החלטה
בקשת הנתבעות לסילוק התביעה על הסף בטענה כי הפורום הנאות לדון בה הוא בית המשפט בסלובקיה.
עסקינן בתובענה כספית על סך של 25,000,000 ₪ שהוגשה ע"י חברת eWave MD Ltd (להלן: "התובעת" או "איווב" ), נגד Ness Technologies, Inc ( נתבעת 1, להלן "נס") ו Ness Slovensko, a.s (נתבעת 2, להלן "נס סלובקיה"). התובעת, היא חברה העוסקת במתן פתרונות תוכנה בתחום הרפואי, לטענתה, הנתבעות פנו אליה במאי 2009 בבקשה לשתף עימן פעולה ולהשתלב בפרויקט גדול (250 מליון אירו) ברמה הלאומית, של מיחשוב מערכת הבריאות בסלובקיה. התביעה מפרטת את השקעתה הרבה של התובעת בפרויקט ואת שלבי ההתקשרות עם הנתבעות עד שבסופו של יום גילו כי הנתבעת 1 זכתה בפרויקט המחשוב של משרד הבריאות הסלובקי וכי הוחלט שלא לשתפה בפרויקט. לטענת התובעת נישולה, לאחר שעצם הגישה למכרז וכל שכן הזכייה בו התאפשרו בזכות הידע והניסיון הייחודי שלה, מהווה תרמית כלפיה וכלפי משרד הבריאות הסלובקי. בתובענה זו עותרת התובעת לפיצוי בגין הנזקים שנגרמו לה ע"י הנתבעות עקב ההפרות, בעילה חוזית, נזיקית וכן בעילת עשיית עושר ולא במשפט.
הנתבעות ממבקשת לסלק את התביעה על הסף מחמת פורום לא נאות. לגופו של עניין נטען, כי לא קיימת כל יריבות בין התובעת לנתבעת 1 וכי היא הוספה כנתבעת אך על מנת להקנות לביהמ"ש בישראל סמכות שיפוט ולהסוות את הזיקות לפורום בסלובקיה. נטען, כי בין התובעת לנתבעת 2 נחתם מזכר הבנות באוקטובר 2009, בו הביעו הסכמה עקרונית כללית לשיתוף פעולה ביניהן בקשר למכרז בכפוף לחתימת הסכם מפורט התלוי בדרישות הטכניות של משרד הבריאות הסלובקי. בסופו של דבר התברר, כי הדרישות הטכניות המפורטות במכרז לא מאפשרות את שילובה של התובעת במכרז, על כן שיתופה לא היה רלוונטי. בנסיבות אלו הנתבעת 2 לא הפרה את הסכם ההבנות אלא פעלה על פיו. בכל מקרה, נטען, כי לא נחתם הסכם מפורט ולא הייתה גמירות דעת ומסויימות במידה הנדרשת על מנת להקים לנתבעת 2 חובות כלפי התובעת.
בבקשה דנא, לסילוק על הסף, טוענות הנתבעות כי מירב הזיקות מצביעות על סלובקיה כפורום נאות לברר את המחלוקת ולא ישראל, זאת מהטעמים הבאים: מזכר ההבנות נחתם עם נתבעת 2 שהיא חברה סלובקית באמצעות דירקטורים מטעמה בברטיסלאבה; המכרז הוא לביצוע פרויקט ממשלתי של משרד הבריאות בסלובקיה; המכרז כתוב בשפה הסלובקית ובהתאם לדיני המכרז הסלובקים; העדים הרלבנטיים הם תושבי סלובקיה, הן אלו שפעלו מטעם נתבעת 2 והן גורמים ממשרד הבריאות בסלובקיה.
