אייל נ' מיכאלשוילי ואח'

החלטה

החלטה תישלח לצדדים.

ניתנה והודעה היום כ"ו שבט תשע"א, 31/01/2011 במעמד הנוכחים.

צחי אלמוג, רשם

החלטה

המשיב הגיש ללשכת ההוצאה לפועל בהרצלייה שטר חוב על סך 10,000 ₪ שעשו המבקשים לפקודתו. השטר ניתן במסגרת הזמנה לשירותי מימון מיום 19.3.07 בין המבקשים לבין המשיב.

בהתאם להזמנה זו הוסכם, בין היתר, כי המשיב יפנה עבור המבקשים לגיוס מקורות מימון בגופים פיננסיים שונים, הכין את בקשת המימון וילווה את תהליך קבלת מסגרת האשראי והשגתה. עוד נקבע כי המבקשים ישלמו למשיב עמלה ביחס ישיר למסגרת האשראי שהושגה לפי 10% בתוספת מע"מ מסך מסגרת האשראי המאושרת. עוד נקבע כי למבקשים לא יהיו טענות כלפי המשיב על הצלחתו או אי הצלחתו להשגת המימון וכי החתימה על ההזמנה הינה אישור למשיב לחשוף את נתוניהם הפיננסיים של המבקשים כלפי הגופים הרלוונטיים. עוד נקבע כי למשיב לא יהיו טענות ודרישות לקבלת עמלה אם לא תאושר למבקשים מסגרת המימון. כן נקבע כי המבקשים ישלמו מקדמה בסך 1,000 ₪ + מע"מ ובכתב יד נכתב כי אם המשיב לא ישיג את המימון, המקדמה לא תוחזר וכי המבקשים לא יהיו מחויבים בתשלום נוסף.

בסעיף 13 להזמנה התחייבו המבקשים כי דרישת הפסקת ההסכם טרם סיומו תחייב אותם בתשלום מלוא דמי התיווך לפי הסכם זה. השטר נשוא תיק זה ניתן כביטחון להבטחת קיום ההסכם.

המבקשים הגישו שני תצהירים זהים למדיי ובהם טענו את הטענות הבאות:

המבקשים לא מכחישים את חתימתם על ההסכם הנ"ל אך הם מוסיפים כי בשל אי ידיעה וחוסר תום לב החתים אותם המשיב על שטר חוב באותו יום של הפגישה ולא ברור מדוע עשה זאת.

לימים, הפך המבקש 1 לחייב מוגבל באמצעים ואף אימו הפכה להיות מוגבלת בבנק ולכן פנו למשיב וביקשו ממנו לא להמשיך את קיום הבדיקה מאחר ואין הם יכולים לקחת הלוואה ולא להיות ערבים להלוואה. את ההודעה שלחו למשיב בדואר רשום, לטענתם. לדבריהם, המשיב לא עשה כל פעולה בבקשתם מיום הפגישה, למעט יעוץ של שעה אחת, והודעתם אליו הייתה מיידית ומאז לא היה להם כל קשר איתו. הם טוענים כי הם הוחתמו על שטר החוב במרמה בלא שידעו את תוכנו ושהשטר היה ריק ללא ציון תאריך או סכום ואף לא נחתם כל הסכם שכר טרחה.

המבקש 1 בעדותו אישר את חתימתו על ההסכם ועל שטר החוב, וכן שהיה בתהליך פש"ר כאשר בא לפגישה במשרד המשיב הוצג לו מכתב שנשלח ביום 13.6.07 מטעמו של המבקש עצמו למשיב והוא אישר את הדבר. כמו כן, הוצגו לו מסמכים המתארים בקשת אשראי שהכין המשיב ביום 29.3.07 לבנק הבינלאומי ולבנק דיסקונט.

מהמכתב מיום 13.6.07 עולה כי למרות הקושי של המבקש 1 לקבל אשראי, הרי שהוסכם בין הצדדים כי המבקש 2, אביו, יבקש הלוואה ויהא בעל החשבון בהלוואה וכן כי הוא יודע שאחותו יצרה קשר עם משרד המשיב ושם נאמר לה שהמשיב הצליח להשיג אישור לאשראי בסך 60,000 ₪.

