איהאב נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

1.לפני ערעור לפי סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1995 על החלטת ועדת ערר לשירותים מיוחדים מיום 2.1.11 אשר קבעה כי המערער אינו זקוק להשגחה.

2.עיקר נימוקי הערעור-

בהחלטת הועדה אין כל דיון ענייני. המערער נתון בפועל בהשגחה מתמדת כל היום וקיבל בעבר קצבת שירותים מיוחדים עד שהמשיב החליט ללא סיבה לבטלה.

3.עיקר טענות המשיב –

בתלונות הורי המערער לא דובר על בעיית השגחה כלשהי, אף לא הוצגה ראשית ראיה במפורש או ברמיזה כי הוא מסכן את עצמו או אחרים, כל שנאמר הוא כי המערער סובל מפיגור בינוני-קל ומאפילפסיה. הועדה התכנסה בהרכב תקין הכולל רופא ואחות בריאות הציבור נתנה החלטתה לאחר בדיקת תפקודו היומיומי של המערער.

דיון והכרעה

4.מדובר במערער בן 19, נכה בשיעור 100% בגין פיגור שכלי קל עד בינוני, פרכוסים וטלסמיה.

5.גמלת שירותים מיוחדים נועדה לרכוש שירותים של אדם שיסייע. על מנת להיות זכאי לה נבדקים קריטריונים בענין תפקוד בתוך הבית של האדם עצמו, תלותו בזולת כגון, ניידות, הלבשה, אכילה ושתיה ושליטה על סוגרים וכן נושא השגחה.

6.בתלונות המערער כמצויין בפרוטוקול הועדה צויין כי נעזר בהוריו ולא נאמר דבר בענין הצורך בהשגחה. פעולות היום יום נבדקו כמפורט בפרוטוקול והמערער נמצא עצמאי, יחסית.

7.ב"כ המערער בדיון ביקש ארכה להמצאת מסמכים התומכים בטענותיו על הצורך בהשגחה, ואולם חרף חלוף המועד והתראת בית הדין מיום 24.8.11 טרם הומצאו המסמכים.

8.לא נמצא בנסיבות הענין פגם משפטי בפעולת הועדה אשר יצדיק התערבות בית הדין, הועדה פעלה על פי שיקול דעתה והנתונים שהובאו בפניה.

סוף דבר

9.לאור האמור, הערעור נדחה.

הצדדים רשאים לפנות לבית הדין הארצי לעבודה בבקשת רשות ערעור על פסק דין זה תוך 30 יום מיום המצאתו.

ניתן היום, י"ב אלול תשע"א, 11 ספטמבר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: