אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> איטה נ' הראל בע"מ - חברה לבטוח ואח'

איטה נ' הראל בע"מ - חברה לבטוח ואח'

תאריך פרסום : 04/05/2012 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום ראשון לציון
1812-08
30/04/2012
בפני השופט:
ד"ר איריס סורוקר

- נגד -
התובע:
לאה איטה
הנתבע:
כלבו חצי חינם בע"מ
פסק-דין

פסק דין

כללי

1.בפניי תביעה שעניינה נזקי גוף. התובעת, ילידת 25.12.1947, טענה בתביעתה כי ביום 11.1.2007 -- "יום גשום וחורפי, לאחר שסיימה התובעת לערוך קניות בסניף הנתבעת 2 [כלבו חצי חינם בע"מ] הממוקם ברח' הלח"י 16 בראשל"צ, ובדרכה לצאת את הסניף, החליקה התובעת ומעדה בשלולית מים אשר הייתה בתוך הסניף". התובעת עתרה לחייב את הנתבעות לפצותה בגין נזקיה, שלפי הנטען נגרמו לה מחמת תאונה זו. להוכחת נכותה הגישה את חוות דעתו של ד"ר עמרמי ברוך, אשר העריך כי היא סובלת מנכות צמיתה בשיעור 10% לפי ס' 37(7)א' לתקנות המל"ל, וזאת "בגין הגבלה קלה בטווח ע"ש מותני בשל פריצת דיסק בע"ש המותני" (ר' חוות דעתו מיום 17.2.2009).

2.הנתבעת הכחישה את האירוע ואת אחריותה לתאונה הנטענת. בנוסף, חלקה על טענות התובעת בכל הקשור לנזקיה. לפי פרופ' נרובאי - שחיווה דעתו מטעם הנתבעת בדבר מצב נכותה – לא נותרה לתובעת כל נכות. לדבריו: "בעת בדיקתי לא נמצאה שום הגבלה בתנועתיות או סימנים נוירולוגים. לכן ניתן לקבוע ללא ספק שלגב' לאה איטה לא נשארה שום נכות כתוצאה מהאירוע מ-11.1.2007" (ר' חוות דעתו מיום 16.6.2009).

3.בית המשפט מינה בתיק זה מומחה מטעמו – פרופ' משה סלעי. בחוות דעת מיום 10.5.2010 העריך המומחה כי לא נותרה לתובעת נכות אורטופדית בעקבות התאונה נשוא התובענה.

4.נוכח המחלוקת בין הצדדים, הן בשאלת החבות והן בשאלת הנזק, התיק נקבע לשמיעת ראיות. במישור הדיוני: מטעם התובעת הצהירו היא עצמה, בן-זוגה מר אפרים לאה, וכן אחותה גב' רחל קרו. מטעם הנתבעת הוגש תצהירו של מר צבי אברהם – ואולם תצהיר זה נמשך מהתיק ע"י ב"כ הנתבעת, מחמת שהעד לא התייצב להחקר על תצהירו. על כן, לא הונחו בפני בית המשפט ראיות מטעם הנתבעת ביחס לתאונה. יצוין כי מצהירי התובעת נחקרו בפניי. מומחה בית המשפט זומן להיחקר ע"י ב"כ התובעת – ונחקר. ב"כ הצדדים לא זימנו את מומחי הצד שכנגד להיחקר. עם תום שמיעת הראיות, ב"כ הצדדים סיכמו בעל-פה. להלן אדון בטענות הצדדים כסדרן. אפתח בשאלת החבות.

שאלת החבות

5.התובעת מסרה בתצהירה את גרסתה לאירוע כדלקמן (ס' 6-4 לתצהיר העדות הראשית): "התאונה ארעה ביום גשום וחורפי, לאחר שסיימתי לערוך קניות בסניפה של הנתבעת הממוקם ברח' הלח"י 16 בראשל"צ, ובדרכי לצאת את הסניף, מאחורי הקופות, החלקתי ומעדתי כתוצאה משלולית מים, בהיקף של בערך 30 ס"מ, אשר הייתה בתוך הסניף מאחורי הקופות... כתוצאה מההחלקה נפגעתי בגבי ושכבתי דקות ארוכות על הרצפה כאשר מסביבי התקבצו אנשים רבים. היות והחלקתי לתוך השלולית גם בגדיי נרטבו. את הקניות ערכתי יחד עם אחותי התאומה, הגב' רחל קרו".

6.גב' רחל קרו, עדת ראיה, העידה בתצהירה: "אני הייתי עם התובעת בקניות ביום 11.1.2007. זה היה יום גשום וחורפי. לאחר שסיימנו לערוך קניות בסניפה של הנתבעת הממוקם ברח' הלח"י 16 בראשל"צ, ובדרכי לצאת את הסניף, מאחורי הקופות, החליקה התובעת ומעדה כתוצאה משלולית מים, בהיקף של בערך 30 ס"מ, אשר היתה בתוך הסניף, מאחורי הקופות..." (ס' 3 לתצהירה).

7.התובעת נחקרה על תצהירה. עדותה בפני בית המשפט הותירה רושם אמין. כך, התובעת הודתה כי היא נוהגת לקנות בחנות זו במשך שנים ארוכות (ר' עדותה בפ' ע' 18 ש' 9-8). כך גם הודתה כי מדובר בחנות "נקייה ומסודרת" (פ' ע' 18 ש' 11-10). התובעת ציינה כי היא נהגה לראות במקום "עובדי ניקיון מסתובבים", וכן שמעה לפעמים "כרוז שקורא למנקים" (פ' ע' 18 ש' 15-12). עדותה של האחות, גב' קרו, אף היא הותירה רושם אמין. גב' קרו הודתה כי לא ראתה את התובעת נופלת, ולא חזתה באירוע התאונה עצמו (פ' ע' 28 ש' 32-31). יחד עם זאת העידה: "אני ראיתי אותה שוכבת על הרצפה" (שם).

8.לצד אמינות עדות התובעת, והתמיכה הראייתית בעדות הראיה הנ"ל, הנתבעת לא הציגה ראיות לסתור. לא העיד כל גורם מטעם הנתבעת, האחראי על עבודת הסניף, כמו גם על מצב הניקיון, ולא הוצגה עדות של איש צוות שעבד בסניף ביום האירוע.

9.התיעוד הרפואי תומך אף הוא בגרסת התובעת. התובעת העידה שלא מיד ניגשה לרופא מטפל, וזאת מחמת שהניחה כי הכאבים יחלפו (ר' עדותה בפ' ע' 13 ש' 9-8). עדות זו נהנית מהגיון, שהרי התובעת לא שברה חלילה עצם מעצמותיה, ואף לא סבלה מחתכים הטעונים חבישה. אך בהמשך קיים תיעוד רפואי המאשר שהתובעת התלוננה אודות הנפילה. כך, בתיק מוצגיה מופיע מסמך רפואי של ד"ר שויחטמן, אורטופד מומחה מקופ"ח מכבי (ר' נספח 8 לתצהיר התובעת). במסמך שכותרתו "מכון פיזיותרפיה", רשום: "12.1.2007 רגישות בצוואר, ספזם שרירים...הגבלה בתנועות צוואר, כיפוף ורוטציה...". רישום זה עולה בקנה אחד עם תלונות התובעת בכל הקשור לאירוע דנא. אמנם, במסמך לא מופיעה תלונה אודות נפילה. ואולם, במסמך נוסף שכותרתו "רופא תעסוקתי", אשר גם עליו חתום ד"ר שויחטמן (נספח 4 לתצהיר התובעת), מופיע החלק החסר בתצרף העובדתי; שם נרשם: "12.1.2007 לפני שבועיים נפלה ונחבלה בראש, צוואר, גב ואגן עדיין כאבים". הנה כי כן, בתיעוד רפואי זה מופיעה תלונה על נפילה.

10.אמנם, נראה כי הרישום "לפני שבועיים" אינו מדויק בכל הקשור לתאריך הארוע. התובעת העידה שהיא זוכרת שהאירוע ארע ביום 11.1.2007, וזאת משום ש"באותו שבוע היתה לי תאונה עם אחותי עם המכונית. יום יומיים אחרי זה נפלתי. אמרתי שזה השבוע הנאחס שלי" (ר' עדותה בפ' ע' 22 ש' 20-19). התובעת חזרה וציינה כי בין שתי התאונות "צריך להיות כמה ימים הבדל, ממש לא זוכרת" (פ' ע' 22 ש' 22). איני מייחסת לסוגית התראיך המדויק חשיבות של ממש. כידוע, לעיתים רישומים רפואיים לוקים בחסר או בחוסר דיוק בכל הקשור לתיאור נסיבות האירוע. גם התאריך אינו תמיד בר חשיבות, שכן לעיתים אין זה מעלה או מוריד אם החבלה התרחשה לפני שבוע, עשרה ימים או שבועיים ימים בטרם הבדיקה. לפעמים אין הניזוק זוכר אריך מדויק, ומוסר לרופא את הערכתו לגבי הזמן שחלף בטרם הגיע לטיפול. גם רופאים לעיתים אינם מדייקים ברישום פרטים כגון דא.