לטענת התובעת מאידך, קבוצת חברות נס הוקמה בישראל בשנת 1999, המטה שלה ממוקם בתל אביב, שם יושבת ההנהלה המאוישת בנושאי משרה ישראלים, במרוצת השנים הרחיבה נס את פעילותה מעבר לים, מניותיה נסחרות בבורסה בתל אביב ובבורסת הנסדא"ק והחברה מציגה עצמה בכל פורום כחברה ישראלית. הנתבעת 1 היא זו שהובילה את הפרויקט בסלובקיה, סמנכ"ל נתבעת 1 הוא שפנה את התובעת וביקש שתשתתף בפרויקט, ניהל עימה מגעים עסקיים ואף היה מעורב באופן אקטיבי לאורך כל התהליך עד לנישולה של התובעת. זאת ועוד, נתבעת 1 היא צד להסכם הסודיות שנחתם בין הצדדים, הקובע כי הדין החל עליו הוא דין מדינת ישראל. הפרתו של הסכם הסודיות לכשעצמו מקימה לתובעת, בין היתר, עילת תביעה בגין עשיית עושר ולא במשפט, נתבעת 1 גם התקשרה עם התובעת בהסכם עקרוני לשיתוף פעולה בסלובקיה ובשאר מדינות מזרח אירופה וניהלה עימה מו"מ לקראת חתימת מזכר ההבנות. עוד טוענת התובעת, כי הידע הייחודי שהתובעת מסרה לנתבעות פותח בישראל וכי צפיותיהם הסבירות שהתביעה תתברר בישראל בהיות התובעת והנתבעת 1 חברות ישראליות, כשהתובעת רואה מולה חברה ישראלית אשר יוזמת ומובילה תהליך לקידום עסקיה באירופה, מה גם שנתבעת 2 רואה את עצמה כחלק אורגני של קבוצת נס.
דין הבקשה להדחות.
השאלה אם להיעתר לבקשה שלא לעשות שימוש בסמכות בית משפט בטענה של פורום לא נאות נתונה לשיקול דעתו של בית המשפט. רק במקרים חריגים לא יעשה בית המשפט שימוש בסמכותו ועל הטוען כי הפורום אינו נאות להוכיח, כי מירב הזיקות האופפות את המקרה מצביעות על פורום אחר, מתאים יותר באופן מובהק. רק אם הכף תיטה בברור ובאופן משמעותי לכיוון לפורום זר ייעתר ביהמ"ש לבקשה. בשנים האחרונות, לאור תהליך הגלובליזציה, מתרחבת המגמה לצמצם את אותם המקרים בהם יאות ביהמ"ש להיעתר לבקשות כגון דא. לעניין זה נקבע:
"בחלוף השנים הנטייה להיעתר לטענה זו הלך והצטמצם. להנחה זו, שעל-פיה בדרך כלל ייטה בית-המשפט לדחות טענת פורום לא נאות, ישנו רציונל נוסף. רציונל זה מבוסס על ההתפתחויות שחלו בתקשורת ובדרכי התנועה המודרניים. בעבר, קשיים שנגרמו לנתבעים, אשר נדרשו להתדיין בפני פורום זר, היו רבים ואמיתיים. אלה נבעו הן מקשיי הקומוניקציה והן מעלותם הרבה. בימינו, בעידן מטוסי הסילון, הטלפון הסלולרי, הפקסימיליה והאינטרנט, איבדו קשיים אלה חלק ניכר מעוצמתם. העולם כולו הולך והופך ל"כפר אחד גדול", שבו למרחקים שבין מקום אחד למשנהו אין עוד אותה משמעות מכבידה כבעבר. לפיכך, אין להפריז במשקל שניתן לקשייו של נתבע לבוא עם עדיו לארץ אחרת, ומכאן גם מתבקש שהנטייה להיעתר לטענת פורום לא נאות תלך ותקטן." [רע"א 2705/97 הגבס נ.The Lockformer, נב (1) 109; רע"א 2736/98 Nike נ. Habboub נד (1) 614.]
שאלת הפורום תוכרע לפיכך על פי כל הנסיבות הרלוונטיות, כשנקודת המוצא היא, שהעניין צריך להתברר בבית המשפט המוסמך שאליו הוגשה התובענה.
מהאמור בכתב התביעה ונספחיה עולה לכאורה כי הרוח החיה, המובילה והיוזמת בהתקשרות שבין התובעת לנתבעות, היא הנתבעת 1.
