אוהד נ' דומטוב

פסק דין

לפני שתי תביעות שבין קבלן שיפוצים לבין לקוחותיו לשעבר.

1.מר יוסף אוהד (להלן: "הקבלן") ביצע עבודות שיפוץ בביתם של בני הזוג דומטוב (להלן: "דומטוב") שברח' מנדס ברמת-גן (להלן: "הבית").

2.ביום 2.7.07 נחתם בין הצדדים הסכם בענין עבודות השיפוץ, נספח א'1 לכתב התביעה שהגיש הקבלן (להלן: "הסכם יולי").

3.הסכם יולי נחתם על בסיס הצעת מחיר מיום 28.6.07, אשר צורפה כנספח א'2 לכתב התביעה של הקבלן ושימשה חלק מההסכם האמור. יוער כי אל הצעת המחיר מתייחסים הצדדים גם ככתב כמויות וכי שני העמודים הנכללים בה נושאים את המספרים 1351 ו-1352. בהמשך הדברים נזכיר את המספרים האמורים במקרה שתתבצע הפנייה רלבנטית.

4.ביום 2.10.07 חתמו הצדדים נספח להסכם יולי. מסמך זה צורף כנספח ב' לכתב התביעה של הקבלן והמחלוקת בעניינו רבה (להלן: "נספח אוקטובר").

5.במסגרת כתב התביעה שהוגש ע"י הקבלן (ת"א 30450/08) מתאר הקבלן את השתלשלות העניינים מזוית ראייתו וטוען בין השאר כי דומטוב הפסיקו את עבודתו בבית וסירבו לשלם לו את יתרת התמורה (ואף סירבו לאפשר לו להוציא משם ציוד וכלים, עד שקיבלו דרישה של פרקליט). לשיטת הקבלן, הוא זכאי לפי חשבונו הסופי לסך של 363,190 ש"ח כולל מע"מ. הקבלן מציין כי שולם לו ע"י דומטוב סך של 141,303 ש"ח אשר מתוכם 99,025 ש"ח בגין עבודה (ו-42,278 ש"ח שהועברו לספק השיש) וכי לאחר הפחתת סכום זה, יתרת החוב של דומטוב בגין העבודה מגיעה לסך של 264,165 ₪.

החשבון הסופי אליו מתייחס הקבלן בכתב תביעתו נסמך על כמויות שנמדדו ע"י ידו (ללא מהנדס) לפי תכניות עבודה ומתייחס גם לעבודות נוספות שבוצעו לשיטתו, זאת לפי שדומטוב סירבו לאפשר לו להביא מהנדס וצלם לתיעוד העבודות ולמדידת כמויות.

6.דומטוב מצידם הגישו בעצמם תביעה כנגד הקבלן (ת"א 43857/08). לשיטת דומטוב כפי שהיא מובאת בתביעתם ובהגנה שהגישו כלפי תביעת הקבלן, ההתקשרות עם הקבלן נעשתה בהסכם פאושלי אשר הסתכם בתמורה סופית של 220,000 ₪ וזאת לאחר שהקבלן בדק היטב את היקף העבודות וביצע תחשיבים רלבנטיים.

דומטוב מעלים טענות בענין איכות העבודה שבוצעה ובענין לוחות הזמנים בהם היא בוצעה וגורסים, בין השאר, כי היה באמור ובהתנהלות הקבלן משום הפרת מצגים ונתונים שהציג ומסר הקבלן ערב ההתקשרות. דומטוב מפנים בפרט לנספח אוקטובר וטוענים כי הקבלן לא עמד בהתחייבויותיו גם לפי נספח זה וחרף ארכות שקיבל, ומשכך וכדי להקטין את נזקיהם, נאלצו לדרוש ממנו לפנות את הפיגומים ולסיים את ההתקשרות.

לשיטת דומטוב, הם שילמו לקבלן או במקומו, נכון למועד הגשת כתבי הטענות, למעלה מ-200,000 ₪. מבחינתם העבודות מעולם לא נשלמו ובין היתר לא ניתן אישורה של אדריכלית אשר היווה תנאי לביצוע התשלום האחרון לפי נספח אוקטובר, ומשכך הקבלן אינו זכאי לתשלום האחרון עליו הוסכם בסך של 60,000 ₪. דומטוב טוענים עוד כי הם עצמם זכאים לתשלום מאת הקבלן בענין שווי תיקונים והשלמות, תשלומים ששולמו ביתר, פיצויים בגין עגמת נפש, טרדה וטרחה, ותשלום בגין עריכת חוות-דעת מומחה. בסך הכל דורשים דומטוב מאת הקבלן במסגרת התביעה שהגישו, סך של 207,642 ₪.

7.אין באמור כדי למצות את טענותיהם של הצדדים אלא כדי להביא רקע לדיון בלבד.

8.בדיון שנערך לפני כב' השופטת (כתארה אז) גרוסמן ביום 17.11.08 הודיעו הצדדים כי הגיעו להסכמה שמומחה מטעם בית המשפט שמונה באחד התיקים ישמש גם בתיק השני וכי הגישו בקשה לאיחוד הדיון בתיקים.

בהחלטה שניתנה במעמד הדיון האמור, אושרה ההסכמה אליה הגיעו הצדדים ונקבע שחוות דעתו של מומחה ביהמ"ש, המהנדס ניר אנגל (להלן גם: "המומחה") תחול ותחייב את הצדדים בשני התיקים לפי הסכמה, כאשר ייבדקו טענות הצדדים בשני ההליכים.

9.בהחלטה מיום 27.11.08 (כב' סגנית הנשיא אלמגור) נקבע כי שני התיקים ידונו לפני.

10.מומחה בית המשפט הגיש את חוות-דעתו וכן השיב לשאלות הבהרה.

11.ניסיון הצדדים לסיים את התיק בגישור לא צלח, והם הגישו ראיות לתיקים.

12.בשלב זה הופסק ייצוגו של הקבלן ע"י פרקליט ומאותה עת ואילך התנהל הקבלן בהליכים ללא יצוג. אין מנוס מלציין כי הדבר הקשה את ניהול הדיון באופן משמעותי.

13.לגופו של ענין, לבקשת הקבלן זומן מומחה בית המשפט לחקירה. בנוסף לחקירתו של המומחה, נחקרה גם האדריכלית רבקה בריטשטיין (להלן: "האדריכלית"), אשר זומנה בצו בית משפט לבקשת דומטוב. כן נחקרו הקבלן ומר דומטוב.

14.במסגרת דיוני ההוכחות, נקבע כי תועבר השלמה מסוימת מאת המומחה בענינים שעלו מחקירתו. כמו כן, הותר לקבלן, לבקשתו, להגיש תצהירים משלימים בסוגיה מסוימת.