איילון בע"מ - חברה לבטוח נ' בית הלוי ואח'

פסק דין

התובעת הינה חברת בטוח אשר במועד הרלוונטי לתביעה זו הייתה המבטחת בפוליסה לבטוח מקיף רכב מסוג פולקסווגן מ.ר. 6797318 שבבעלות עת/2 (להלן-הרכב).

הנתבעת 2 הינה הבעלים של עסק למכירת מכוניות המצוי ברחוב יצחק שדה בתל אביב (להלן- המגרש).

ביום 23.1.06 הגיעו מבוטחת התובעת ובן זוגה עת/1 למגרש על מנת למסור את הרכב לצורך מכירתו. לדברי העדים המגרש היה מוכר להם משנים קודמות, שכן השתמשו בשירותיו למכירת רכב אחר שהיה ברשותם.

את פני העדים קיבל הנתבע 1.

לאחר סיכום הדברים ומסירת הרכב למגרש חתמו העדים על מסמך הנושא את פרטי הנתבעת 2, מסמך שכותרתו הינה "טופס קבלת רכב למכירה" בו נרשמנו פרטי המוכרים והסכמתם למכור הרכב תמורת הסך של 46,000 ₪.

אין מחלוקת כי הטופס הינו של הנתבעת 2 וזו מודה בכך.

אין מחלוקת, כעולה מחומר הראיות כי בעת מסירת הרכב והחתימה על טופס ההתקשרות היה המגרש פתוח לעסקים כפי שעולה מעדותו של עה/2 יעקב מייזליץ . אמנם באותה עת, כפי שיובהר להלן, נעדר עה/2 מהמגרש בשל מחלתו, אולם המגרש נוהל בשמו ועבורו על ידי חברו ומי שהיה שותפו מר נתן לבני.

ביום 27.3.06 או ביום 28.3.06 נהג הנתבע 1 ברכב אגב עישון סיגריה והותיר בדל דולק במושב הנהג. הבדל מצא את מקומו בשיפולים שבין מושב הנהג ולבין משענת הגב, גרם לבעירה עוממת שהתפתחה לבעירת להבות וכתוצאה מכך נשרף הרכב כליל. ראה לעניין זה חוות דעת מומחה השריפות מר אלי היינה מא.א.ברית בע"מ וחוות דעת השמאי אשר צורפו לכתב התביעה.

משלא נתבקשו המומחים להיחקר על חוות דעתם, מכאן שחוות דעת אלה לא נסתרו.

התובעת פיצתה את מבוטחיה מכוח חבותה על פי הפוליסה וכן נשאה בנזקים נלווים כמפורט בסעיפים 9,10 לכתב התביעה והתביעה שבפני הינה תביעת תחלוף כנגד הנתבעים אשר לחזקתם נמסר הרכב למכירה וזאת מכוח חוק חוזה קבלנות תשל"ד-1974 ומכוח חוק השומרים תשכ"ז-1967.

בכתב הגנתם טענו הנתבעים כי :

הנתבע 1 טען כי אין לו כל קשר עם הנתבעת 2 ולא היה במועד הרלוונטי עובדה ו/או שלוחה. לדבריו נכח במגרש בשל היותו ידיד של נתן לבני ועזר לו בעבודה ללא תמורה. כאשר הגיעו עדי התביעה עם הרכב ומאחר ונתן היה עסוק, קיבל הנתבע 1 את הרכב על דעתו הוא החתים אותם על טופס ההתקשרות שהיה אותה עת בידו ללא קשר למגרש, ובשל יחסי הידידות שפיתח עימם הציע להם כי ייסע עם הרכב לבית קונה פוטנציאלי ואף עשה זאת בהסכמה מפורשת של המוכר שאמר לו כי לרכב בטוח מקיף וחברת הבטוח תישא בכל נזק שייגרם לרכב.

לטענתו לא עישן ברכב ואין הוא יודע כיצד פרצה השריפה.

אשר לנתבעת 2 לטענתה לא פעל הנתבע 1 מטעמה אלא סייע בהתנדבות בלבד לחברו נתן לבני שניהל אותה עת את המגרש.

את הרכב קיבל על דעתו בלבד כשהוא עושה שימוש במסמכי הנתבעת 2 ללא ידיעתה.

כן טוענת הנתבעת 2 כי מבוטחי התובעת פטרו אותה מכל אחריות לנזק כעולה מטופס ההתקשרות.

לאחר ששמעתי הראיות והעדים מצאתי לקבוע כי הגנתם של הנתבעים שניהם ביחד וכל אחד מהם לחוד הגנת בדים היא.

ובמה דברים אמורים:

מטעם התובעת העידו המבוטחת בעלת הרכב ובן זוגה. מעדותם עולה כי הגיעו למגרש, שהיה מוכר להם, שם פגשו את הנתבע 1אשר קיבל אותם . במגרש היה נוכח אדם נוסף שהוצג להם לאחר מכן כבעל המגרש, כאשר המציג הינו לא אחר מאשר הנתבע 1. אדם זה ישב במשרד ואת טופס ההתקשרות חתמו מולו. לדברי העדים אדם זה לא היה מי שהובא עדות מטעם הנתבעת 2 ולא בכדי. שכן עה/2 שהובא לעדות הינו מר מייזליץ שלא נכח במגרש ביום הרלוונטי בשל מחלתו, ומי שניהל המגרש מטעמו היה מר נתן לבני, שלא הובא לעדות בבית המשפט על אף שהלה הינו עדיין חברו ואין ספק כי עדותו היה בה כדי לשפוך אור על הדברים מכלי ראשון. (על כך ארחיב בהמשך).