איילון חברה לביטוח בע"מ נ' וקנין ואח'

פסק דין

התביעה שבפניי עניינה תאונת דרכים שאירעה ביום 24.10.10 בין צומת התשבי לצומת יגור (להלן: "הצומת").

הצדדים ורקע כללי:

התובעת הינה המבטחת של רכב מסוג הונדה סיוויק (להלן: "הרכב" או "הרכב הראשון"), ואשר נהג בו בעת התאונה הבעלים מר גורביץ אנטולי (להלן: "התובע"). התובעת פיצתה את התובע על הנזק שנגרם לו בעקבות התאונה , והגישה את התביעה כנגד שני הנתבעים אשר היו מעורבים בתאונה.

הנתבע 1 הינו הבעלים של ג'יפ מסוג מיצ'ובישי פג'ארו (להלן: "הג'יפ") שהיה מעורב בתאונה ואשר בעת התאונה נהגה בו בת זוגו הגברת מאיה טרבלסי.

הנתבעת 2 הינה המבטחת של רכב מסוג מזדה 6 שהיה הרכב השלישי שהיה מעורב בתאונה (להלן: "הרכב השלישי), ואשר נהג בו בעת התאונה מר מוסא חגאזי.

התאונה אירעה לאחר שהרכב הראשון האט ועצר בעקבות עומס תנועה ועצירת הרכב שמלפניו. אין מחלוקת על כי הג'יפ פגע ברכב הראשון ועל כי הרכב השלישי פגע בג'יפ.

המחלקת שבין הצדדים מתמקדת בשאלה האם הרכב השלישי גרם לתאונה בין הרכב הראשון לג'יפ ,כטענת הנתבע , והדף את הג'יפ לעבר הרכב הראשון, או לחלופין, כטענת נהג הנתבעת, הרכב השלישי פגע קלות בג'יפ לאחר שהאחרון כבר פגע ברכב הראשון.

תמצית טענות התובעת:

מטעם התובעת העיד מר גורביץ אשר נהג ברכב בעת התאונה. לטענתו, הוא בלם את רכבו לאחר שהרכב שמלפניו בלם. הוא הוסיף והעיד כי לא פגע ברכב שמלפניו, אך הרגיש מכה בחלק האחורי של רכבו. כשיצא מהרכב ראה נהג הנתבעת את הג'יפ. הוא אף ראה את הרכב השלישי מאחור. נהג התובעת סיכם את עדותו כדלקמן: "אני לא ראיתי שום דבר, אני יודע שפגעו בי מאחורה והם יעשו מה שהם רוצים. אני יודע שנכנסו בי מאחורה".

תמצית טיעוני הנתבע 1:

הנתבע 1 הוא הבעלים של הג'יפ, אך הוא עצמו לא נכח במקום בעת התאונה. בג'יפ נהגה כאמור בת זוגו והיו בו עוד ארבע נוסעים. הנתבע 1 העיד על האירועים שלאחר התאונה ועל הנזק שנגרם לג'יפ. כמו כן העידו מטעמו הנהגת בעת התאונה ושלושה נוסעים נוספים שהיו עמה בג'יפ , הנוסע הרביעי שהיה בג'יפ ישן בעת התאונה ולכן לא זומן להעיד. מעדויות נוסעי הג'יפ עולה כי לאחר שנהגת הג'יפ הבחינה כי הרכב הראשון נעצר האטה את רכבה תוך סטייה מסוימת ימינה. רק לאחר מכן פגע הרכב השלישי בג'יפ והדפו לעבר הרכב הראשון.

מסקנת נהגת הג'יפ והנוסעים בו היא שהתאונה נגרמה על ידי הרכב השלישי שהדף את הג'יפ לעבר הרכב הראשון.

תמצית טעוני הנתבעת:

מטעם הנתבעת העיד נהג הרכב השלישי בלבד. לטענתו, הוא הבחין בג'יפ פוגע ברכב הראשון והאט בנסיעתו כדי לא לפגוע בג'יפ. לטענתו הוא כמעט הצליח למנוע את התאונה עם הג'יפ, אך פגע בו פגיעה מינורית שבוודאי לא יכלה להדוף את הג'יפ לעבר הרכב הראשון. מסקנתו של נהג הרכב השלישי הייתה שהוא הצטרף למעשה לתאונה קיימת.

