איוורקהו נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

1.זהו ערעור לפי סעיף 213 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה - 1995 (להלן – החוק) על החלטת ועדה רפואית לעררים בענף נכות כללית, שסיכמה דיוניה ביום 22.4.13.

2.הוועדה קבעה כי למערערת 56% נכות רפואית משוקללת (לנכות) באופן זמני ולתקופה 1.1.12 – 31.5.13.

3.טענות המערערת:

א.הוועדה הפחיתה מאחוזי הנכות של המערערת בג הגבלות בעמוד השדרה המותני ועמוד השדרה הצווארי, וזאת שלא כדין, ובניגוד למסמכים שהוצגו בפניה;

ב.הוועדה התעלמה מתלונות המערערת בדבר הגבלות וליקויים בברך שמאל;

ג.הוועדה התעלמה מתלונות המערערעת בדבר תסמונת התעלה הקרפלית.

4.מנגד, טען המשיב, כי לא נפל פגם משפטי בהחלטת הוועדה, כי אחוזי הנכות בגין הגבלות בעמוד השדרה הופחתו רק לאחר שהמערערת הוזהרה כדין בעניין זה, כי ניתנה החלטה מנומקת בעניין ההפחתה, וכי הוועדה בחנה את הליקויים באשר לברכיים ובידיים.

5.עיון בפרוטוקולי הוועדה מעלה, כי הוועדה התכנסה לשתי ישיבות, בתאריכים 18.12.12 ו- 22.4.13. בישיבתה הראשונה התלוננה המעוררת על כאבים בגב ובצואר, ליקוי שמיעה באוזן ימין, כאבים בברך שמאל ובצד ימין (ס' ד').

6.באשר לליקויים האורטופדיים קבעה הוועדה בישיבתה מיום 18.12.12 כך:

"מתלוננת על כאבים בכל חלקי הגוף. גם תיקה הרפואי רצוף בתלונות על כאבים מהראש עד פות הרגליים במשך תקופה ארוכה. ע"ש צווארי ומותני אין הגבלה משמעותית בתנועות, אין קרינה לידיים ואין חסר נוירולוגי בגפיים תחתונות ועליונות. כתף ימין: אבדוקציה עד גובה השכם סיבוב חיצוני מלא. בסיבוב פנימי כף היד מגיעה עד חוליה 5, פרקי ירכיים תנועות מלאות, ברכיים אין כל הגבלה בתנועות. בכפות ידיים אין ממצא חולני, רגליים אין ממצא חולני. החזרים הופקו בכל התחנות. מלבד הגבלה בתנועות הכתף כל יתר הפרקים מכאיבים ללא הגבלה בתנועות.

נעשה CT ע"ש צווארי ללא ממצא מ- 22.6.09, נעשה צילום 21.12.10 פרק ירך ימין. בצילום ע"ש מותני שינויים ניוניים, אגן תקיןץ ברך שמאל תקינה. אולטראסאונד כתף ימין 21.6.10 – הסתיידות של הגיד סובספולרים. ע"ש מותני 15.2.10, בלט דיסק אחורי רחב ב- L5-L4.

הוועדה קובעת נכות בגין עתף ימין 15% לפי 41.4.ב' כפי שנקבע. צוואר, גב מותני, פרק ירך וכן בגין ברך שמאל סה"כ 20% בגין כאבים בפרקים 35(1)(ג). הנכות הזאת מבטלת את הנכויות הקיימות האורטופדיות.

7.אין מחלוקת כי המערערת הוזהרה לעניין השינוי בשיעורי הנכות (שספק אם יש לראות בו משום הפחתה בשקלול הנכות הכולל, שכן בוועדה רפואית לעררים מיום 31.8.11 נקבעו למערערת 10% נכות בגין הגבלה קלה בעה"ש הצווארי (פריט 37(5)(א)) וכן 10% בגין הגבלה קלה בעה"ש המותני (פריט 37(7)(א)), ואשר הוחלפו על-ידי הוועדה שבמוקד הערעור כאן ב- 20% בגין כאבים והשפעה על התנועות.

8.בדיון המסכם מיום 22.4.13 הציגה המערערת אישורים רפואיים שונים. הוועדה בחנה אישורים אלה וקבעה כך:

"בהמשך לדיון מיום 18.12.12.

הוועדה עיינה במכתב התובעת של מאיה איוורקהו. כמו כן במכתב של ד"ר אלכסנדרובסקי אורטופד מ- 25.10.12 המתאר סדרים של תעלה ספינלית כשב CT אשר הוא מצטט רשום פרוטרופזיה של דיסק L4-L5 והיצרות תעלה.

כמו כן עיינה הוועדה מאישור רופא ד"ר ליאוניד מנור 17.5.12 אשר רושם שאינה מסוגלת להמשיך בעבודה.

הוועדה בדעה שבבדיקתה הקלינית אשר תוארה לא נמצאה הגבלה או חסר נוירולוגי אשר מזכה בנכות באופן ספציפי לא בצוואר ולא בגב מותני ולא בפרקים אחרים. אשר על כך ובגלל כאבים הוועדה קובעת נכות כוללת בשיעור 20% בגין הכאבים ומממשת את כוונתה מוועדה קודמת".

9.על-פי הוראות סעיף 213 לחוק הערעור לפני בית הדין הינו "בשאלה משפטית בלבד". לפיכך מוטל על בית הדין לבחון אם טעתה הועדה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, הסתמכה על שיקולים זרים או התעלמה מהוראה מחייבת.