איזוטסט בע"מ נ' שוקר ואח'

החלטה

1. המשיבה הגישה תביעה בסדר דין מקוצר על סך 6,620 ₪ כנגד המבקשים. בכתב התביעה נטען כי ענינה של התביעה בכספים אותם חב המבקש 1 (להלן: "המבקש") למשיבה בגין שירותים אישיים ופרטיים שקיבל מהמשיבה במהלך תקופת עבודתו אצלה והתחייב אישית לשלם בגינם וכן בגין נזקים שונים שגרם לה במעשיו (סעיף 2 לכתב התביעה). כמו כן, עניינה של התביעה בכספים שחבה מבקשת 2 (להלן: "המבקשת") למשיבה בגין שירותים שונים שקיבלה ממנה (סעיף 3 לכתב התביעה).

2. בכתב התביעה נטען כי המבקש הזמין מהמשיבה בדיקות שונות עבור המבקשת תוך שהתחייב לשלם עבורן ו/או לדאוג באופן אישי ו/או לערוב לתשלום הבדיקות כאמור. סך כל תמורת הבדיקות שהוזמנו מהמשיבה בחודש ספטמבר 2008 מסתכם בסך של 2,443 ₪ נכון ליום 30/9/08. התשלום לא נפרע.

3. עוד נטען בכתב התביעה כי עם סיום עבודתו של המבקש במשיבה, הוא ביקש כי המשיבה תותיר בידיו את מכשיר הטלפון הנייד שבבעלותה, תוך שהוא מתחייב לשאת בעלות שיחות הטלפון שיבצע מהמכשיר האמור. המבקש השתמש בטלפון כאמור וביצע שיחות בעלות 1,743 ₪ בחודשים נובמבר 2008 – פברואר 2009.

4. בנוסף, נטען בכתב התביעה כי בתקופת עבודתו אצל המשיבה השתמש המבקש במכונית מסוג מאזדה. במהלך עבודתו גרם המבקש לנזקים שונים למכונית עקב נהיגה לא זהירה, בניגוד להנחיות המשיבה וכתוצאה מרשלנותו בנהיגה. המשיבה נאלצה לשלם נזקים אלה בעצמה, נזקים שהסתכמו בסך של 1,510 ₪.

מכאן התביעה.

5. המבקשים הגישו בקשת רשות להתגונן במסגרתה טענו 2 טענות מקדמיות. ראשית, נטען כי יש להורות על העברת הדיון בתובענה לבית הדין לעבודה. שנית, נטען כי יש למחוק כותרת התביעה.

6.לבקשה צורף הסכם שכותרתו "הסכם למתן שירותי קבלן משנה" אשר נחתם ביום 31/7/10 בין המשיבה למבקש. בבקשה נטען כי ההסכם בעיקרו הינו חוזה העסקה (עובד מעביד) לכל דבר וענין (סעיף 8 לבקשה).

המבקשים טוענים כי על פי הוראת סעיף 24(א)(1) לחוק בתי הדין לעבודה, תשכ"ט-1969 (להלן: "החוק") והיות והתביעה קשורה קשר הדוק ביחסי העבודה בין המשיבה לבין המבקש אשר הועסק על ידי המשיבה כעובד מן המניין ולאור קיומם של יחסי עובד מעביד בין הצדדים, יש להעביר התביעה לבית הדין לעבודה. עוד נטען בבקשה כי די בשאלה אם קיימים יחסי עובד מעביד כדי להעביר הדיון בה להכרעתו של בית הדין האזורי לעבודה.

7. בדיון טען ב"כ המשיבה כי החוזה שצורף הינו חוזה למתן שירותי קבלן עצמאי ולא חוזה עבודה במסגרת יחסי עובד מעביד. ב"כ המשיבה הפנה לסעיף 5 להסכם בו נקבע כי לא מתקיימים בין הצדדים יחסי עובד מעביד: "הקבלן מצהיר כי בביצוע התחייבויותיו על פי ההסכם זה הוא פועל כקבלן עצמאי וכי עליו לבד תחול האחריות המלאה הבלעדית והמוחלטת בכל מקרה של פגיעה... הקבלן מצהיר כין אין בהסכם זה או בתנאי מתנאיו כדי ליצור בין הקבלן או מישהו מטעמו לבין החברה יחסי עובד מעביד".