על פי המתואר בכתב התביעה, נתבעת 1 היא זו שפנתה לתובעת לצורך שילובה בפרויקט בסלובקיה והחל ממאי 2009, הייתה התובעת בקשר אינטנסיבי עם הנתבעות באמצעות סמנכ"ל בכיר לפיתוח עסקי בינ"ל בנתבעת 1 ואיש מקצוע אחראי על הפרויקט מטעם נתבעת 2. בשלב התחלתי זה הכינה התובעת מסמכים רבים, העבירה נתונים, ניתוחים, הכינה מצגות והתבקשה להיות מוכנה עם פרזנטציה מקצועית אשר תוצג בפני ועדה מיוחדת של משרד הבריאות הסלובקי. לאחר פרסום השלב הראשון של המכרז, התבקשה התובעת ע"י הנתבעות לחומרים נוספים. ביום 8/6/09 נחתם בין התובעת לנתבעת 1 הסכם סודיות בו נקבע, כי הצדדים (נתבעת 1 והתובעת) מנהלים מו"מ לגבי מערכת יחסים עסקית בנוגע לפרויקט סלובקיה, מתחייבים לשמירת סודיות וחיסיון על האינפורמציה שנחשפת בפניהם. הסכם הסודיות קובע כי הדין הישראלי יחול על ההסכם. הנה כי כן, מנוסח הסכם הסודיות עולה, כי נתבעת 1 ראתה את עצמה כצד למערכת היחסים העסקית בהקשר לפרויקט סלובקיה. הסכם הסודיות לא בא לעולם בחלל ריק, אלא משום הצורך לשמור על מידע סודי שהועבר בין הצדדים לצורך הפרויקט ולא בכדי נתבעת 1 היא החתומה עליו. בהמשך, התבקשה התובעת ע"י סמנכ"ל הנתבעת 1 לערוך מצגת אנשי משרד הבריאות הסלובקי במשרדי הנהלת נתבעת 1 בתל אביב. בשלב הבא התקשרו התובעת ונתבעת 1 ב"הסכם הבנות ראשוני" באמצעות דוא"ל מיום 2/6/09, שבו סמנכ"ל נתבעת 1 מפרט את ההבנות על פיהם זכויות הקניין הרוחני בסלובקיה במוצרים נשוא הפרויקט שפותחו ע"י התובעת יהיו שייכות ל"נס" אשר תתחייב שלא למכור זכויות אלו מחוץ לסלובקיה ותשלם לתובעת עבור פרויקט עתידי בסכום שיקבע בחוזה; ניתנה ל"נס" בלעדיות על המוצר במזרח אירופה לתקופה מוגבלת; נקבע כי "נס" תבצע התאמות מקומיות בסלובקיה ע"י הצוות המקומי של "נס" והתובעת תתמוך בזה. התובעת התבקשה לאשר הבנות אלו על מנת לנסח הסכם פורמאלי. מספר ימים לאחר מכן, ביום 10/6/09, טסו אנשי התובעת עם סמנכ"ל נתבעת 1 לצורך פרזנטציה בפני ועדה של משרד הבריאות הסלובקי, שם נפגשו עם אנשי נתבעת 2, כאשר מנהל הפיתוח העסקי של נתבעת 1 הוא זה שהציג בפני הוועדה את הפרזנטציה בשם קבוצת נס. לאור הצלחת הפרזנטציה הודיעה נתבעת 2 לתובעת כי "נס" זכתה להיות מועמדת לחלקו השני של המכרז. באוקטובר 2009 נחתם מזכר הבנות פורמאלי בין התובעת לנתבעת 2, כשנתבעת 2 חותמת על המזכר בסלובקיה והתובעת חותמת עליו בישראל. בסופו של יום, נודע לתובעת כי לא תיקח חלק בפרויקט, מתוך הודעה לעיתונות שפרסמה נתבעת 1 באפריל 2010, בה הוצגה היא כמי שזכתה במכרז המיחשוב בסלובקיה ואילו נתבעת 2 הוזכרה בשוליים. לאור התרעומת שהביעה התובעת היא הוזמנה למשרדי נתבעת 1 לישיבה בנוכחות סמנכ"ל וסמנכ"ל כספים, אלא שהמוצע בפגישה לא סיפק את התובעת.
