אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> איזון נ' עיריית בני ברק

איזון נ' עיריית בני ברק

תאריך פרסום : 03/04/2010 | גרסת הדפסה
ע"ח
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
38108-02-10
25/03/2010
בפני השופט:
מרים דיסקין

- נגד -
התובע:
אליהו איזון
הנתבע:
עיריית בני ברק

החלטה

בפני ערר על החלטתו של בית המשפט לעניינים מקומיים בבני ברק (כב' השופט חיימוביץ) מיום 21.1.10 בת.פ 813/09 ואח', בה נדחתה בקשת העורר לעיין ולקבל לידו חומר, המהווה לטענתו חומר חקירה שדרוש לו להגנתו (להלן: "ההחלטה").

רקע עובדתי

1.כנגד העורר הוגש מספר רב של כתבי אישום שעניינם הפעלת בית עסק בשעות לילה מאוחרות, בניגוד להוראות חוק עזר לבני ברק (פתיחת עסקים וסגירתם), תשס"ב- 2002 (להלן: "כתבי האישום").

2.כעולה מהחלטה, במהלך דיון ההקראה המקורי של כתבי האישום ובמענה לבקשת העורר, הורה בית המשפט (כב' השופט אטדגי) למשיבה להעמיד לעיון העורר את כל חומר החקירה הקשור בתיקים נשוא כתבי האישום ולאפשר לו לצלמו.

ביום 02.11.09, הגיש ב"כ העורר לבית המשפט קמא בקשה למחיקת האישומים בטענה, שלא קיבל לידיו את חומר החקירה. בקשתו נדחתה לאחר שהתברר כי כלל לא פנה לב"כ המשיבה ולא ביקש לעיין בחומרי החקירה או לצלמם.

3.בפתחו של דיון ההקראה מיום 31.12.09, הגיש ב"כ העורר בקשה נוספת לעיון בחומר חקירה ובמסגרתה עתר לקבל לידיו העתקים מדוחות הפיקוח שניתנו בכל רחבי העיר בני ברק במשך השנתיים האחרונות, העתק של מלוא ההסדרים שערכה העירייה עם בעלי עסק הקשר לאישומים ו/או דוחות שניתנו לפי חוק עזר (שעות פתיחת עסקים), העתקים של כל הקנסות שניתנו לעורר אי פעם, העתקים של כל כתבי האישום אשר הוגשו כנגד העורר אי פעם וכן, מלוא חומר החקירה, התמונות בצבע, דוחות שכתבו הפקחים וכל חומר הנמצא בידי המאשימה והקשור בעורר.

לטענת העורר, החומר המבוקש כרוך באישומים שהוגשו נגדו ודרוש לו כדי לבסס את טענת ההגנה המרכזית שלו שעניינה אכיפה בררנית המקימה הגנה מן הצדק.

4.בהחלטה מפורטת ומנומקת דחה בית משפט קמא בקשה זו, כשביחס לבקשה למלוא חומר החקירה, התמונות בצבע, הדוחות שכתבו הפקחים ויתר החומרים הנמצאים בידי המשיבה והקשורים לעורר ציין, שהוא כבר נעתר לבקשה זו וחומר החקירה אף נמסר לעורר זה מכבר.

ביחס ליתר החומר המבוקש קבע בית משפט קמא, כי הוא אינו רלוונטי לאישום ואינו מהווה חומר חקירה, כהגדרתו בסעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] תשמ"ב-1982 (להלן: "החוק").

החלטה זו של בית המשפט קמא היא העומדת בבסיס הערר שבפני.

דיון

5.השאלה העומדת בפנינו, הלכה למעשה היא האם החומר, אותו מבקש העורר לקבל אכן מהווה "חומר חקירה" כמשמעותו בדין.

ותחילה להלכה בקליפת האגוז:

הוראת החוק הקובעת את זכותו של הנאשם לעיין בחומר החקירה בעניינו מצויה בסעיף 74 לחסד"פ, המורה: "הוגש כתב אישום בפשע או בעוון, רשאים הנאשם וסנגורו, וכן אדם שהסנגור הסמיכו לכך, או, בהסכמת התובע, אדם שהנאשם הסמיכו לכך, לעיין בכל זמן סביר בחומר החקירה וכן ברשימת כל החומר שנאסף או שנרשם בידי הרשות החוקרת, והנוגע לאישום שבידי התובע ולהעתיקו". תכלית הזכות הקבועה בסעיף זה היא לאפשר לנאשם "לקיים את הזכות למשפט הוגן, באופן שתינתן לנאשם הזדמנות מלאה להכין את הגנתו נגד האישומים המיוחסים לו" (בש"פ 9322/99 מסארווה נ' מדינת ישראל, פ"ד נד(1) 376, 381, בש"פ 2043/05 מדינת ישראל נ' גד זאבי, (פורסם בנבו)).

החוק אינו מגדיר באופן חד משמעי "חומר חקירה" מהו, והדרך לפירושו של מונח זה הותוותה ע"י פסיקה ענפה, הקובעת כי המדובר בחומר רלוונטי לאישום הפלילי, שנאסף ע"י המשטרה במהלך החקירה והועבר לתביעה. יציקת התוכן למונח הערטילאי, עפ"י הפסיקה, צריך להיעשות באופן פרטני, בהתאם לנסיבות המיוחדות לכל תיק ותיק וזאת תוך יישום המבחן הגמיש המבוסס על כללי השכל הישר, במסגרתו בוחן בית המשפט את הרלוונטיות של החומר לאישום ולנאשם, בשים לב לטיב החומר, מהותו ומידת זיקתו לסוגיות הנדונות בהליך הפלילי העיקרי במהלכו הוא התגבש.

וכך סוכמה ההלכה בבש"פ 6237/06, הנרי קלושנדלר נ' מד"י (פורסם בנבו) :

"בית משפט זה קבע, לא אחת, כי "חומר חקירה" אינו ניתן להגדרה אלא באופן כללי (שם, שם), וכי השאלה אם חומר מסוים הוא אכן חומר חקירה, תוכרע באופן פרטני "על פי טיבו של החומר ומידת זיקתו לסוגיות הנדונות בהליך הפלילי אשר במסגרתו הוא מבוקש" (בש"פ 11042/04 פלוני נ' מדינת ישראל, החלטה מיום 30.12.2004; להלן – בש"פ פלוני). עוד נפסק, כי יש לנקוט פירוש מרחיב למונח "חומר חקירה" (בש"פ מסארווה, עמ' 381), וכי לעניין זה על בתי המשפט "להיות מודרכים על-ידי כללי השכל הישר ועל-ידי המגמה לאפשר לסנגוריה הזדמנות הוגנת להכין את הגנתה" (בג"ץ 233/85 אל הוזייל נ' משטרת ישראל, פ"ד לט(4) 124, 129). עם זאת, בהפעלת שיקול הדעת של בית המשפט, אין גם להפליג למרחקים ולכלול במונח "חומר חקירה" ראיות שהרלוונטיות שלהם לכתב האישום היא רחוקה ושולית (שם, שם)."

6.ומן הכלל אל הפרט.

את החומר אותו עותר לקבל העורר, ניתן לחלק על פניו לשניים: חומר החקירה בעל זיקה ישירה לעניינו וחומרים נוספים הדרושים לו, להשקפתו, לשם ביסוס טענה של הגנה מן הצדק (להלן: "החומר הנוסף").

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