אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> איוב נ' סופר תיווך מכירה קניה בע"מ ואח'

איוב נ' סופר תיווך מכירה קניה בע"מ ואח'

תאריך פרסום : 10/01/2011 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום עכו
2181-08
10/01/2011
בפני השופט:
וויליאם חאמד

- נגד -
התובע:
ראמי איוב
הנתבע:
1. סופר תיווך מכירה קניה בע"מ
2. אמנון סופר ( ניתן פסק דין )
3. קל אוטו תחבורה 1994 בע"מ
4. ויקטור סופר

פסק-דין

נתבעים 1 . סופר תיווך מכירה קניה בע"מ 2 . אמנון סופר ( ניתן פסק דין ) 3 . קל אוטו תחבורה 1994 בע"מ 4 . ויקטור סופר

פסק דין

בפניי תביעה למתן פסק דין הצהרתי ולמתן סעד כספי.

רקע כללי

עניינה של התובענה עסקה לרכישת רכב, אשר התבצעה, כנטען, בין התובע לנתבע מס' 2, אשר פעל, לגישת התובע, כנציגה ובעל מניותיה של הנתבעת מס' 1, הינה חברה בע"מ העוסקת במכירה וקנייה של כלי רכב ( להלן: "החברה").

הנתבעת מס' 3 הינה חברה בע"מ העוסקת, בין היתר, בהשכרת כלי רכב, והרכב, נשוא התביעה דנן היה מצוי בבעלותה, בתקופה הרלבנטית לכתב התביעה ( להלן:"קל אוטו").

הנתבע מס' 4 הינו אביו של הנתבע מס' 2 ובעל מניות בנתבעת 1 ( להלן:" ויקטור" ).

ביום 05.07.09 ניתן פסק דין בהעדר בעניינו של הנתבע מס' 2 , במסגרתו חויב נתבע זה לשלם לתובע סך של 77,613 ₪ בנוסף להוצאות משפט ושכ"ט.

תמצית טענות התובע

בחודש מאי 2007 נערך בין התובע לחברה, באמצעות הנתבע מס' 2, זיכרון דברים לרכישת רכב מסוג דיהטסו סיריון, שנת ייצור 2007 (להלן:" רכב הדיהטסו"). העסקה לרכישת הרכב בוצעה על רקע הכרות קודמת וקשרי ידידות שבין התובע לנתבע 4 ולנתבע 2 . במסגרת זיכרון הדברים הנ"ל צוין, מבלי שהתובע שם ליבו לכך, כי מחיר הרכב הינו בסך של 40,000 ₪, בעוד התמורה אשר סוכמה והועברה בפועל על ידי התובע עמדה על סך של 60,000 ₪ . התמורה הנ"ל הועברה מהתובע לנתבע 2, חלקה בשיק דחוי וחלקה במזומן במטבע ישראלי וזר, כמפורט בסעיפים 8 – 9 לכתב התביעה המתוקן. ביום 27.05.07 קיבל התובע לידיו מהנתבע 2 את רכב הדיהטסו, תוך שהנתבע 2 מתחייב להעביר את הבעלות על הרכב, אשר היה רשום אותה עת בבעלות קל אוטו, על שמו של התובע, אך הנתבע 2 התחמק מכך. בחודש אוקטובר 2007 הציע הנתבע 2 לתובע להחליף את רכב הדיהטסו לרכב אחר מסוג סוברו B4 על ידי הוספת סך של 15,000 ₪ לסכום שכבר שולם על ידי התובע עבור רכב הדיהטסו, מאחר שטען כי קיימת בעיה עם העברת הבעלות ברכב הדיהטסו. התובע הסכים להצעה ושילם לנתבע 2 סך של 7,500 ₪ במזומן, ואף נחתם בין הצדדים זיכרון דברים נוסף, בעניין עסקת ההחלפה. ביום 4.11.07 , לאחר שדחה את מועד החלפת הרכבים מספר פעמים, הופיע הנתבע 2 בביתו של התובע, קיבל לידיו סך נוסף של 5,400 ₪ במזומן, נטל את רכב הדיהטסו מהתובע והבטיח כי יעביר לתובע את רכב הסוברו בשלב מאוחר יותר של אותו היום. מאז, לא קיים הנתבע 2 אחר הבטחתו והתחמק מכל פניותיו של התובע אליו, תוך שהוא ממשיך להבטיח לתובע הבטחות שווא. לטענת התובע, הוא זכאי להירשם כבעלים של רכב הדיהטסו מכוח תקנת השוק, שכן, הוא רכש את רכב הדיהטסו בתום לב ובתמורה, החזיק בו מספר חודשים ואף ביטח אותו בביטוח מקיף לרכב במהלך אותה תקופה. עוד טוען התובע כי, ויקטור הינו שותף למעשי הרמאות והתחבולה של הנתבע 2, משידע על מעלליו של בנו ולא עשה מאומה להפסיקם, ולפיכך, אף הוא חב באופן אישי להשיב לתובע את הכספים שהעביר התובע לחברה, באמצעות הנתבע 2 . לטענתו, מעשיהם של הנתבעים 2 ו- 4 מצדיקים הרמת מסך של החברה, הנתבעת 1, עקב מצגי שווא, התנהגות בחוסר תום לב ותרמית מצד הנתבעים 2 ו- 4 . כן טוען התובע כי קל אוטו, הבעלים הרשום של רכב הדיהטסו, חייבת בדין, מכיוון והנתבעים 1, 2 ו- 4 פעלו כנציגיה או כזכיין שלה, והיא ידעה על העיסקה שבין התובע לנתבע 2, ונציג מטעמה אף הציע לתובע לחליף את רכב הדיהטסו ברכב סוברו, בשיחה טלפונית ביניהם.