11.כידוע, סעיף 54 לפקודת הראיות [נוסח חדש] מחייב שלא להסתפק בעדות בעל דין כעדות יחידה לצורך קבלת תביעתו. במקרה דנא, עדות התובעת נהנית מתמיכה ראייתית. היא עצמה נהנית מאמינות. היא נתמכת בעדותה של עדת ראייה, והיא לא נסתרה בעדות כלשהי של הצד שכנגד. היא מגובה בתיעוד הרפואי המסבר את האוזן.

12.אשר על כן, אני מקבלת את טענת התובעת וקובעת כי הרימה את נטל ההוכחה - במידת הראיה המספקת במשפט אזרחי – והוכיחה שאמנם החליקה בחנות הנתבעת בינואר 2007, וזאת כתוצאה מרטיבות של מים על הרצפה.

13.התובעת סובלת מאשם תורם לנפילה. אמנם, הנטל העיקרי מוטל על הנתבעת -- לדאוג לניקיון החנות והסרת מפגעים כגון דא. מדובר במרכול המספק מוצרי מזון. מצב של רטיבות על הרצפה איננו נדיר בחנויות כגון דא. בהקשר זה, לא נסתרה עדות התובעת (הנתמכת בעדותה של גב' קרו) לפיה היה מדובר ביום גשום (בחודש ינואר). בימי חורף גשומים, מצב של רטיבות באזור כניסה לחנויות אף הוא מחזה נפוץ.

14.יחד עם זאת, היה על התובעת לנקוט זהירות. כמי שמשתמשת בחנות, וצועדת בסניף, עליה לבחון את צעדיה ולתת דעתה למצב הרצפה. אמנם, אין לצפות כי המבקר בסניף יילך עם עיניים נעוצות ברצפה; ואולם בוודאי שעליו להתבונן בדרכו. בשים לב לטיב המפגע, אני מעמידה את אשמה התורם של התובעת על 20%.

שאלת הנכות

15.כאמור, מטעם התובעת הוגשה חוות דעתו של ד"ר עמרמי ברוך. אין בידי לקבל את טענת ב"כ הנתבעת, לפיה אין להתחשב בחוות דעת זו, משום שהמומחה לא התייצב להיחקר. חוות הדעת הוגשה (ועל כן הוגשה גם חוות דעת נגדית). מכח הודעת המזכירות המשפטית מיום 17.5.2011, היה על צד המבקש לחקור את מומחה הצד שכנגד – לזמן את המומחה להיחקר (ר' ס' 7 להודעה). מצב דיוני שכיח הוא, כי צדדים לתיק אינם מבקשים לחקור את מומחה הצד שכנגד. אין פירוש הדבר כי חוות הדעת אינה מוגשת לתיק. להיפך: יש לראותה כחוות דעת המצויה בתיק, ואשר עורכה לא זומן ע"י הצד השני להיחקר.

16.מומחה בית המשפט, פרופ' סלעי, נחקר על חוות דעתו. כאמור, בחוות הדעת אימץ את המסקנה לפיה לא נותרה לתובעת נכות כתוצאה מהתאונה (כפי שהעריך גם פרופ' נרובאי מטעם ההגנה). בחקירתו, פרופ' סלעי ציין שהתרשם כי תלונות התובעת בפניו היו אוטנטיות (פ' ע' 6 ש' 15-14). הוא סבר שהתובעת דיווחה דיווחי אמת כאשר טענה שסובלת מכאבים בגב התחתון (פ' ע' 6 ש' 17-16). יחד עם זאת, פרופ' סלעי ציין כי במועד בדיקתו לא מצא סימנים לגירוי עצבי (פ' ע' 8 ש' 3). התובעת אמנם סובלת מהגבלת תנועה, אבל לא מצד הגב התחתון, אלא מצד מפרק הירך – שאינו קשור לתאונה (פ' ע' 8 ש' 23-22). אשר למצב העמ"ש – פרופ' סלעי ציין כי מצב התובעת מושפע מגילה, משקלה, ומחלות רקע (פ' ע' 8 ש' 29-27). הוא ציין כי התובעת סבלה משינויים ניווניים בעמוד השדרה עוד בטרם אירוע התאונה (פ' ע' 9 ש' 29-27). הוא הדגיש כי בעת שנבדקה על-ידו "הבדיקה שלי הסימפטומים בבדיקה היתה תקינה" (פ' ע' 10 ש' 4).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