אוסאמה עפיפי נ' מאיר מרואת

החלטה

1.ביום 7.12.07 התקיים דיון בתיק, בו לא התייצב הנתבע לדיון, לפיכך ניתן פסק דין בהעדרו (להלן: "פסק הדין").

2.רק ביום 4.8.11, וכ - 4 שנים לאחר מתן פסק הדין הגיש הנתבע בקשה לביטול פסק הדין בטענה כי באותו יום של הדיון בשנת 2007 נכח באולם של שופטת אחרת, והגיע לאולם הנכון רק לאחר סיום הדיון, ונאמר לו על ידי כנטען כי זה עניין פורמאלי ושירד למזכירות לבקש תאריך אחר.

3.התובע מתנגד לבקשה וטוען כי לא יעלה על הדעת שהנתבע יגיש בקשה לביטול פסק הדין לאחר חלוף זמן רב, וכי היה עליו להגיש את הבקשה מייד לאחר היוודעו על מתן פסק הדין. התובע טוען כי הנתבע אינו מכבד את החלטות בית המשפט, וכי הבטיח לתובע מספר פעמים שיסדר את החוב ולא עשה כן.

4.תקנה 12 לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), התשל"ז- 1976 קובעת כי:

"ניתנה החלטה שלא בפני בעל-דין והגיש בעל-דין בקשה לביטולה תוך 7 ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה, רשאי בית-המשפט, על פי צד אחד, לבטלה בתנאים שייראו לו בדבר הוצאות המשפט או ענינים אחרים..."

5.אם כך, קבע מחוקק המשנה כי יש לבית המשפט סמכות להורות על ביטול החלטה שניתנה בהעדר אם הוגשה בקשה לביטולה תוך 7 ימים מיום היוודע הדבר למבקש.

6.הבקשה הנדונה כאמור הוגש כ- 4 שנים לאחר מתן פסק הדין, כשעולה מהבקשה כי המבקש ידע על מתן פסק הדין נגדו כבר ביום הדיון.

7.אם לא די בכך הרי מעיון בתיק עולה כי פסק הדין נשלח למבקש בדואר רשום, והוא קבל את פסק הדין לידיו ביום 24.12.07, וחתם על אישור המסירה.

8.נוסף לאמור לעיל לא צורף לבקשה זו תצהיר שיתמוך בה.

9.לאור כל האמור לעיל אני דוחה את הבקשה ומשאירה את פסק הדין על כנו.

ניתנה היום, ו' תשרי תשע"ב, 04 אוקטובר 2011, בהעדר הצדדים.