איטח ואח' נ' איטח יתאח ואח'

החלטה

בפני בקשת כונס הנכסים לאישור הסכם מכר, לפיו הרוכש הנו הנתבע 2, והתמורה הנה 520,000 ₪.

הצדדים הגישו תגובותיהם, מהן עולה כי התובעים והנתבעים מסכימים לאישור הסכם המכר, למעט הנתבע 1 המתנגד לבקשה.

תוך כדי שהתיק עמד בפני למתן החלטה, הוגשה הודעה נוספת מטעם הכונס, לפיה מוכן הנתבע 2 לשפר את הצעת הרכישה לסכום 600,000 ₪.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובות, אני דוחה את הבקשה לאישור הסכם המכר.

אני מקבלת את טענת הנתבע 1 לפיה הנתבע 2, הזוכה בהתמחרות, נהג בחוסר תום לב – הן בכך שטירפד הצעת רכישה קודמת על סכום גבוה יותר, והן בכך שפגע מהותית בהליך ההתמחרות, כאשר העלים מידע נחוץ מכונס הנכסים.

בשלבים מוקדמים יותר של הדיון בתובענה זו, הנתבע 2 הוא זה שטירפד את ההסכם הראשון שעמד על הפרק, הצעת רכישה של משפחת אשרף במחיר של 600,000 ₪.

הנתבע 2 טען באמצעות בא כוחו, בדיון ביום 27.12.12, כי עומדת בפניו הצעה בגובה 675,000 ₪ והוא צירף הסכם (עמ' אחד בכתב יד) כנספח לבקשתו מיום 18.11.12, להוכחת קיומה של הצעה זו.

באותו דיון, פירט ב"כ הנתבע 2 כי "ההתנגדות שלנו מבוססת על זה שאנו רוצים שבית המשפט יעשה צדק עם כל הדבר הזה ולא להכשיר עבירות בנייה, מרשיי רוצים להרוס את המחסן כי כך הערך של הקרקע יעלה, גם זיכרון הדברים שהגשתי נאמר שם במפורש כי הם רוצים למכור את המחסן... אנחנו רוצים 675,000 ₪ ואולי אם נהרוס את המחסן נקבל יותר" (עמ' 2 שו' 24-28).

בהמשך אותו הדיון, דובר על כך שהנתבע 2 ירכוש את הנכס בסכום של 675,000 ₪ . כך ציין בא כוחו בדיון: " מרשי יהודה איטח מוכן להציע 675,000 ₪ לקנות את הנכס" (עמ' 3 שו' 6), ולכן התעכבה מכירת הנכס למשפחת אשרף. בהתאם, ניתנה החלטתי לפיה אם יחתום הנתבע 2 על הסכם המכר על נספחיו עד ליום 07.01.13, כפי שצורף לבקשה למינוי כונס לנכסים, ויפקיד את הסכום בידיו הנאמנות של בא-כוחו, יאושר המכר לנתבע 2.

הנתבע 2 לא חתם על המסמכים כנדרש, כפי שעולה מתגובת התובעים 1-3 מיום 28.01.13. בשל סירובו של הנתבע לרכשו את הנכס בתמורה לסכום של 675,000 ₪, אף שבדיון בפני ציין כי הוא מבקש לרכוש אותו בסכום הזה, נאלצתי למנות כונס נכסים לשם מכירת הנכס. והנה, במכירה בהליכי הכיונוס הציע הנתבע 2 לרכוש את הנכס תמורת 520,000 ₪ בלבד!

מדובר בפער משמעותי, בין הצעת הנתבע 2 בדיון מיום 27.12.12 לבין הצעתו בהתמחרות, וגם כעת להצעתו המשופרת העולה מהודעת הכונס מיום 16.06.13, ואין בידי בית המשפט לקבלו כפשוטו.

יתרה מכך, מהבקשות והתגובות שבפני עולה תמונה, לפיה, הנתבע 2 העלים את כל הפרטים אודות הצעתו מיום 27.12.12 מעיני כונס הנכסים. יש בכך חוסר תום לב העולה כדי פגיעה מהותית בהליך ההתמחרות. מצאתי בהתנהלות הנתבע 2 משום "סחטנות אסטרטגית" (והשווה לדברי המשנה לנשיאה כב' הש' ריבלין ברע"א 1497/09 בעלי הזכויות בחלקה 10 גוש 6884 נ' ויסמן (ניתן ביום 25.07.10, פורסם בנבו).

אמנם, השמאי העריך ביום 11.04.13 את שווי הנכס בו עסקינן בסך 600,000 ₪, תוך שהוא מציין כי במכירת הדירה באילוץ של מימוש מהיר מן הראוי להפחית עד 15% משווי זה. ואולם, לא ניתן להתעלם מההצעות שעמדו בפני הצדדים, ואשר פורטו בדיונים שהיו בפני.

אין בידי לקבל את הודעת הכונס מיום 16.06.13 על שיפור הצעת הרוכש, שכן בשלב הזה, לאחר סיום ההתמחרות בין המציעים השונים, אין מקום לאפשר לאחד המציעים – במקרה זה הנתבע 2 - לשפר את ההצעה, והדרך המקובלת הנה פרסום והתמחרות חדשים. קבלת ההצעה המשופרת בנסיבות אלה, תהיה משום מתן יתרון בלתי הוגן לנתבע 2 על חשבון המציעים האחרים, אי-כיבוד ציפייה סבירה לסופיות המשא ומתן, ופגיעה בכללי הצדק הטבעי.

ראה: ע"א 509/00 לוי נ' ברכה, פ"ד נה(4) 410.

לפיכך אני מורה על ביטול ההתמחרות, ואני מורה אפוא, על פרסום חדש וביצוע התמחרות חדשה.

אעיר, כי ככל שהצדדים יגיעו להסכמה אחרת – פה אחד – ויגישו הודעה על כך ניתן יהיה לייתר את הפירסום הנוסף ואת ביצוע ההתמחרות החדשה, שני הליכים שבהכרח גוררים הוצאות נוספות, שינוכו כולן מתמורת הנכס, טרם חלוקתה בין הצדדים.

הכונס יעדכן את ביהמ"ש על התקדמות ההליך החדש ועל תוצאותיו עד ליום 15.07.13.

המזכירות תעדכן ת.פ ליום 15.07.13 ותודיע לצדדים ולכונס.