תמצית טענות הנתבעים 1 ו- 4

ויקטור, פנסיונר בן 72, החליט לעזור לבנו, הנתבע 2, אשר היה אסיר משוחרר באותה תקופה, והקים בשנת 2006 את החברה, הנתבעת 1, במסגרתה יוכל להעסיק את בנו בשכר, על מנת לעזור לו להשתקם. ויקטור השקיע בחברה את מרבית כספי הפנסיה שצבר והעסיק את הנתבע 2 כשכיר בחברה, בתפקיד אחראי על מערך השיווק בחברה. עד מהרה הסתבר לויקטור, למגינת ליבו, כי הנתבע 2 החל לנצל את האישיות המשפטית הנפרדת של החברה לטובת ביצוע מעשי הונאה ומרמה על מנת להפיק רווחים לטובתו האישית, ואף והוציא במרמה כספים ממנו ומהחברה. לאור האמור, ביום 01.01.07 הודיעה החברה לנתבע 2 על פיטוריו באמצעות מכתב פיטורין שהפקידה בידיו, ומאותו מועד נאסר על הנתבע 2 לעסוק בכל פעילות הקשורה בחברה, בעוד ויקטור, החל להזרים לחברה כספים מחשבונו הפרטי, בסך של כ- 270,000 ₪, על מנת לכסות את החובות והמעילות שביצע בנו, הנתבע 2 . לטענת הנתבעים הנ"ל, זיכרון הדברים הראשון שבין התובע לנתבע 2 נחתם ביום 05.05.07 , כ- 5 חודשים לאחר שהנתבע 2 פוטר מעבודתו בחברה, ולפיכך, יש לדחות את התובענה נגדם בשל העדר יריבות, מאחר וכל פעולותיו של הנתבע 2, מהמועד שפוטר והלאה, אינן מחייבות את החברה. כן נטען זיכרון הדברים הנ"ל נושא חתימה של הנתבע 2 בלבד ולא של מי מהמורשים לחתום מטעם החברה. יתרה מכך. זאת ועוד, החברה מעולם לא קיבלה לחשבון הבנק שלה כספים מאת התובע ואף לא הנפיקה לתובע כל חשבונית או קבלה בגין העסקה, נשוא תיק זה. עיון בהמחאה ע"ס 20,000 ₪ שהתובע העביר לרשות הנתבע 2 מלמד כי ההמחאה נמסרה לידי הנתבע 2, המאשר בכתובים את קבלתה, בעוד ההמחאה עצמה אינה נושאת את שם המוטב והיא משוכה מחשבון על שם "עסאללה וליד" אשר כלל אינו מוכר לנתבע 4 . משגילה כי הנתבע 2 חזר לדרכו הסרה, הגיש ויקטור תלונה במשטרה כנגד בנו, ופנה לחברת קל אוטו, תחילה בעצמו ובהמשך באמצעות שליחים, והתחנן בפניהם כי יחדלו לספק רכבים לבנו, הנתבע 2, אך חברת קל אוטו עצמה עיניה והמשיכה להשכיר לנתבע 2 רכבים, חרף האזהרות.

תמצית טענות הנתבעת 3

לטענת הנתבעת 3, יש לדחות את התביעה נגדה מחמת העדר עילה, וכן בהעדר כל יריבות משפטית בין הנתבעת 3 לתובע. לטענתה, רכב הדיהטסו הושכר, יחד עם רכב נוסף, לנתבעת 1 בחודש אוקטובר 2007 , באמצעות הנתבע 4 , לאחר קבלת אישור כי הינו מורשה חתימה של החברה. בחודש נובמבר 2007 נתקבל בקל אוטו מידע, לפיו, נעשה ניסיון למכור את כלי הרכב לצדדים שלישיים. נציגי החברה, אשר יצאו מיידית לאתר את כלי הרכב, איתרו את רכב הדיהטסו, נשוא התביעה, ביישוב שלומי. הרכב נאסף למגרשי קל אוטו בחיפה ונמכר לאחר ביום 21.01.08 והבעלות על הרכב הועברה לקונה ביום 19.02.08.

דיון והכרעה:

התובע, בתצהירו, טוען כי, קשרי ידידות נרקמו בינו לבין ויקטור והנתבע 2, וזאת מספר שנים לפני העסקה נשוא התביעה, וכי בחודש מאי 2007 נערך בינו לבין החברה, באמצעות הנתבע 2, שהציג עצמו כבעל מניות בה וכמנהלה, זיכרון דברים, לפיו, רכש התובע מהחברה את רכב הדיהטסו, במחיר של 60,000 ₪ ( סעיף 8 לתצהיר ), אותו שילם לנתבע 2, חלקו במזומן וחלקו האחר בשיק על סך של 20,000 ₪, ואת הרכב הוא קיבל לידיו ביום 27/5/07. כן ציין התובע כי בשל טעות או הטעיה של הנתבע 2, נרשם בזיכרון הדברים הנ"ל כי המחיר המוסכם של הרכב עמד על סך של 40,000 ₪, טעות בה הבחין התובע אך בשלב מאוחר יותר ( סעיף 9 לתצהיר ).

עיינתי בזיכרון הדברים מחודש מאי 2007 ( נספח ב' לתצהיר התובע ), ומצאתי כי הצדדים להסכם זה הם החברה, הצד המוכר, והתובע, הצד הקונה. אין כל זכר, ולו במרומז, בהסכם זה, לכך כי החברה, ויקטור או הנתבע 2 שימשו שליחיה או נציגיה של קל אוטו. אילו אכן האמין התובע, אותה עת, כי מי מהנתבעים הנ"ל שימש כנציגה של קל אוטו, סביר להניח כי הוא היה דואג כי הדבר יירשם בהסכם הנ"ל, על מנת שזה יחייב גם את קל אוטו, שהרי, אין חולק כי התובע ידע, בזמנים הרלבנטיים, כי קל אוטו היא הבעלים הרשום של הרכב הנ"ל, חרף זאת, לא נרשמה בהסכם הנ"ל אף הערה או הצהרה המלמדת על זיקה כשלהיא בין הנתבעים הנ"ל לבין קל אוטו, לעניין העסקה נשוא התביעה. כמו כן, העובדה, לפיה, התובע והנתבע 2, שערכו אותו, בחרו שלא לציין כי קל אוטו הינה הבעלים הרשום של הרכב, או שנתבע 2 או ויקטור או החברה הינם נציגיה של זו, מעוררת תמיהה עמוקה ובלתי מוסברת. התובע אף לא העיד כי הוא שוחח עם מי מנציגי קל אוטו, עובר לעריכת זיכרון הדברים מחודש מאי 2007, או בסמוך לאחר מכן, כדי לוודא כי קל אוטו מאשרת את העסקה ואת העברת הבעלות או שהנתבע 2, החברה או ויקטור הינם נציגיה, ולהתנהלות זו של התובע אין כל הסבר המניח את הדעת.

טענת התובע, לפיה, הוא לא שם לב כי בזיכרון הדברים הנ"ל נרשם כי מחיר הרכב הינו 40,000 ₪ ולא נרשם כי המחיר המוסכם, בסך של 60,000 ₪, אינה סבירה ואינה הגיונית. עיון בזיכרון הדברים הנ"ל מגלה כי, מחיר הרכב שנרשם שם, בסך של 40,000 ₪, מופיע בפרק בולט בהסכם, במרכזו של המסמך הנ"ל, והוא רשום בבירור ובאופן בולט לעין, והתובע, שנכח במעמד רישום המסמך וחתם עליו, בוודאי עיין במחיר שהוא התחייב לשלם למוכר, משאין המדובר בפרט שולי או כזה הרשום באופן מוסווה או מטעה.

ובכלל, טענת התובע, לפיה, מחיר הרכב המוסכם עליו ועל הנתבע 2 עמד על סך של 60,000 ₪, לא עולה בקנה אחד עם סך כל התשלומים שפורטו בזכירון הדברים הנ"ל. שכן, נרשם שם כי התובע ישלם מקדמה בסך של 40,000 ₪, וכן סך של 9,000 ₪ במעמד מסירת הרכב, ועוד סכום בסך של 20,000 ₪ עד ליום 30/5/07, וסכום נוסף בסך של 20,000 ₪ במזומן.

בעדותו בבית המשפט העיד התובע כי הוא רכש את הרכב במחיר של 60,000 ₪, וכי:

" שילמתי לאמנון כסף ראשון 40,000 ₪, שיק ע"ס 20,000 ₪ ו- 20,000 ₪ במזומן".

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