אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> איטח נ' עיריית בית שמש- אגף הרווחה

איטח נ' עיריית בית שמש- אגף הרווחה

תאריך פרסום : 04/12/2013 | גרסת הדפסה
ע"א
בית המשפט המחוזי ירושלים
14759-11-13
21/11/2013
בפני השופט:
ראובן שמיע

- נגד -
התובע:
איטח שלמה
הנתבע:
עיריית בית שמש- אגף הרווחה

החלטה

בפניי בקשה להארכת מועד להגשת ערעור.

ברקע ההתדיינויות מצויות העובדות הבאות. המבקש הגיש נגד המשיבה תביעת לשון רע בבית המשפט השלום בירושלים, ביום 8.9.13 ניתן פסק הדין שבמסגרתו נדחתה תביעתו.

לטענת ב"כ המבקש, בית המשפט קמא קיבל את טענת המשיבה לפיה עסקינן בפרסום שחובה היה עליה לעשותו, תוך שהוא מבלבל בין פרסום המכתב כולו לבין פרסום השורה נשוא התביעה. לדבריו, אין בקביעה כי חובה על רשות לכתוב מסוג זה, כדי לקבוע שפרסום השורה הרלוונטית, מהווה אף הוא חובה. המבקש סבור כי סיכויי הערעור הנם טובים מאוד לאור השאלה המשפטית הקיימת ביחס לתחולת ההגנות שבחוק, ובהיעדר מחלוקת בשאלה העובדתית. לטענתו, המבקש הגיש בקשה לקבלת סיוע מטעם הלשכה לסיוע משפטי, אך בשל תקלה בלשכה, בקשתו לא טופלה וטרם ניתנה החלטה ביחס להגשת הערעור. בנוסף, המבקש אושפז בבית חולים, ולא יכול היה להגיע למשרדי הלשכה על מנת לקדם את עניינו. לאור העובדה שהבקשה דנן מוגשת מספר ימים בלבד לאחר המועד האחרון להגשת הערעור, ולאור הטעמים שצוינו, מתבקש בית המשפט להאריך את המועד להגשת ערעור בשלושים ימים.

לטענת ב"כ המשיבה, הבקשה דנן הוגשה לאחר שכבר חלף המועד להגשת ערעור, ואין מדובר במספר ימים בלבד. לטענתו, היו והבקשה הוגשה בחלוף שלושה שבועות מן המועד האחרון להגשת הערעור, ברי כי אין כל מקום או נימוק מיוחד, המצדיק קבלתה. לדבריו, התצהיר שהוגש מטעם ב"כ המבקש הנו פורמאלי בלבד, ואין בו כדי להסביר את המחדל באי הגשת הערעור. כך למשל, נטען כי המבקש אושפז בבית חולים, אך המבקש לא הגיש תצהיר בעניין זה או צירף מסמך רפואי המאשר זאת. לדעתו, הטענה לעניין סיכויי הערעור הנה כללית וסתמית, שכן לשיטתו, פסיקת בית משפט קמא אינה חדשה, והנה נדבך נוסף בשורת פסקי דין שקבעו כי פרסום שנעשה במסגרת תפקיד של עובד ציבור, חוסה תחת ההגנה של סעיף 13(9) לחוק איסור לשון הרע. המבקש לא הראה ולו נימוק אחד שיש בו כדי לעורר ספק כלשהו בפסיקת בית המשפט קמא, כאשר כל מטרת התביעה, היא בצע כסף.

ב"כ המבקש טען בתגובה, כי פסק הדין התקבל במשרדו ביום 11.9.13, ובהתחשב בפגרת הסוכות והיות המועד האחרון, יום ו' בשבוע, הרי שהמועד להגשת הערעור חלף ביום 3.11.13. הבקשה להארכת מועד הוגשה ביום 10.11.13. לטענתו, בית משפט קמא טעה בכך כשקיבל את טענת המשיבה לפיה מכתב שכתבה לגוף פרטי, במסגרתו נרשם ללא כל ביסוס כי המבקש הנו חולה נפש, הנו פרסום שחובה היה עליו לעשותו. לדידו, המשיבה הייתה יכולה למלא את חובתה, גם ללא השמצת המבקש ללא כל בסיס. לדבריו, הכשל בלשכה לסיוע משפטי נתמך בתצהיר, ופסיקת בית המשפט עליון בעניין זה ברורה.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל.

תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, קובעת כי בית המשפט רשאי להאריך מועד או זמן שנקבעו בחיקוק אם התקיימו "טעמים מיוחדים".

לעניין השאלה מהו "טעם מיוחד" קבעה הפסיקה בע"א 3832/10 אריאל מיטרני נ' קלמן מחלוף (10.8.10), כאמור:

"עקרון מרכזי בדיני הארכת המועד הוא בחינת טעמיו של מבקש הארכה במשקפי האילוץ והכורח. משמע: הנטייה להכיר בנימוק מסוים כ"טעם מיוחד" להארכת מועד גוברת ככל שנימוק זה נעוץ בנסיבות חיצוניות שאינן נתונות לשליטתו של בעל-הדין (ראו בש"א 6402/96 הועדה המקומית לתכנון ולבנייה ראשון לציון נ' מיכקשווילי, פ"ד נ(3) 209 (1996))."

הפסיקה בבש"א 5412/13 פלוני נ' פלונית (22.9.13) התייחסה לעניין איחור הנעוץ בקבלת מינוי מטעם הלשכה לסיוע משפטי, כאמור:

"בפסיקה נקבע לא אחת כי כאשר אדם נזקק לייצוג משפטי של הלשכה לסיוע משפטי והוא נתקל ב"מצוקת מועדים" בשל חלוף הזמן בין הפנייה ללשכה לבין מינוי עורך דין מטעמה, יבחן בית המשפט את בקשתו להארכת מועד באהדה וזאת נוכח חשיבותה של זכות הפניה לערכאות (ראו: בש"א 4480/09 טיסו נ' כונס נכסים הרשמי, פסקה 2 (1.6.2009) (להלן: עניין טיסו)); בש"א 6708/00 אהרן נ' אמנון, פ"ד נד(4) 702 (2000)). עם זאת, בכל מקרה נתון על בית המשפט להפעיל שיקול דעת בהתחשב בכלל הנסיבות והשיקולים הרלבנטיים (ראו עניין טיסו, פסקה 2)."

בענייננו, ב"כ המבקש ציין כי המבקש פנה ללשכת לסיוע משפטי לקבלת מינוי להגשת ערעור, אולם בשל תקלה, הלשכה לא נתנה החלטתה ביחס להגשת הערעור. טענה זו תמך ב"כ המבקש בתצהיר מטעמו. ב"כ המבקש אף ציין כי פנה ללשכת הסיוע המשפטי מיד עם קבלת פסק הדין, וכי משלא נענה, שלח תזכורת דחופה, ואף ניגש אליהם ע"מ לקדם את העניין.

בנסיבות אלו, ברור אפוא כי מקור האיחור נבע מהעיכוב במתן החלטתה של הלשכה לסיוע משפטי, וכי מדובר בנסיבות חיצונית, שאינן היו נתונות לשליטתו של המבקש. אשר על כן, הבקשה מתקבלת.

המבקש יגיש את ערעורו בתוך שלושים ימים, ממועד מתן ההחלטה זו.

ניתנה היום, י"ח כסלו תשע"ד, 21 נובמבר 2013, בהעדר הצדדים.

ראובן שמיע, רשם

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