איילון ואח' נ' אדיב ואח'

פסק דין

מונחת בפני תביעה כספית שעניינה בתאונת דרכים.

רקע:

ביום 5.3.11 ארעה תאונת דרכים בין שני כלי הרכב נשוא התביעה (להלן: "התאונה").

העיד בפני תובע 2 (להלן: "תובע 2") שהינו נהג רכב הקטנוע (להלן: "הקטנוע"), המבוטח אצל תובעת 1. כמו כן העיד נתבע 1 (להלן: "נתבע 1") שהינו נהג הרכב המבוטח אצל נתבעת 2 (להלן: "רכב הנתבעים").

אין חולק כי ארעה תאונה בין שני כלי הרכב, אך יש חולק באשר לנסיבות קרות התאונה, והאחריות בגינה.

עיקר טענות הצדדים:

לטענת ב"כ התובעים, הקטנוע עמד בחנייה, ורכב הנתבעים פגע בו.

זאת ועוד, נתבע 1 מעלה שתי גרסאות שלא עולות אחת עם השנייה, ועל כן אין ליתן אמון בעדותו. גם אם נכונה גרסתו השנייה, עדין מלוא האחריות רובצת לפתחו, שהרי אם הוא רואה אדם המוריד קטנוע בדרך, עליו להתרחק ממנו.

לטענת ב"כ הנתבעים, התובעים לא עמדו בנטל להוכחת תביעתם. גרסתו של נתבע 2 בטופס הודעתו אינה עומדת בקנה אחד עם עדותו בבית-המשפט.

יתרה מכך, גרסתו של התובע 2 אינה הגיונית, הגם שנמנע מהבאת עד רלוונטי.

דיון והכרעה:

השאלה הצריכה לענייננו בתיק דנן – מי אחראי לקרות התאונה, וגרסתו של מי עדיפה.

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, את העדויות, עמדתי על נסיבות קרות התאונה, מיקום הרכבים, מיקום הפגיעות ועיינתי בכל אשר הובא בפני, השתכנעתי להעדיף את גרסתו של נתבע 1, על פני גרסתו של תובע 2.

ובמה דברים אמורים:

העיד בפני תובע 2, כי עמד עם הקטנוע בין מכוניות חונות, לצד המדרכה, ורכב הנתבעים פגע בקטנוע מצד שמאל.

כמו כן, הדגים את קרות התאונה, ותיאר כי היה צמוד למדרכה, ושפתאום הרכב הפוגע סטה בזוית חדה, באלכסון כלפי הקטנוע. הגם, שהוסיף כי רכב הנתבעים פגע ברכב שהיה לפניו לצד המדרכה, בפנס האחורי.

זאת ועוד, העיד כי הקטנוע היה בזוית קלה כלפי הכביש, ואמר שרכב הנתבעים: "נכנס לתוכי" .

במהלך עדותו בחקירה נגדית אישר כי הקטנוע נזוק אך בדופן שמאלית קידמית, ולא כפי שצויין בטופס ההודעה ב- ת/1, ששם נאמר כי רכב הנתבעים פגע בו מאחור.

מנגד, העיד נתבע 1 כי נסע במקום נשוא התאונה במהירות איטית, אישר כי רכבים חונים לצד המדרכה, ושיש מרווח בין הרכבים החונים לבין הרכבים החולפים.