ואולם, מהמכתבים מיום 29.3.07 אשר נשלחו מטעם המשיב עולה כי הוא אכן פנה לבנקים בבקשה לקבל אישור לאשראי תוך פירוט עיסוקם והכנסותיהם של המבקשים. במובן זה לא ניתן לראות כי המשיב לא עשה דבר למען המבקשים, שכן לא רק הוא פנה לצורך קבלת אשראי כאמור, אלא שממכתב מיום 13.6.07 שצוין לעיל עולה הודעה כי המשיב אכן הצליח לקבל אישור עקרוני לאשראי בסך 60,000 ₪ לפחות. במובן זה ניתן לומר כבר עכשיו כי אין מדובר בכישלון תמורה מלא כפי שאולי טוענים המבקשים. המחלוקת נעוצה בסעיף 13 להסכם לפיו הפסקת ההסכם טרם סיומו תחייב בתשלום דמי התיווך לפי הסכם זה. בעניין זה לא ברור על סמך מה ערך המשיב את התחשיב לפיו עמלת התיווך עומדת על 10,000 ₪ דווקא ונראה כי יש להוכיח בעובדה לא רק את עצם שליחת המכתבים לגורמים פיננסיים שונים, אלא מהו האשראי שאותו ניתן היה לגייס בפועל וזאת בהתאם לאישורים של אותם גופים פיננסיים.

באשר לטענה כי המשיב החתים את המבקשים על שטר החוב במרמה מבלי שידעו מה תוכנו, הרי שמדובר בטענה שלא נסתרה על אף שהיא לא פורטה כדבעי בתצהיר, אך בחקירה הנגדית חזר המבקש 2 ואמר כי כאשר באו המבקשים למשרדי המשיב הם היו במצוקה, לא ידעו על מה הם חותמים ומדברים אלו אפשר להבין כי אולי החתימה נעשתה תחת לחץ. בכל מקרה, נראה כי יש מקום לברר את נסיבות החתימה על גבי שטר החוב מצד המבקשים אף כי נראה לי כי מדובר בטענה קלושה למדיי, שכן למרות שבתצהיר טענו כי לא ידעו על מה הם חותמים, הרי שממכתבו של המבקש 1 מיום 13.6.07 לא עלתה כל טענה ביחס לנסיבות ההחתמה על שטר החוב כאמור.

יחד עם זאת, ממכתב מיום 13.6.07 של המבקש 1 עולה כי ככל הנראה היה אישור עקרוני לאשראי בסך 60,000 ₪ ולכן, לאור ההסכם בין הצדדים, זכאי המשיב, בהתאם לסעיף 5 להסכם בין הצדדים, בסך 6,000 ₪ + מע"מ. לפיכך לגבי סכום זה אין מקום לתת למבקשים רשות להתגונן, שכן יש באותו מכתב הודאת בעל דין בסכום האשראי שהצליח המשיב לגייס ובהתאם להוראות ההסכם, זכאי המשיב לאותה עמלה בסך 6,000 ₪ + מע"מ לפחות. באשר ליתרת הסכום כאמור, נראה לי כי על המשיב להוכיח כי הצליח לקבל אישור לגיוס אשראי לסך 100,000 ₪, שכן שכר הטרחה מותנה ביחס למסגרת האשראי שהושגה.

לאור כל האמור לעיל, מתקבלת ההתנגדות בשתי טענות אלו:

נסיבות החתמת המבקשים על שטר החוב ומהי מסגרת האשראי שהצליח המשיב לגייס בפועל. ביחס לסכום בסך 6,000 ₪ + מע"מ רשאי המשיב להמשיך בהליכי גבייה.

א. התיק נקבע לשמיעת ההוכחות בפני כב' השופטת חנה קלוגמן ביום 5.2.12 שעה 10:30. הצדדים יפעלו לפי תקנה 214ב1 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, בהתאם ללוחות הזמנים הקבועים בתקנה זו.

ב. הואיל ומדובר בתביעה בעילה שטרית, יוגשו תחילה תצהירי עדות ראשית על ידי הנתבע עד 45 יום לפני מועד ההוכחות. תצהירי עדות ראשית מטעם התובע יוגשו עד 30 יום לפני מועד ההוכחות.

ג. כל אחד מהצדדים יעביר עותק מתצהיריו ישירות לצד שכנגד, במקביל להגשתם לבית המשפט. עד למועד הגשת תצהירי העדות הראשית, יוגשו ע"י כל אחד מהצדדים כל הבקשות לעניין הזמנת עדים שלא בשליטתם. הצדדים יהיו ערוכים להשמיע את כל עדיהם במועד שנקבע לשמיעת ההוכחות וכן לסכם בעל פה.