איטח נ' משה

פסק דין

1.ראשיתו של תיק זה הוא בתביעה מיום 12/7/2010 אשר הוגשה לבית המשפט לתביעות קטנות בבית משפט זה ע"י איטח דוד ופלורה כנגד משה איתן בת.ק. 10849-07-10 .

ביום 25/8/2008 הגיש משה איתן תביעה בבית משפט זה כנגד איטח פלורה וכנגד חברת הביטוח "שומרה" בתיק 46090-08-10.

אחר שתיק התביעות הקטנות הועבר לבית משפט השלום, אוחדו שתי התביעות לדיון בפניי.

2.תביעה זו עניינה תאונת דרכים אשר ארעה ברחוב רוממה בחיפה, בסמוך להיכל הספורט, בה היו מעורבים מר משה איתן (התובע הוא הנתבע שכנגד- יקרא להלן : " התובע") והגברת איטח פלורה (הנתבעת היא התובעת שכנגד- תקרא להלן:" "הנתבעת")

בעת התאונה נהג התובע באופנוע ואילו הנתבעת נהגה ברכבה.

התאונה אירעה בתוך הנתיב הימני מבין הנתיבים היורדים במורד הרחוב, כאשר מימינו של נתיב זה מדרכה ומדשאה ומשמאלו, אי – תנועה , אשר תחילתו בסימון על הכביש והמשכו באי-תנועה בנוי.

3.התובע טען כי נסע בירידה ברחוב פיקא ממרכז חורב, בנתיב הימני, וכי הנתבעת, אשר הגיעה מן הנתיב שלשמאלו, סטתה בפתאומיות לנתיב הימני, תוך שהיא חוצה קו הפרדה רציף. התובע ניסה לבלום אולם פגע ברכב הנתבעת.

הנתבעת טוענת כי היא עצמה אינה יודעת מה היו נסיבות התאונה, וכי על פי עדות עדת ראיה, היה זה התובע אשר סטה לעבר מסלול נסיעתה והיא לא הבחינה בו.

כל אחד מהצדדים טען כי האחריות לתאונה רובצת על רעהו.

4.בדיון העידו בעלי כלי הרכב ושני עדים נוספים. האחד, מר דן זומרשטיין, חברו של התובע, הגיע למקום התאונה לאחר שאירעה, בעקבות קריאה של התובע, וצילם תמונות מזירת האירוע, אשר סומנו "ת1" , והשנייה, הגברת יפעת פלד, אשר טענה כי היתה עדה לתאונה.

5. שמעתי את הנהגים ואת עדיהם, ועיינתי במסמכים השונים שהוצגו בפניי, לרבות בתמונות ובתשריט אשר ערכה הנתבעת. אחר אלה, הגעתי למסקנה כי דין תביעת התובע להתקבל במלואה, בעוד שתביעתה של הגב' איטח, דינה דחייה, והכל מן הטעמים כדלקמן:

א.עיון בתמונות רכב הנתבעת מעלה כי ספג פגיעת מעיכה בחלקו האחורי - ימני, בזוית שנראית אלכסונית. תמונות אלה מתיישבות עם טענת הנתבעת כי חשה בפגיעה מאחור. הדבר מתיישב גם עם גרסת התובע לפיה פגע ברכב הנתבעת מאחור.

ואולם, מיקום הפגיעות ברכב הנתבעת, בפינת הפגוש האחורי הימני, אינו מתיישב עם גרסת הנתבעת כי לאורך כל הנסיעה, עד שחשה בפגיעה, נהגה בנתיב הימני ועם הכחשתה כי עברה מן הנתיב השמאלי לימני.

גרסתה כאמור אינה מתיישבת עם מיקום הפגיעה, שכן אם אכן נסעה במרכז הנתיב, הכיצד זה פגע האופנוע דווקא בפינת הרכב, ובזוית הנראית בתמונה? אם אכן היה האופנוע פוגע ברכב הנוסע במרכז הנתיב, הפגיעה ברכב הנתבעת צריכה היתה להיראות אחרת.

עיון מעמיק בתמונה מלמד כי פגיעת האופנוע בפגוש רכב הנתבעת היתה בזוית מן הצד ולא באופן ישיר מאחור. פגיעה שכזו מתיישבת עם גרסת התובע לפיה בעת התאונה, היה רכב הנתבעת במהלך כניסה לתוך נתיב נסיעתו, משמאל לימין, ועל כן, היה בזוית כלפי האופנוע.

לכך יש להוסיף את הסימנים הנראים על גבי הכביש. סימן בלימה נראה בבירור, סימן בלימה בודד, אשר נראה בחלקו השמאלי של הנתיב וזאת עד לנקודה שממנה מתחיל סימן חריטה. יצויין כי סימן הבלימה נראה באזור בו מסומן אי-תנועה ואשר אותו אסור לחצות. סימנים אלה אינם מתיישבים עם מיקום הנזק ברכב הנתבעת ועם טענתה כי נסעה במרכז הנתיב. אם אכן נסעה במרכז הנתיב והתובע בלם כפי שנראה מהסימנים על הכביש, הכיצד זה פגע בצידו הימני של הפגוש האחורי ולא במרכזו? והכיצד זה סימן הבלימה הברור נראה בחלקו השמאלי של הנתיב? מיקום הפגיעות והסימנים על הכביש אינו מאפשר את גרסת הנתבעת.

מנגד, סימנים אלו מתיישבים עם גרסת התובע אשר טען כי הנתבעת עברה אל הנתיב הימני כאשר היא חוצה את אי-התנועה המסומן על הכביש ונכנסת לנתיב בו נסע התובע.

אופנועו של התובע נמצא מונח בחלקו השמאלי של הכביש. אם אכן, היה מקבל מכה מרכב הנתבעת כאשר זה נוסע במרכז הנתיב, היינו מוצאים את האופנוע בחלקו הימני של הכביש ולא בשמאלי. עובדת המצא האופנוע בחלקו השמאלי של הנתיב אינה מתיישבת עם טענת הנתבעת, אך מתיישבת להפליא עם גרסת התובע.

הנתבעת אינה יודעת למסור פרטים אודות האירוע, זולת הטענה כי שמעה מכה ולכן עצרה. הנתבעת לא ראתה את התובע בשום שלב קודם לתאונה ולדבריה, הופתעה מן התאונה. הנתבעת טענה כי גרסתה לנסיבות התאונה נסמכת על דבריה של עדת ראייה אשר מסרה לה את שמה לאחר התאונה וטענה בפניה כי היתה עדה לתאונה.