עוד נטען ע"י ב"כ המשיבה כי כיוון שלא הוגשה בקשה עצמאית בענין הסמכות, יש לדחות הטענה.

8. בסעיף 24(א) לחוק נקבע:

"לבית הדין אזורי תהא סמכות ייחודית לדון –

(1) בתובענות בין עובד או חליפו למעביד או חליפו שעילתן ביחסי עובד ומעביד לרבות השאלה בדבר עצם קיום יחסי עובד ומעביד ולמעט תובענה שעילתה בפקודת הנזיקין [נוסח חדש];" .

המחוקק העניק לבית הדין לעבודה סמכות ייחודית לדון בתובענות בין עובד למעביד, שעילתן ביחסי עובד – מעביד, לרבות בירור השאלה בדבר עצם קיום יחסי עובד – מעביד. העובדה שסוג היחסים שבין הצדדים שנוי במחלוקת, אינה שוללת את סמכותו של בית הדין לעבודה, אלא להיפך. מחלוקת זו היא עצמה מקנה לבית הדין הסמכות הייחודית לדון בתביעה, זאת בהתאם לסעיף 24(א)(1) לחוק - "האופי הפורמלי שהצדדים שיוו למערך היחסים ביניהם אינו בבחינת סוף פסוק אלא ראשית הדרך לבירור השאלה האם מדובר ביחסי עובד מעביד אם לאו. זאת בהתאם למבחן המעורב (ראה בג"צ 5168/93 שמואל מור נ' בית הדין האזורי לעבודה, פ"ד(4) 628). כך למשל העובדה שפלוני נרשם כעצמאי אין פירושה בהכרח שאין הוא זכאי לסטטוס של עובד. אך יהא המבחן באשר יהא – פיקוח ושליטה, מרות, השתלבות או מבחן מעורב – הערכאה המוסמכת לקבוע העובדות ואף לקבוע היישום הנגזר מהן בשאלה המשפטית האם היחסים בין הצדדים הם יחסי עובד מעביד הנה בית הדין האזורי לעבודה. ערכאה זו היא המוסמכת ליתן מענה בשאלת הסיווג של יחסי הצדדים" (בש"א (חיפה) 9620/07 בת.א. 15611/05 זיסו דורון, עו"ד נ' ישראל יונגר, עו"ד, פורסם בנבו). ראו בענין זה אף החלטת כב' השופטת א. חיות בשבתה בבית המשפט המחוזי בת"א בש"א (ת"א) 15720/02 מיכאל נוימן נ' וימאזור בע"מ ואח', פורסם בנבו: "בירור השאלה גופה – האם אמנם התקיימו בין הצדדים יחסי עובד–מעביד בתקופה הרלוונטית – מסורה לסמכותו הייחודית של בית הדין לעבודה, על פי הוראת סעיף 24(א)(1) לחוק בית הדין לעבודה".

9. בענייננו, כאמור, חלוקים הצדדים בשאלה האם מתקיימים ביניהם יחסי עובד – מעביד, שאלה המצויה במסגרת סמכותו הענינית הייחודית של בית הדין לעבודה. לפיכך, יש להעתר לבקשה ולהעביר התובענה לביה"ד האזורי לעבודה.

10. אינני מקבלת טענת ב"כ המשיבה לפיה משלא הוגשה בקשה נפרדת בענין הסמכות העניינית, יש לדחות הטענה. הטענה בדבר העדר סמכות ענינית נטענה במפורש על ידי המבקשים בבקשה שהגישו בהזדמנות הראשונה ואין כותרת הבקשה מכריעה בענין זה.

11. נוכח המסקנה אליה הגעתי, אינני נדרשת לטענה כי יש למחוק את כותרת התביעה.

12. סוף דבר, אני מורה על העברת התובענה לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב.

13. אני מחייבת את המשיבה בהוצאות הליך זה בסך 1,000 ₪ אשר ישולמו תוך 21 ימים מיום קבלת ההחלטה שאחרת ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום בפועל.