איילון חברה לביטוח בע"מ נ' סבוני ואח'

פסק דין

לפני תביעה בגין נזקים שנגרמו לרכב שבוטח על ידי התובעת.

התובעת טענה כי ביום 15.3.2010 נסע הנהג ברכב שבוטח על ידה באזור מעלה אדומים. בהגיעו לכיכר הוא עצר על מנת ליתן זכות קדימה לרכב שנסע בתוך הכיכר. מיד בסמוך לאחר מכן פגע רכב הנתבעים ברכב התובעת מאחור וגרם לו לנזק.

הנתבעים טענו בכתב ההגנה כי רכב התובעת הוא שסטה לנתיב נסיעת רכב הנתבעים ולכן האחריות לתאונה מוטלת על נהג התובעת.

בדיון שהתקיים לפני התייצב נהג התובעת לדיון לבדו. הנתבע 1 לא התייצב. לדברי בא כוחו הנתבע זומן לדיון .

הנהג ברכב התובעת חזר על גרסתו לתאונה. הוא הסביר כי בכיוון נסיעתו היה נתיב אחד בלבד. לדבריו בעקבות הפגיעה ברכבו אשר עמד מעט באלכסון הוא נפגע בפינה הימנית של הרכב. רכבו נהדף קדימה וימינה. בעקבות כך נפגעה הדלת של רכבו מתמרור שהיה בצד ימין. בעדותו הוא אמר כי התובעת סירבה לפצותו בגין הנזק שנגרם לדלת וטענה כי נזק זה לא נגרם באירוע התאונה. יש לציין כי בכתב התביעה ציינה התובעת כי היא אינה תובעת נזק זה.

בדיון טען ב"כ הנתבעים כי אין אפשרות מבחינה פיזיקלית כי רכב התובע יינזק באופן הנטען על ידי נהג התובעת.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ושמעתי את העדויות וטיעוני ב"כ הצדדים החלטתי לקבל את התביעה.

נהג התובעת העיד כי הוא נפגע על ידי רכב הנתבעים 1 לאחר שנתן זכות קדימה לרכב שנסע בתוך הכיכר. גרסה זו לא נסתרה. הנתבע 1 כאמור לא התייצב לדיון ולפיכך לא ניתן היה ללמוד ממנו על גרסתו לתאונה.

לא מצאתי כי יש ממש בטענת ב"כ הנתבעים בדבר אי ייתכנות התאונה מבחינה פיזיקלית. טענה שכזו הינה טענה שבמומחיות ולא הוגשה חוות דעת מומחה להוכחתה. יתרה מכך, התובעת כאמור לא תבעה את הנזק שנגרם לצד הימני של הרכב בדלת ולכן הדיון מבחינת ייתכנות נזק זה אינו רלבנטי.

סוף דבר התביעה מתקבלת. התובעת הוכיחה את נזקיה באמצעות חוות דעת שמאי והוראות תשלום. אשר על כן הנתבעים ביחד ולחוד ישלמו לתובעת סך של 4,866 ₪ צמוד ונושא ריבית כדין מיום 15.8.2010 ועד התשלום בפועל. בנוסף ישלמו הנתבעים לתובעת הוצאות משפט – אגרת בית המשפט בסך של 355 ₪, שכר העד בסך של 350 ₪ ושכר טרחת עו"ד בסך של 1,600 ₪.

הסכומים ישולמו בתוך 30 יום.

המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, כ"ח שבט תשע"ב, 21 פברואר 2012, בהעדר הצדדים.