איטקינסון ואח' נ' שרות מזור א' לתקון ושפוץ מוצרי חשמל ביתיים בע"מ

פסק דין

בפני תביעה כספית לקבלת החזר לאחר ביטול עסקה שערכו התובעים עם הנתבעת.

התובעים פנו אל הנתבעת, אשר עוסקת בין היתר במתן שירותים לתיקון מוצרי חשמל ביתיים, לקבלת שירות תיקונים למקרר אשר היה ברשותם. ביום 28.8.11 הגיע טכנאי מטעם הנתבעת לצורך תיקון המקרר, לאחר בדיקה, מסר הטכנאי לתובעים כי עלות התיקון גבוהה והמליץ להם לרכוש מהנתבעת מקרר חדש במחיר מוזל. התובעים קיבלו את המלצת הטכנאי ורכשו בו ביום מקרר מדגם SHARP בסך של 3,990 ₪ אשר שולם ב-12 תשלומים שווים. ביום 4.9.11 שלחו התובעים מכתב אל הנתבעת ובקשו לבטל את העסקה בהתאם לחוק. ביום 5.9.11 שלחו התובעים מכתב נוסף בו הביעו תרעומת על כך שלא נאמר להם, עובר למועד ביצועה העסקה, כי המקרר אשר סופק להם הינו מתצוגה וכי המידע אשר נמסר להם הוא כי המדובר במקרר חדש. ביום 6.9.11 שלחו התובעים מכתב נוסף בו חזרו התובעים על טענותיהם והוסיפו כי במקרר התגלו פגמים כגון: תא מקפיא אינו סגור באופן הרמטי ולכן ומייצר קרח, המקרר מלוכלך וניכרות בו פגיעות וכן דלת המקפיא עקומה. התובעים ציינו כי פנו אל נציגת הנתבעת בשם לאה, אשר אמרה להם, לדבריהם, כי העסקה תבוטל אך ורק אם התובעים ישלמו סך של 675 ₪ עבור שתי ההובלות ועבור ביקורו של הטכנאי. אחר החלפת מכתבים ושיחות טלפון בין התובעים לנציגים שונים אצל הנתבעת הוסכם כי העסקה תבוטל בכפוף לתשלום סך של 195 ₪.

המקרר נלקח על ידי הנתבעת וכחלק מן ההסכמה, צריכה היתה הנתבעת להשיב לתובעים את ההמחאות אשר נמסרו להם. ואולם לאחר שההמחאה הראשונה הופקדה ונפרעה, נבהלו התובעים וסברו כי אין בכוונת הנתבעת להשיב להם את ההמחאות ועל כן הפסיקו לשתף פעולה עם הנתבעת ופנו לבית המשפט.

אחר ששקלתי את טענות הצדדים כפי שהובאו בכתבי טענותיהם וכן שמעתי את עדויותיהם בפניי, הגעתי למסקנה כי דין התביעה להתקבל.

אין מחלוקת כי המקרר אשר סופק לתובעים היה מקרר מתצוגה.

טענת הנתבעת כי הדבר נאמר לתובעים, טענה המוכחשת על ידם, נסתרת בחשבונית הקניה אשר בה לא צויין דבר וחצי דבר בעניין זה ואני מקבלת את טענת התובעים כי הוטעו לחשוב שמדובר במקרר חדש.

אין גם מחלוקת בין הצדדים כי העסקה בוטלה, אולם כל שלבי ביטול העסקה שנדרשו הצדדים לבצע, לא הושלמו.

איני מקבלת את טענת הנתבעת כי המתינה כשבידה 11 ההמחאות ולאחר שכבר פדתה את ההמחאה הראשונה ולא יכולה היתה, כך לדבריה, להשלים את ביטול העסקה בגלל שהתובעים לא טרחו להתייצב ליטול את ההמחאות. הובהר כי חרף ביטול העסקה כבר בחודש ספטמבר 2011, אזי הנתבעת הכינה המחאה לטובת התובעים, על חשבון זו הראשונה שנפרעה, רק בחודש ינואר 2012, זאת בחלוף חודשים מן המועד שבו נטלה את המקרר בחזרה.

חובה היה על הנתבעת, לאחר שבוטלה העסקה והמקרר הושב לה, לדאוג להמציא לתובעים באופן מיידי את ההמחאות שלהם אשר טרם נפרעו וכן לשלם להם את סכום ההמחאה הראשונה שנפדתה ואין הנתבעת יכולה למצוא צידוק בטענה כי ישבה והמתינה לתובעים שיגיעו אליה.

לאחר שבדיון נמסרו לתובעים 11 המחאות, זכאים התובעים להשבה של סכום ההמחאה הראשונה בסך של 332 ₪, להשבת הסכומים ששילמו למוביל ולטכנאי בסך כולל של 200 ₪, כך גם זכאים הם לפיצוי בגין התנהלות הנתבעת וכן הוצאות ההליך.

אשר על כן אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעים סך של 1,500₪, סכום הכולל אף את הוצאות התובעים.

סכום זה ישולם על ידי הנתבעת בתוך 30 יום מהיום, שאם לא כן, יישא סכום זה הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום מתן פסק הדין ועד למועד התשלום בפועל.

זכות הגשת בקשת רשות ערעור כחוק.

המזכירות תמציא העתק מפסק הדין לצדדים.

ניתן היום, י"א אדר תשע"ג, 21 פברואר 2013, בהעדר הצדדים.