איילון חברה לביטוח בע"מ נ' אטיאס ואח'

פסק דין

לפניי תביעת שיבוב בגין נזקי תאונת דרכים.

התובעת טוענת כי בתאריך 3.9.06 בשעה 15:00 או בסמוך לכך, נסע הנהג ברכבה בשדרות ירושלים באשקלון והתקרב לצומת עם רחוב יצחק רבין מכיוון מערב למזרח, כאשר בכוונתו להמשיך בנסיעה ישר. מאחר שהאור ברמזור בכיוון נסיעתו היה ירוק הוא החל לחצות את הצומת. לפתע הגיח מהכיוון הנגדי רכב הנתבעים כשהוא נהוג על ידי הנתבע 1. זה לא ציית להוראת הרמזור האדום שהיה בנתיב נסיעתו, פנה שמאלה ופגע בעוצמה בצידו השמאלי של רכב התובעת, גרם לו להסתחרר ולפגוע במדרכה.

בכתב ההגנה טענו הנתבעים כי הנתבע 1 נסע ברחוב מנחם בגין באשקלון ממזרח למערב, כאשר בכוונתו לפנות שמאלה לרחוב יצחק רבין. לאחר שהנתבע 1 המתין כי הרמזור בכיוון נסיעתו יתחלף לירוק הוא החל בפנייה שמאלה. לפתע הגיח רכב התובעת כשהוא נוסע בניגוד למופע אור אדום ברמזור בכיוון נסיעתו וגרם להתנגשות בין כלי הרכב.

בדיון שהתקיים לפני שמעתי את עדויותיהם של שני הנהגים המעורבים. כן שמעתי את עדותו של עד ראיה לאירוע התאונה – מר אלברט בוסקילה (להלן: "העד").

יצוין כי בגין אירוע התאונה הוגש כנגד הנתבע 1 כתב אישום. ב"כ הצדדים הסכימו כי פרוטוקול הדיון המלא לרבות הכרעת הדין יוגשו לבית המשפט. בהתאם להכרעת הדין זוכה הנתבע 1 מחמת הספק.

בדיון הוגשו הודעותיו של נהג התובעת כפי שנמסרו על ידו לתובעת ולמשטרת ישראל, תמונות הנזק של רכב התובעת והודעותיהם של העד והנתבע 1 כפי שנמסרו על ידם למשטרת ישראל. כן הוצג מכתב שמסר העד בידי נהג התובעת בפגישה אקראית שהתקיימה במועד כלשהו שבין מועד התאונה לבין מסירת הודעתו במשטרה.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובחומר הראיות, שמעתי את העדויות ואת טיעוני ב"כ הצדדים החלטתי לקבל את התביעה.

שוכנעתי כי נהג התובעת נכנס לצומת, כאשר האור ברמזור בכיוון נסיעתו היה ירוק וכי הנתבע 1 נכנס לצומת, כאשר בנתיב נסיעתו היה אור אדום.

נהג התובעת העיד כי נכנס לצומת בנסיעה רציפה, כאשר האור ברמזור בכיוון נסיעתו היה ירוק. לדבריו הוא ראה את האור הירוק בעת שהיה במרחק של כ- 40-50 מ' מהרמזור. מהירות נסיעתו הייתה כ- 40-50 קמ"ש. הוא אמר כי לפניו נסעו כלי רכב נוספים. מאחוריו מימין נסע נהג ברכב נוסף, אשר ראה את ההתנגשות ולכן סטה ימינה על מנת להימנע מהפגיעה ברכבו. לדבריו בעת שהוא נכנס לצומת הוא ראה רכב שעמד בנתיב הנגדי ממול. בדיעבד התברר לו כי מדובר ברכבו של העד.

מחומר הראיות ומעדותו של העד מר בוסקילה אשר עמד עם רכבו בנתיב הצמוד לנתיב ממנו הגיע הנתבע 1, שוכנעתי כי גרסתו של נהג התובעת היא הנכונה. זאת על אף שהעד אמר בדיון, שהוא לא ראה את האור ברמזור בכיוון נסיעתו של הנתבע 1. העד אמר כי התאונה התרחשה בעת שהוא עמד בנתיב השמאלי ביותר כשהאור ברמזור אדום (בפרוטוקול הדיון נכתב בטעות "תוך כדי כך שאני מחכה לרמזור אדום" – שעה שצרך להיות ברמזור אדום- ראה עמ' 6 ש' 9) . לדבריו הוא היה עסוק באותה עת בשיחה טלפונית ולכן הוא לא ראה מהו האור שהיה ברמזור בעת התרחשות התאונה. לדבריו לא ניתן היה לראות את האור ברמזור מאחר שהאירוע התרחש בשעה בה השמש מסנוורת, ציטוט: "בשעות האלה השמש היא על העיניים שלך" (עמ' 6 ש' 12-13).

העד אף העיד כי הוא לא זוכר עניין זה של האור ברמזור. להלן ציטוט מדבריו: "גם אם אני רוצה להגיד שראיתי אדום אני לא זוכר. אפשר לראות את האור ברמזור אבל אני לא ראיתי, לא זוכר את המצב הזה בכלל" (עמ' 6 ש' 13-15). בהמשך עדותו התברר כי הוא לא זכר דברים נוספים, לרבות את תוכן עדותו בהליך הפלילי שנוהל כנגד הנתבע 1 (ראה עמ' 6 ש' 29-32 וכן עמ' 7 ש' 24 -25).

בעדותו בהליך הפלילי שנתנה ביום 2.3.2008 לפני כ-3 שנים, הוא העיד כדלקמן: "אני לא יכול להגיד אם ראיתי מישהו עובר באדום או לא הייתי מאוד נסער" (ראה הפרוטוקול בהליך הפלילי עמ' 9 ש' 9-10 ) ובהמשך: "הרמזור הזה אני נוסע בו יום יום. אני לא יודע למי נדלק ראשון הירוק לישר או לשמאלה ואני לא יודע אם הם נדלקים ביחד, גם אם עניתי על כך במשטרה אני לא יודע להשיב היום" (עמ' 9 ש' 15 -16).

לעומת זאת ממכתבו של העד אותו הוא מסר לנהג התובעת לפני שזומן למשטרה (ת/4) הוא אומר דברים מפורשים כדלקמן: "אני עמדתי ברמזור מכיוון מזרח שהכיוון שלו לפנות לר"ח רבין לידי עמד אוטו מצד ימין ותוך כדי המתנה רמזור לצד הישיר נידלק וזה היטעה את הנהג שהיה בצד ימין שלי והוא נכנס לצומת ופגע במר בוקובזה (נהג התובעת – הערת הח"מ)".

בהודעתו במשטרה שנמסרה על ידו ביום 30.10.06 כחודשיים בלבד לאחר מועד התאונה (3.9.06) (ת/5) הוא אומר כדלקמן: "..אני נסעתי על מנחם בגין ממזרח למערב והגעתי לצומת המרומזר עם יצחק רבין ובצומת אני רציתי לפנות שמאלה ונעצרתי ראשון ברמזור אדום בנתיב השמאלי ביותר לפנייה שמאלה. יש שם שני נתיבים לפניה שמאלה. ובזמן שאני ממתין לאור ירוק לפניה שמאלה נדלק הרמזור לנוסעים ישר בכיוון הנסיעה שלי על מנחם בגין ואז הרכב שעמד מצד ימין שלי נכנס לצומת ופנה שמאלה והייתה תאונה עם רכב שהגיע ממול מכיוון מערב למזרח" (ש' 18-27).

אין ספק שמדבריו של העד ב- ת/4 ות/5 ניתן ללמוד בבירור, כי הנתבע 1 נכנס לצומת כאשר בנתיב נסיעתו היה אור אדום. ייתכן בהחלט שחלוף הזמן ממועד התאונה ועד למסירת עדותו של העד בבית המשפט נשתבש זכרונו. לאור האמור לעיל אני מעדיף את תאור התרחשות התאונה כפי שנמסר על ידי העד במועד הסמוך לתאונה.

זאת ועוד, מעדותו לפני עולה בבירור, כי בכיוון נסיעתו של הנתבע 1 קיימים היו שני רמזורים האחד לנסיעה ישר והאחד לשמאל. בין מופעי האור הירוק ברמזורים קיים הפרש זמנים. גם הנתבע 1 בעדותו אישר קיומם של שני רמזורים כאמור. לאור זאת בהחלט ייתכן שנפלה טעות אצל הנתבע 1 והוא החל בנסיעה מיד לאחר הופעת האור הירוק בנתיב המורה על נסיעה ישר, שעה שבנתיב המאפשר פניה שמאלה הופיע אור אדום.

אציין גם כי אופי הפגיעה ברכב התובעת תומך גם הוא בגרסתו של נהג התובעת. מתמונות הנזק של רכב התובעת עולה בבירור כי רכב הנתבעים הוא שפגע ברכב בתובעת בדלת השמאלית.

יתרה מכך, הנתבע 1 בעדותו לפני אמר כי משמאלו לא היה כל רכב, זאת על אף שמהעדויות עולה כי מר בוסקילה עמד עם רכבו בנתיב שמשמאלו. בהודעתו במשטרה ביום 7.9.06, ארבעה ימים אחרי התאונה, אמר הנתבע 1 כי הוא לא זוכר קיומו של רכב משמאלו כאמור. חוסר תשומת לבו של העד לקיומו של רכב משמאלו, שעה שהוא עצמו היה בעמידה, מלמדת שהנתבע 1 לא היה ער למתרחש סביבו במועד התאונה.

על אף שעסקינן בתאונה בצומת לא מצאתי לנכון לייחס רשלנות תורמת לנהג התובעת. התרשמתי כי נהג התובעת נכנס לצומת במהירות איטית יחסית, כאשר לפניו ואחריו היו כלי רכב. מיקום הפגיעה ברכבו ומקום התאונה – מרכז הצומת - מלמד כי הוא נכנס לצומת שהיה פנוי. בהתחשב בכך שהנתבע 1 נכנס לצומת לאחר שהיה בעמידה ולאור עדותו של נהג התובעת כי בנתיב נסיעתו היו כלי רכב נוספים מלבדו עולה, כי הנתבע 1 נכנס לצומת לא פנוי.