלטת ההחזר), בה שוב נדרשה להעביר את סכום ההחזר לכונס. החלטה זו התקבלה בעקבות בקשה שהוגשה על ידי הרוכשים ביום 28.10.08, ללא שהומצא לאגודה עותק מהבקשה.
בקשת האגודה לעיון חוזר בהחלטה נדחתה ע"י כבוד ראש ההוצאה לפועל, בהחלטתה מיום 13.11.08.
טיעוני האגודה בערעורה :
4.האגודה קובלת על כך שניתנו החלטות המחייבות אותה בהחזר סכום נכבד, קרוב ל- 400,000 ₪, ללא שניתנה לה הזדמנות להשמיע טענותיה.
לטענתה, טעתה כבוד ראש ההוצאה לפועל בכך שקיבלה החלטה כה משמעותית, מבלי לזמן את הצדדים לדיון ותוך הסתמכות על בקשות בכתב ובנסיבות אלה נוגד פסק דינה של כבוד ראש ההוצאה לפועל את כללי הצדק הטבעי ואת כללי היסוד של השיטה המשפטית, כך, במיוחד, כאשר הכספים הועברו לאגודה, חודשים רבים קודם לכן, על פי החלטות ראש ההוצאה לפועל.
לטענת האגודה, היא הסתמכה בתום לב על חזקת תקינות פעילות ראש ההוצל"פ ועל כך שהעברת הכספים חלוטה וסופית ושינתה את מצבה לרעה, וגם משום כך לא ניתן היה להורות על החזרתם וההחלטה, המורה כך, לוקה בחוסר סבירות קיצוני.
עוד טוענת האגודה, כי לא הומצאו לה כל המסמכים הרלבנטיים, שכן הכונס אינו חושף את כל המידע לגבי כינוס נכסי החייב, אולם מהמסמכים הנמצאים ברשותה ומהידוע לה, עולה חשש אמיתי למעשים ו/או מחדלים רשלניים מצד הכונס, אשר גרם ליצירת חוב נוסף בסדר גודל של חצי מיליון ₪.
לטענתה, לא קיימת יריבות בינה לבין הרוכשים ולא ברור הבסיס המשפטי למתן החלטות נגדה, על פי בקשת הרוכשים. לשיטתה, ככל שיש לרוכשים טענות, עליהן להיות מופנות כלפי הכונס ולא כלפי האגודה. כן נטען, כי הרוכשים פעלו שלא בתום לב, עת לא המציאו לה את בקשתם, בעקבותיה ניתנה החלטת ההחזר.