דיון:

אין למעשה מחלוקת על כי נהג הרכב הראשון אינו אשם בתאונה. הוא נהג כדין ואף לא פגע ברכב שמלפניו למרות שהאחרון בלם בלימה פתאומית, דהיינו נהג הרכב הראשון שמר מרחק נכון מהרכב שמלפניו. המחלוקת כאמור היא מי מהרכבים השני והשלישי גרמו לתאונה. מטעם הנתבע העידו נהגת הג'יפ והנוסעים שהיו עמה בג'יפ והם חזרו וטענו שהנהגת האטה וסטתה ימינה כדי למנוע תאונה עם הרכב הראשון, ורק לאחר מכן פגע הרכב השלישי בג'יפ והדף אותו לעבר הרכב הראשון. הנהגת העידה : "היה פקק תנועה והרכב שנסע לפניי בלם בלימה פתאומית, כדי לא לפגוע בו סטיתי עם הרכב טיפה ימינה ובלמתי. כחצי דקה עד דקה הסתכלתי במראה וראיתי מאזדה מגיעה במהירות מופרזת מאחורי, גם אם רציתי לברוח לא היה לי לאן וצפיתי את מה שיקרה. נפגעתי מאחורה ונהדפתי קדימה כי לא היה לי לאן לברוח" (פרוטוקול עמוד 3 שורות 19 – 22). אחותה של הנהגת דינה העידה :"..זה שבא מאחורינו נסע במהירות מופרזת, היא לקחה את ההגה ימינה כדי שלא תקרה תאונה. היא ראתה אותו במראה שהוא בא במהירות" (פרוטוקול עמוד 8 שורות 29-30). בן אחותה של הנהגת שהיה בן 16 וחצי במועד התאונה העיד: "היה פקק ברמזור, דודה שלי מאיה הייתה הנהגת, היא עצרה, לקחה ימינה קצת ופתאום הייתה מכה מאחורה" (פרוטוקול עמוד 10 שורות 4-5). הנוסעת הנוספת הגברת נעמי דהן, חברה של הנהגת העידה: "היה פקק, נעצרנו במקום, אח"כ קיבלנו מכה פתאומית מהרכב מאחור ובעקבות המכה היא פנתה ימינה כדי למנוע פגיעה ברכב ממול והיא לא הספיקה ופגעה ברכב שלפניה" (פרוטוקול עמוד 10 שורות 23-24). לעומתם העיד נהג הרכב השלישי כדלקמן: "...פתאום ג'יפ מסוג מיצובישי התנגש ברכב שמלפניו והתדרדר אחורה , ואז בלמתי בלימת פתע ובסוף הבלימה פגעתי ברכב פגיעה יחסית קלה בוו הגרירה ויחסית לא נגרם לרכב שלי נזק, למעט שבר בפנס" (פרוטוקול עמוד 13 שורות 23-25).

מעדות התובע לא ניתן , למעשה, להכריע מי מהרכבים שמאחור גרם לתאונה, שכן הוא העיד שכל שהוא זוכר היה פגיעה מאחור. יחד עם זאת אין מחלוקת על כי הנזק שנגרם לרכב הראשון היה מאחור והיה הנזק הרציני ביותר מבין הנזקים שנגרמו לשלושת הרכבים. עדות הנהגת ברכב השני נתמכת אמנם בעדויות שאר הנוסעים ברכב, אשר יש להם יחס של קרבה אליה בין אם משפחה ובין עם חברה. למרות היחסים הקרובים, יש לתת משקל לעדויות אלו אך לבחון אותן ביתר זהירות. הן הנהגת והן העדים מטעמה לא נתנו מענה לשאלות רבות המתייחסות לאירוע התאונה, הם לא זכרו את מהירות הנסיעה של הג'יפ, מדוע סטה ימינה ומתי וכד'. גם נהג הרכב השלישי לא ענה על שאלות רבות בחקירה הנגדית עניינית.

גרסת הנהגת הייתה שעצרה וסטתה ימינה לאחר שהרכב שמלפניה עצר עצירה פתאומית. לפי גרסה זו התאונה אירעה רק לאחר שהג'יפ עצר, לגרסת הנהג של הרכב השלישי , הוא פגע פגיעה מינורית בג'יפ לאחר שהג'יפ כבר פגע ברכב הראשון וכתוצאה מכך שהדרדר אחורנית.

על מנת להכריע בין הגרסאות השונות יש לבדוק גם את הנזקים שנגרמו לרכבים השונים. חוות הדעת שצירף התובע לתביעתו ואשר לא נסתרה מלמדת כי נגרם לתובע נזק מאחור המסתכם בסך של כ- 5,000 ₪. לטענת הנתבע לג'יפ נגרם נזק בפנס האחורי ימני בלבד והוא אף לא פנה לביטוח אלא תיקן את הרכב בכוחות עצמו. לרכב השלישי נגרם נזק קטן בפגוש. ממיקום הנזקים ואופיים כפי שתואר על ידי הצדדים, הרי שאין הם מתאימים למצב בו הג'יפ נהדף לעבר הרכב הראשון לאחר שעצר, שכן אין כל נזק לג'יפ בחלק הקדמי ואף הנזק שנגרם לרכב השלישי אינו תואם מצב בו הוא היה זה שהדף את הג'יפ אל עבר הרכב הראשון. במקרה כזה היה צריך להיות לרכב השלישי נזק הרבה יותר חמור מקדימה, שכן מדובר ברכב כבד וארוך שהיה עליו להדוף לעבר הרכב הראשון, שאין מחלוקת שנפגע.