הנתבעות, מטבע הדברים מנסות לגמד את מעורבותה של נתבעת 1 תוך מתן הסברים כאלו ואחרים לחתימתה על מסמך הסודיות, למעורבותה במהלך ההתקשרות ולפרסום בדבר זכייתה במכרז – כל אלו כמובן צריכים הוכחה. כאמור בשלב זה ועל פני הדברים, על יסוד כתב התביעה ונספחיה, נראה לכאורה כי נתבעת 1 יזמה, ניהלה והייתה מעורבת בכל שלבי ההתקשרות.
השתלשלות האירועים וה"נפשות" הפועלות פורטו לעיל בהרחבה ולא בכדי, שכן ממנה עולה כאמור הדומיננטיות והמעורבות של נתבעת 1 בכל אחד משלבי ההתקשרות נשוא התובענה כמו גם התוצאה הסופית של זכייתה של נתבעת 1 בפרויקט יוקרתי ורחב היקף זה. בנסיבות אלו, היה ויעלה בידי התובעת להוכיח את תביעתה הרי שנתבעת 1 הינה צד נחוץ ולא צורפה רק כדי לצורך קניית סמכות כטענת הנתבעות.
נטל השכנוע בדבר פורום לא נאות מוטל על כתפי הנתבעות, נטל זה לא הורם. מדובר אמנם בפרויקט מחשוב מערכת הבריאות בסלובקיה אולם עיקר שלבי ההתקשרות בוצעו בישראל למעט נסיעה אחת לסלובקיה לצורך מפגש פנימי (כך לטענת הנתבעות); התובעת עוסקת במתן פתרונות תוכנה בתחום הרפואי, מטבע עיסוקה, מקום הביצוע אינו תלוי במיקום המדינה בה ניתן השירות אלא תלוי במיקומו של שולחן המחשב; כאמור התובעת ונתבעת 1 חתמו על הסכם סודיות המתייחס ספציפית לפרויקט נשוא הדיון והן מכונות בו – שותפות עסקיות בהקשר לפרויקט זה. באותו הסכם סודיות נקבע כי יחול עליו הדין הישראלי, המלמד על בחירה מודעת בפורום הישראלי. מזכר ההבנות אמנם אינו מחיל את הדין הישראלי במפורש, אך לעומת זאת גם אינו קובע תניית שיפוט בפורום זר; אמור איפא, שני שליש מהצדדים לתובענה הם ישראלים; מבחינת "שינוע" עדים, הרי עדי התובעת ונתבעת 1 נמצאים בישראל, אין בהבאת מספר עדים מסלובקיה לישראל טרחה גדולה יותר מאשר הבאת עדים מישראל לסלובקיה; דיני המכרזים בסלובקיה אינם נדרשים לצורך התובענה דנא, לכל היותר נדרש ברור במישור הצר הנוגע לדרישות הטכניות המפורטות במכרז אשר מנעו לטענת הנתבעות את אפשרות שילובה של התובעת במכרז, עניין זה, יש להניח, יוכח במידת הצורך באמצעות מומחים; גם הצורך בתרגום המסמכים מסלובקית לעברית אינו כרוך במאמץ המטה את הכף לטובת הפורום הזר, מה גם שלהערכתי אין מדובר בכמות רבה של מסמכים לרבות חלקו הרלוונטי של המכרז, שכבר תורגם לאנגלית לצורך פרסומו ומכאן הדרך קצרה. התקשורת הקלה, הגלובליזציה - בעיקר בתחום זה של פתרונות תוכנה, בו התבקש השירות מהתובעת – מטים את הכף לטובת הפורום המקומי ומכל מקום לא הורם הנטל להוכיח כי מאזן הנוחות מטה את הכף באופן ברור ומובהק לטובת הפורום הזר.
הבקשה לפיכך נדחית. המבקשות (הנתבעות) ישאו בהוצאות המשיבה (התובעת), ביחד ולחוד בסך של 7500 ₪. הסכום צמוד נושא ריבית כחוק עד התשלום בפועל.
התיק נקבע לקדם משפט נוסף ביום 31/5/12 בשעה 9:30.
ניתנה היום, ג' אדר תשע"ב, 26 פברואר 2012, בהעדר הצדדים.