איטקין ואח' נ' רשות השידור/המשרד הראשי

פסק דין

1.תובענה זו נסבה על נזקים אשר לטענת התובעים נגרמו להם כתוצאה מדרישת הנתבעת לתשלום אגרת טלויזיה, דרישה אשר הוצאה בניגוד לחוק, לטענתם. התובעים טוענים כי למרות ששילמו, כחוק, את אגרת הטלויזיה מדי שנה, שלחה להם הנתבעת דרישה לתשלום חוב ועל אף פניות רבות מצידם, הרי שעד שפנו אל הנתבעת באמצעות עו"ד שנאלצו לשכור, לא בוטלה דרישת החוב. לדבריהם, נגרמה להם עגמת נפש רבה וכן הוצאה כספית בשל פנייתם לעו"ד לצורך קבלת סיוע משפטי בעניין.

מכאן התביעה.

2.השאלה המרכזית לה אנו נדרשים, תחילה, היא האם בדין נשלחה דרישת תשלום האגרה אל התובעת, למרות שהתובע שילם את האגרה עבור אותה תקופה.

הרישום במשרד הפנים מהווה ראיה לכאורה לנכונות פרטי הרישום ובכלל זה גם כתובתו של אדם. חובתו של כל אזרח להודיע על כל שינוי בכתובתו.

מן הראיות שהובאו בפניי עולה כי התובע עדכן, אמנם, את כתובתו במשרד הפנים, כחוק, אולם התובעת לא עדכנה את כתובתה. לפיכך, לא יכלה הנתבעת לדעת כי התובעים הינם בני זוג באותה התקופה. המדובר בתקופה שהחל ממחצית שנת 2006 ועד למחצית שנת 2009, שאז פנו התובעים אל הנתבעת בדרישה לביטול החיוב באגרה.

מעיון בראיות ומעדויות הצדדים עולה כי החל משנת 2007 הפסיקה התובעת לשלם את אגרת הטלויזיה על פי הדרישות שנשלחו לכתובתה הרשומה במשרד הפנים. התובע שילם את דרישות התשלום עבור אגרת הטלויזיה אשר נשלחו לכתובתו הרשומה המעודכנת במשרד הפנים. התובע עדכן את כתובתו במשרד הפנים בחודש יולי 2006.

כתובת התובעת לא עודכנה לכתובת התובע בתקופה הרלוונטית, אלא בשלב מאוחר יותר.

לפיכך, מסקנתי היא כי בדין נשלחו דרישות התשלום אל התובעת, לתקופה שבה כתובתה במשרד הפנים היתה שונה מזו של התובע. ברי כי מאחר שהמדובר בבני זוג אשר אינם נשואים, עליהם לדווח לנתבעת כי הם מתגוררים יחדיו על מנת שלא להידרש לשלם, כל אחד מהם, אגרת טלויזיה.

3.טענה נוספת של התובעים היא כי פנייתם אל הנתבעת לא טופלה במשך מספר חודשים, למרות שהמציאו לבקשתה, את כל המסמכים שנדרשו מהם. לטענתם, רק עם פנייתם לנציבות תלונות הציבור, אחר שפניותיהם הרבות, בין היתר באמצעות עו"ד, לא נענו, טופל העניין והחוב בוטל.

מנגד, טוענת הנתבעת כי המסמכים המעידים על חייהם המשותפים של התובעים הומצאו רק בשלב מאוחר, על ידי מבקר המדינה.

זולת טענת התובעים כי שלחו את כל המסמכים הדרושים כבר בחודש יוני 2009, לא הובאה כל ראיה בקשר לכך והנתבעת מכחישה זאת.

בנסיבות אלה, לא הוכח כי המסמכים הועברו כבר בחודש יוני 2009 ומעבר לכך, גם אם טענה זו היתה מתקבלת, הרי שהמדובר בבקשה חריגה, לבטל דרישת אגרה רטרואקטיבית, ובסופו של יום, נענתה הנתבעת לפנייה וביטלה את הדרישה, לפנים משורת הדין ולמרות שהתובעת לא דאגה לעדכן את כתובתה לזו של התובע, כמתחייב.

4.בנסיבות אלה, אני מוצאת כי האחריות מוטלת היתה על התובעת, מלכתחילה, להודיע לנתבעת אודות שינוי כתובתה ואודות חייה המשותפים עם התובע. משלא עשתה כך, בדין הוצאה דרישת תשלום האגרה. מאחר שבסופו של יום, אחר שנבדקו טענות התובעים והומצאו המסמכים הדרושים המעידים על חייהם המשותפים של התובעים, נענתה הנתבעת וביטלה את דרישות התשלום, רטרואקטיבית, איני מוצאת כי הנתבעת כשלה באופן כלשהו, הגם שייתכן שראוי היה לטפל בפניית התובעים ביתר שקידה ותוך פרק זמן קצר יותר.

איני מוצאת הצדקה לפיצוי התובעים בגין עלות הטיפול המשפטי בעניין, שכן לטעמי, פנייה זו לא היתה כורח המציאות ועל כן בעלות החלטתם לפנות לקבלת טיפול משפטי בבקשתם החריגה לביטול דרישת האגרה רטרואקטיבית, על התובעים בעצמם לשאת.

5.התביעה, לכן, נדחית.

בנסיבות ,אין צו להוצאות.

6.זכות הגשת בקשת רשות ערעור כחוק.

המזכירות תעביר העתק מפסק הדין לצדדים.

ניתן היום, ז' תשרי תשע"א, 15 ספטמבר 2010, בהעדר הצדדים.