איגמה ניהול ומסחר בע"מ נ' עזורה

פסק דין

1.התובעת הגיש לביצוע בלשכת ההוצאה לפעול שני שקים משוכים על ידי הנתבע אשר פרטיהם כדלהלן-

א.שיק על סך 3,850 ₪ אשר מועד פרעונו 30.9.07.

ב.שיק על סך 4,369 ₪ אשר מועד פרעונו 23.11.07.

שני השקים חוללו באי פרעון.

2.התובעת אינה הנפרעת על גבי השקים והיא מאשרת כי הוסבו לה לאחר שחוללו. את השקים קיבלה התובעת מן הנפרעת "עולם המיזוג בראש העין" (להלן: "הנפרעת"). מנהלה של הנפרעת מר דנינו בני, העיד מטעמה אודות העסקה בגינה קיבל לידיו את השקים.

3.הנתבע אינו מכחיש חתימתו על גבי השקים. טענתו הינה טענת העדר תמורה. מוסכם על שני הצדדים כי השקים ניתנו בעסקת מזגנים. טוענת התובעת כי סופקו על ידי הנפרעת לחברה בבעלות הנתבע שני מזגנים וכן תיקון מזגן. טוען הנתבע כי אכן בוצע תיקון מזגן אולם הייתה עסקה אחת לרכישת מזגן וגם הוא לא סופק. השיק השני, על סך 4,369 ₪ ניתן במקום השיק על סך 3,850 ₪ אשר אכן חולל באי פרעון. גם השיק על סך 4,369 ₪ חולל מסיבה זו אך בכל מקרה לא ניתן לגבות את אותה תמורה בגין אותה עסקה פעמים, לא כל שכן כאשר מלכתחילה קיים כשלון תמורה משלא סופק אף מזגן.

4.בטרם בחינת העובדות יש לבחון את מעמדם המשפטי של הצדדים. כאמור התובעת אינה אוחזת כשורה. אין מחלוקת כי השקים נמסרו לידיה לאחר שחוללו. המעמד לו היא טוענת הוא מעמד של אוחזת בשיק, קרי מעמדה מאפשר לה לתבוע את פרעון השיקים רק לאחר הכרעה בשאלת קיומה של תמורה ביחסים בין הנתבע לבין הנפרעת.

5.התובעת נהנית מחזקת התמורה הקבועה בסעיף 29(א) לפקודת השטרות (נוסח חדש), על פיו "כל צד שחתימתו מצויה על השטר, חזקה לכאורה שנעשה צד לו בעד ערך." המדובר בחזקה לכאורה והנתבע רשאי לסתור את חזקת התמורה בראיותיו.

6.אין מחלוקת כי מטעם הנתבעת מי אשר היה מעורב בהזמנת המזגן או המזגנים מן הנפרעת הינו מר שלמה סלם. לטענת מר דנינו מדובר בחבר ילדות שלו, אשר יצר עמו קשר. הנתבע מעיד כי מדובר במי אשר עבד במפעלו עד לסגירתו. הנתבע מאשר כי מר סלם הוא אשר עסק בהזמנת המזגן ותיקון המזגן. יש לציין כבר עתה כי מר סלם לא הוזמן לעדות לפני ולא הוצג לי כל הסבר לכך.

7.מר דנינו הצהיר כי בפעם הראשונה הוזמן לתקן מזגן במשרד מפעלו של הנתבע (להלן: "במפעל") ובעבור התיקון הוציא חשבונית על סך של 519.75 ₪. בפעם השנייה הוזמן להחליף את המזגן במשרדו של מר דנינו והוציא חשבונית על כך בסך של 3,850 ₪. בתמורה נמסר לו שיק דחוי על סך של 3,850 ₪ ליום 30.9.07. באותו מעמד הזכיר לו את החשבונית על סך של 519 ₪ אשר לא שולמה.

בפעם השלישית הוזמן על מנת להתקין מזגן נוסף בחדר של משרד המכירות. תמורה התקנה זו מסר לו שיק על סך 4,369 ₪ השווה לסכום התקנת המזגן הנוסף 3,850 ₪ בתוספת תשלום עבור תיקון המזגן בסך 519 ₪ אשר לא שולם.

השיקים חוללו באי פרעון.

8.הנתבע טוען כי השיק הראשון על סך של 3,850 ₪ ניתן על ידו לפקודת עולם המיזוג עבור התקנת מזגן, עבודה אשר מעולם לא בוצעה. לכן ביטל את השיק. לאחר מכן התקשר אליו מנהל עולם המיזוג והתנצל וביקש לבצע את ההתקנה תמורת שיק חדש במקום השיק אשר בוטל על סך 4,369 ₪ הכולל את עלות הזמנת המזגן וכן תוספת בסך 519 בגין צנרת שהזמין. גם בפעם הזו לא סופק ולא הותקן כל מזגן. לפיכך, בוטל גם שיק זה.

9.נמצא כי על פי התצהירים המחלוקת בין שני הצדדים הקרובים לשיק, הנתבע והנפרע הינה בשאלה האם ניתנה בכלל תמורה עבור השקים.

10.שני הצדדים מר דנינו ומר עזורה נחקרו בחקירה נגדית בבי המשפט. אשוב ואציין כי מר סאלם אשר היה מעורב מטעם הנתבע בהזמנת המזגנים, לא הוזמן לעדות ואין בפניי כל הסבר לכך.

11.כאמור, הנטל להוכיח העדר תמורה הוטל על כתפיו של הנתבע הטוען להעדר תמורה בניגוד לחזקה הקבועה בדין. לטעמי, על אף קושי מסוים בגרסת הנפרע לא הצליח הנתבע לעמוד בנטל לסתור את חזקת התמורה.

12.הנתבע למעשה טוען כי רק לתיקון המזגן בסך 519 ₪ בוצע ואילו התקנת שני המזגנים הנוספים בסך 3,850 ₪ כל אחד ,כלל לא בוצעו. לשיטתו, אכן נעשה ניסיון לתיקון המזגן היחיד הנמצא במפעלו. לאחר מכן הוזמן מזגן חדש ותמורתו ניתן השיק על סך 3,850 ₪. המזגן לא הגיע והשיק בוטל. לאחר מכן חודשה ההזמנה ויצא שיק הכולל בתוכו את סכום המזגן והתיקון. גם מזגן זה לא הגיע.

13.הנתבע מאשר כי לא הוא אשר ביצע את ההזמנות, אלא מר שלמה סלאם מטעמו. כאמור, אין בפניי כל הסבר טוב מדוע לא זומן לעדות. הנתבע עצמו תוך שהוא מפרט נסיבות קשות, פגיעה קשה בבתו, מאשר כי לא היה מעורב באותה עת בהזמנת הדברים ומי שטיפל בכך הוא מר שלמה סאלם. במצב דברים זה, העדרו של עד רלוונטי הינה כבדת משקל.

14.אל מול טענות אלה בהעדרו של עד ואף חזקת התמורה, עומדות החשבוניות שהוציא הנפרע. חשבונית ראשונה על סך 519 ₪, חשבונית התיקון מיום 06/5/2007. חשבונית נוספת על סך 3,850 ₪ מיום 28/6/2007 וחשבונית שלישית על סך 3,850 ₪ מיום 12/8/2007. חשבוניות אלה תואמות את גרסת התובעת. יצוין כי על שתי החשבוניות האחרונות גם מצוין איזה שיק נמצא תמורתם כאשר על החשבונית האחרונה מצוין כי השיק כולל תשלום עבור החשבונית הראשונה גם כן. הבעייתיות בחשבוניות הינה כי בחשבונית עבור המזגן "הראשון" החשבונית מיום 28/6/2007 מופיע לצד סוג המזגן, "כפול שתיים". אין לכך כל הסבר. הנפרע נחקר ביחס לכך ולא יכל למסור כל הסבר.