איוב נ' אבו דאהש

פסק דין

ביום 6.9.09, פנה התובע אל הנתבע, שהינו בעל מוסך במעיין צבי ואשר לדבריו, היה עד אז חבר שלו, ביקש ממנו כי יחליף את מנוע רכבו והנתבע עשה כן.

לטענת התובע, כעבור כשבוע הסתבר לו שהמנוע החדש "אוכל שמן" והוא חזר אל הנתבע אשר טיפל בכך, אלא שלדבריו זה לא עזר וכשהוא חזר אל הנתבע פעם נוספת, הפנה אותו האחרון אל מוסך "חלף" אצלו רכש את המנוע. משגם בכך לא היה כדי להועיל והבעיה נותרה בעינה, דרש התובע מהנתבע כי יחליף את המנוע באחר.

התובע טוען כי בשלב זה הורה לו הנתבע לפרק את המנוע מהרכב בעצמו ולהביאו אליו וכך הוא עשה, אלא שמאז מסרב הנתבע להשיב לו את כספו, שכן לטענתו הוא החזיר לו מנוע מזויף. לטענת התובע, הוא שילם לנתבע את מלוא עלות החלפת המנוע בסך 8,970 ₪ - 2,670 ₪ במזומן ו- 2 שיקים ע"ס 7,700 ₪ בסה"כ (ר' העתקי השיקים ת/1).

4. לתמיכת טענותיו כנגד הנתבע העיד התובע מטעמו את העד טארק אעמר אשר סיפר כי

בשנת 2011 התקין הנתבע ברכבו מנוע שלדבריו הוחזר לו על ידי התובע מכיוון ש"אכל

שמן" וכי הוא שילם לו בעבור מנוע זה סכום של 4,000 ₪ וכעבור יומיים התחרט והחזיר

לנתבע את המנוע.

5. הנתבע המאשר את העובדה שהחליף את מנוע רכבו של התובע במנוע מיובא ומשומש

אותו רכש אצל "חלף" –ספק מנועים, טוען כי התובע פנה אליו לראשונה לאחר שכבר

חלפו 3 חודשי האחריות. עוד טוען הנתבע כי בבדיקות שנערכו למנוע הן על ידו והן ב"חלף", נמצא כי המנוע תקין וכי הבעיה נעוצה היתה בחיבורי הטורבו למנוע.

6. למרות זאת, כך טוען הנתבע, הוא הסכים להחליף את המנוע, בתנאי שזה יוחזר לידיו

או לחילופין – להשיב לתובע את כספו בקיזוז הוצאות שירות והחלפת אביזרים נוספים

ברכבו של התובע. אלא, שכאשר הניח התובע את המנוע בפתח המוסך שלו, הסתבר כי

אין מדובר באותו מנוע שהורכב על ידו ברכבו, אלא במנוע אחר, מזויף, שאינו נושא

מספר מקורי אשר אמור היה להיות מוטבע עליו.

7. הנתבע טוען כי עובדי "חלף" אמרו לו שהמנוע שהוחזר איננו המנוע שנרכש אצלם

ולשאלתי האם יש לו עדים לכך, השיב: "יש לי עדים אבל לא הבאתי אותם כי אני אומר

את האמת... חשבתי שזה מספיק מה שאני אומר...".

את דברי העד טארק, דחה הנתבע מכל וכל וכינה אותו "שקרן" ולבסוף אמר כי אם