איוב נ' כלל חברה לביטוח בע"מ

פסק דין

עסקינן בתביעה בגין נזקי גוף לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה – 1975.

התובע יליד 1977 נפגע בתאונת דרכים מיום 20.1.07.

אין מחלוקת בין הצדדים לגבי אופן התרחשות התאונה ולגבי שאלת הכיסוי הביטוחי, ולכן כל המחלוקת מתמקדת בשאלת גובה הנזק.

הצדדים הסמיכו את בית המשפט לפסוק לפי סעיף 4ג' לחוק הנ"ל.

התובע טוען, כי נבדק בחדר המיון של בית חולים נהריה, שם התלונן על כאבי ראש וגב, נבדק ושוחרר לביתו עם המלצה למנוחה למשך יומיים ולשימוש במשככי כאבים.

מאוחר יותר פנה התובע לקופת חולים אשר אישרה לו תקופת אי כושר מצטברת של 40 ימים בשל תלונותיו על כאבים בצוואר ובגב.

לטענת התובע, במהלך תקופת אי הכושר הוא נעדר מעבודתו כעצמאי ונגרם לו בשל כך הפסד שכר ניכר.

לעומת זאת טוענת הנתבעת להעדר נזק גוף ולחילופין, לנזק של מה בכך. כמו כן טוענת הנתבעת, כי התובע הוא תובע סדרתי בגין תאונות קלות שבכולן העלה תלונות דומות בדבר כאבים בגב ובצוואר.

באשר למקרה דנן טוענת הנתבעת, כי לא נתגלו אצל התובע ממצאים אובייקטיביים המעידים על פגיעה כלשהי, ולכן אין מקום לפסוק לו פיצויים. מכל מקום, הנזק לו הוא טוען בגין הפסדי השתכרות בעבר אינו מבוסס ואינו מתיישב עם קלות הפגיעה ממנה סבל.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע סך של 2,500 ש"ח בצירוף שכר טרחת עו"ד בשיעור של 12% ומע"מ והחזר אגרה בסך של 650 ש"ח.

פסק הדין יבוצע תוך 30 ימים מיום המצאתו אחרת ישאו הסכומים שפסקתי הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מהיום.

לאור הדרך בה הסתיים התיק ניתן פטור מתשלום יתרת אגרה.

המזכירות תמציא העתקים מפסק הדין לב"כ הצדדים.

ניתן היום, ג' תמוז תש"ע, 15 יוני 2010, בהעדר הצדדים.