תא"מ
בית משפט השלום תל אביב - יפו
|
47607-08
20/09/2010
|
בפני השופט:
פנינה פליגלמן
|
- נגד - |
התובע:
איילון בע"מ - חברה לבטוח
|
הנתבע:
1. אמיר אבו אנעם 2. שאדי אבו עאנם
|
פסק-דין |
פסק דין
יסודה של התביעה שבפני בתאונה שארעה ביום 21.4.08 בכביש 5613 לכיוון מושב ינוב.
רכב התובעת הנהוג בידי עדת תביעה מס' 1 נוסע בכביש ישר, כאשר זכות הקדימה קנויה לו ואילו רכב הנתבע 1 המגיע מכיוון צור משה פונה שמאלה בכביש, כאשר בכיוון נסיעתו מוצב תמרור עצור, אינו מכבד את זכות הקדימה שקנויה לרכב התובעת ועל אף נסיונה של הנהגת לברוח שמאלה על מנת להימנע מפגיעה חזיתית ומנזק גדול יותר ואף מפגיעת גוף, מתרחשת תאונה בין שני כלי הרכב.
לטענתו של הנתבע, הוא עצר בתמרור העצור, פנה שמאלה לכביש ולאחר שנסע 20 מטר רכב התובעת שהגיע ממולו סטה לנתיב נסיעתו ופגע בו.
גרסה זו אינה עומדת בקנה אחד עם גרסתו המיידית כפי שנמסרה במשטרה ממנה עולה כי התאונה ארעה 6 מטרים לאחר שהחל בביצוע הפניה שמאלה.
החובה עפ"י תמרור העצור – עפ"י תקנה 36 ד לתקנות התעבורה אינה מצטמצמת בעצירה לפני תמרור בקו העצירה. החובה העיקרית עפ"י תקנה זו היא מתן זכות קדימה לרכב בדרך החוצה וחובה זו לא תהיה לנתבע משלא נתן זכות קדימה לרכבה של עדת התביעה שנסעה בדרך החוצה כדין וכתוצאה מכך ארעה התאונה ברשלנותו של הנתבע.
יחד עם זאת ועפ"י הפסיקה – פס"ד אליהו נ' חנחן – מצאתי לקבוע רשלנות תורמת בשיעור של 20% לפתחה של עדת התביעה.
בשים לב לכל האמור לעיל ובשים לב לדו"ח השמאי, לתשלומים אותה שילמה התובעת שהינה חברת ביטוח, כאשר התשלומים בוצעו מכוח חבותה עפ"י הפוליסה והתביעה שבפני הינה תביעת תחלוף, אני מחייבת את הנתבע 1 לשלם לתובעת סך של 16,645 ₪ כשסכום זה נושא הפרשי הצמדה מיום 22.5.08 ועד התשלום המלא בפועל, בצירוף 10% שכ"ט עו"ד ומע"מ ואגרת בימ"ש בסך של 320 ₪ וכן מחצית שניה של אגרה.
כמו כן ישא הנתבע 1 בהוצאותיה של עדת התביעה בסך של 300 ₪.
התביעה כנגד הנתבע 2 נמחקת ללא צו להוצאות.
ניתנה והודעה היום י"ב תשרי תשע"א, 20/09/2010 במעמד הנוכחים.
פנינה פליגלמן, שופטת
הוקלד על ידי: סיגי בן-ברוך
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד
יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת