אורי השאש נ' גבי ישראלי

פסק דין

לפי גרסת התובע, הנתבע שם על קיר ביתו, שלט כפי שהדבר נראה בתמונה שצורפה לתביעה. והוא מסרב להוריד שלט זה. וכאשר גיסו של התובע אמר לו שיוריד את השלט, אז הוא אמר לו שיעשה לו בעיות.

יש לציין כי עוד לפני השלט שנמצא שם היה מונח על ביתו של התובע שלט אחר שנוגע לתריסים.

לפי גרסת הנתבע, העסק של הרהיטים שבקשר אליו קיים השלט לא שייך לו, הוא לא מחזיק בו ואין לו כל שייכות לו, לפעמים נמצא בעסק כי בא לבקר ידידה שלו שנמצאת בעסק הזה. הנתבע מכחיש שהוא שם את השלט והוא מכחיש שעסק הרהיטים שבקשר אליו קיים השלט שייך לו.

בעניין שבפניי קיימות 2 גרסאות הסותרות זו את זו ואינן מתיישבות זו עם זו.

בדקתי ושקלתי היטב את הרושם שעשה עלי כל אחד מהעדים שהעידו בפניי ואת מידת המהימנות שיכול ומוכן אני לייחס לדבריהם, ובסופו של דבר הגעתי למסקנה כי אין אני יכול להעדיף את גרסת התובע על פני גרסת הנתבע ולהפך.

על פי הכלל המוציא מחברו עליו הראייה, היה על התובע להוכיח שמאזן ההסתברות נוטה כדי 51% ויותר לטובת גרסתו.

מאחר שאין אני יוכל להעדיף את גרסת התובע על גרסת הנתבע ולהפך, הרי שהתובע לא הוכיח בפניי שמאזן ההסתברות נוטה כדי 51% לטובת גרסתו.

לכן אני קובע כי התובע לא הרים את נטל הראייה המוטל על שכמו ולא הוכיח את תביעתו כמידת ההוכחה הדרושה.

התובע לא הוכיח בפניי שהנתבע הוא ששם את השלט ולכן הוא לא הוכיח בפניי שהעסק בקשר אליו השלט שייך לנתבע כי התובע הוא בעליו הוא המחזיק בנכס שבו נמצאת חנות הרהיטים.

לכן לסיכומו של דבר, אני מחליט לדחות את תביעתו של התובע.

זכות ערעור תוך 15 יום בבית משפט מחוזי בבאר שבע.

ניתנה והודעה היום י"ט שבט תש"ע, 03/02/2010 במעמד הנוכחים.

עמירם דננברג, שופט בדימוס

הוקלד על ידי: מירים קלסון התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: