איוונצ'נקו נ' רכבת ישראל בע"מ ואח'

פסק דין

1.על פי הנטען בכתב התביעה, ביום 13.12.10 ובעקבות תקלה במערכת הביוב נגרמה הצפה לחניית הבניין אשר הציפה את מנוע רכבו של התובע ובעקבות זה ירד הרכב מהכביש.

2.התובע פנה לנתבעת 2 בדרישה לקבל פיצוי עבור נזקיו, אולם זו הטילה אחריות לפתחה של הנתבעת 1. כאשר פנה התובע לנתבעת 1 הטילה זו האחריות לפתחה של הנתבעת 2 ומשכך התובע טרם קיבל את הפיצוי המגיע לו עד היום ונאלץ להגיש תביעתו.

3.על פי הנטען בכתב ההגנה של הנתבעת 1, החניון שהוצף ממי גשמים נמצא בשטחה המוניציפלי של הנתבעת 2. בסמוך לחניון קיים צינור ניקוז הנמצא באחריותה הבלעדית של הנתבעת 2 שחיברה את צינור הניקוז האמור לתעלת הניקוז של הרכבת, הממוקמת סמוך למסילת הברזל וזאת באופן בלתי חוקי.

4.תפקידה של תעלת הניקוז בסמוך לפסי הרכבת הינה לנקז אך ורק את מי הגשמים היורדים בקרבת המסילה ואין ביכולתה ומטרתה של תעלת הניקוז בסמוך לפסי הרכבת בכדי לנקז תעלות ניקוז אחרות שמתחברות אליה.

5.על פי הנטען בכתב ההגנה מטעם הנתבעת 2, אכן היה אירוע הצפה כפי שנטען על ידי התובע אך ההצפה נגרמה עקב סתימה במערכת הניזוק של הנתבעת 1. עם קבלת ההודעה בדבר ההצפה נשלח למקום נציג העיריה וכן הוזעק קבלן ביוב בניסיון לפתוח את צינור הניקוז של הנתבעת 2 ועל מנת לתת מענה מיידי לבעיה. מבדיקה במקום נמצא שהתעלה שמנקזת את מי הגשמים שבשטחה של הנתבעת 1 סתומה ומלאה בעשביה וקני סוף.

6. לנתבעת 2 יש איסור שבדין להגיע לשטח הנתבעת 1 ובוודאי שלא לבצע בשטחה עבודות.

7.בעקבות ההצפה כאמור ביצעה הנתבעת 1 בתאריך 17.12.10 עבודות לפתיחת הניקוז בתעלה.

8.ביום 10.3.13 התקיים דיון בתיק. נשמעה עדותו של התובע וכן עדותם של מר דודו פרץ ואלכס בלינסקי מטעם הנתבעת 1 ומר מאיר כהן מטעמה של הנתבעת 2.

9.אין מחלוקת בין הצדדים לכך שהתובע זכאי לפיצוי בגין נזקיו שכן רכבו ניזוק כאשר חנה במקום שמותר לחנייה בסמוך לביתו ואין כל רשלנות מצידו לכך שרכבו הוצף וניזוק.

10.מחלוקת בין הנתבעות מי מבין השתיים אחראית לנזק אשר נגרם לתובע, כאשר עקב מחלוקת זו התובע, שהינו אדם מבוגר ונכה, טרם קיבל כל פיצוי עד היום ובחלוף למעלה משנתיים מיום המקרה וכתוצאה מכך נאלץ להטריח עצמו בין 2 הרשויות כאשר כל אחת מהן מטילה האחריות לנזקיו לפתחה של השנייה. במאמר מוסגר אציין שמן הראוי היה, במיוחד בהתחשב במצבו האישי של התובע, שהנתבעות תפצנה את התובע ותמשכנה להידון בעניין היקף האחריות בינן לבין עצמן מבלי להטריח התובע עד הלום.

11.אין מחלוקת בין הנתבעים לכך שהנתבעת 1 אחראית לתחזוקה שוטפת של תעלת הניקוז אשר נמצאת בשטחה והנתבעת 2 אחראית לתחזוקה שוטפת של הניקוז בחניון שנמצא בשטחה המוניציפילי, בו חנה רכבו של התובע.

12.מעיון בתמונות אשר הציגו בפניי הצדדים (ר' נ' 1 ונ' 3) ניתן לראות בבירור את צינור הניקוז שעובר תחת גדר הפרדה מן השטח המוניציפלי של הנתבעת 2 לשטח שבאחריות הנתבעת 1 ולתעלת הניקוז שצמודה למסילת הרכבת.

13.אין מחלוקת בין הצדדים לכך שהשטח של מסילת הרכבת ותעלת הניקוז הצמודה לו הינה אך באחריות הנתבעת 1 וכי לנתבעת 2 אסורה כל גישה לשטח זה שנמצא באחריותה ובתחזוקתה הבלעדית של הנתבעת 1.

14.מעיון בתמונות שסומנו כנ/1 ניתן להבחין בתעלת הניקוז שצמודה למסילת הרכבת כאשר בשטח זה צמחייה עבותה. טוענים נציגי הנתבעת 1 לכך שהצמחיה לא מפריעה לתנועת המים (ר' עמ' 2 ש' 15 לפרוטוקול – עדותו של מר בלינסקי). יחד עם זאת מר בלינסקי הוסיף וציין כי "זה מאט. לא עוצר לגמרי. אנו מנקים רק כשזה סוגר את זה לגמרי."

15.הנתבעת 1 לא הציגה כל אישור ו/או אסמכתא לכך שעובר לאירוע נשוא התביעה אכן פעלה לתחזוקה שוטפת של תעלת הניקוז בסמוך למסילת הרכבת. הנתבעת 1 לא הציגה כל יומן עבודה בעניין זה והעדים מטעמה לא יכלו ליתן כל מענה באם ומתי בוצעה עבודה של תחזוקה שוטפת לתעלת הניקוז שבצמוד למסילת הרכבת.

16.מטעמה של הנתבעת 2 העיד מר כהן אשר משמש כמנהל מחלקת תשתיות בנתבעת 2. לדבריו, אשר לא נסתרו, צניור הניקוז המתחבר לתעלת הניקוז שבשטח הרכבת קיים למעלה מ 35 שנה. (ר' עמ' 3 ש' 10 לפרוטוקול). שנשאל מהיכן יודע זאת השיב מר כהן שהתגורר במקום בילדותו. עדותו זו נחזתה בעיניי כאמינה ואף ניתן להתרשם מכך שמדובר בחיבור בן שנים רבות בהתאם לתמונות שצורפו וסומנו כנ/1.

17.מחד, כפי שעולה מכתב הגנתה, הנתבעת 2 מודעת לכך שאל היה לה מלהתחבר ולהעביר צינור ניקוז לתוך תעלת הניקוז של מסילת הרכבת אך מאידך מדובר בחיבור בן שנים רבות כאשר הנתבעת 1 לא התלוננה כלפי הנתבעת 2 ביחס לחיבור זה. הנתבעת 1 לא הציגה כל פנייה לנתבעת 2 להסיר ו/או לנתק את החיבור הנ"ל מתעלת הניקוז שצמודה למסילת הרכבת.

18.מאחר ועסקינן בחיבור בן שנים רבות ומאחר והנתבעת 1 נמנעה מלהתריע בפני הנתבעת 2 על החיבור האמור, הנני רואה בנתבעת 1 כאחראית באופן חלקי לנזקיו של התובע בכך שלא מנעה את החיבור כאמור ולא דאגה להסרתו מבעוד מועד וכן בכך שלא הוכיחה שפעלה עובר לאירוע נשוא התביעה לתחזוקה שוטפת של תעלת הניקוז שבשטח אחריותה.

19.בנוסף, הנני רואה בנתבעת 2 כאחראית חלקית לנזקיו של התובע בכך שהתחברה לתעלת הניקוז שבשטחה של הנתבעת 1 שנועדה לשמש לניקוז פסי הרכבת ממי גשם בלבד. בכל הנוגע לתחזוקה השוטפת של הקולטנים בשטחה המוניציפלי, הנתבעת 2 הציגה אישורים לכך שחודש לפני האירוע נשוא התובענה פעלה לניקוי הקולטנים של מי הגשם (ר' נ' 4 ונ' 5). למרות זאת התובע העיד שהוצאה פסולת רבה מתעלת הניקוז שבשטחה המוניציפלי של הנתבעת 2, עדות שלא נסתרה.