אדרי מירב נ' המכללה למנהל אשדוד ואח'

פסק דין

לפניי תביעה לפיצוי בשל נזקי גוף שנגרמו לתובעת, כגרסתה, בעת שעמדה לרדת במדרגות הגישה לכיוון הכניסה של המכללה למנהל באשדוד. המדובר הוא במדרגות חיצוניות המצויות מחוץ למבנה המכללה ומובילות אל שער הכניסה. הנתבעת 1 היא המכללה, אשר לגביה טוענת התובעת, שהיא הבעלים או המחזיקה של המדרגות והנתבעת 2 היא המבטחת של הנתבעת 1.

קיימת מחלוקת בין הצדדים, הן לעניין החבות והאחריות והן לעניין הנכות הרפואית והתפקודית והנזקים שנגרמו לתובעת.

הואיל ובסופו של יום באתי למסקנה כי דין התובענה להידחות בשל העדר חבות ואחריות, הרי לא תפורטנה טענות הצדדים בנושאים שברפואה, כמו גם לא טענותיהם בנושא הנזקים.

טענות התובעת

להלן, בתמצית, טענות התובעת לעניין החבות:

התובעת צעדה לאורך החומה לכיוון הכניסה של המכללה והתכוונה לרדת בגרם המדרגות המוביל לתוך המכללה. פני השטח שלפני תחילת גרם המדרגות מרוצף באבנים קטנות משולבות גבוה בכ- 3-5 ס"מ מפני המדרכה המובילה למכללה. כאשר פנתה התובעת ימינה לכיוון המדרגות, כ- 3 מ' בערך מסיום החומה, נתקלה רגלה במדרגה בולטת שקשה להבחין בה וכתוצאה מכך היא מעדה ונפלה בעוצמה קדימה לאורך כ- 6 מדרגות, כאשר מרבית עוצמת הנפילה נספגה בפניה וכן קיבלה התובעת חבטות בגב התחתון. התובעת ניסתה לאחוז בדבר מה אך במקום לא היה מעקה, למרות מפתח רחב מאוד של מדרגות. בקטע המערבי של המשטח (התובעת הגיעה ממזרח למערב), ישנה מדרגה גבוהה ובולטת שניתן להבחין בה בקלות, אך בסמוך לחומה, מהכיוון ממנו הגיעה התובעת וגם מהכיוון שבו פנתה, ישנה בליטה יותר קטנה שהתובעת לא שמה לב אליה.

ה"מדרגונת", כלשון התובעת בסיכומיה, נבנתה מטעמי יופי על חשבון בטיחות העוברים והשבים.

הנתבעת 1 התרשלה בכך שלא תחזקה את גרם המדרגות ו/או לא ביטלה ו/או טשטשה את סף המדרגה שאינו אחיד, אינו תקני, אינו מסומן, מסוכן ובלתי צפוי. כן התרשלה הנתבעת 1 משלא התקינה מעקות או מאחזי יד כלשהם בגרם המדרגות.

התובעת לא העידה את השומר היות ואין לה שום קשר עמו וכך הדבר גם לגבי חברתה שהגיעה בסמוך לאחר הנפילה, ראתה אותה על הרצפה, עזרה לה לקום ופינתה אותה לקופת החולים. מתפקידן של הנתבעות היה להביא את השומר למתן עדות והימנעותן מכך מחזקת את גרסת התובעת.

אומנם מדובר בעדות יחידה של בעל דין, אך יש אין ספור חיזוקים לגרסה זו, כנדרש בסעיף 54 לפקודת הראיות: התיעוד הרפואי מיום התאונה ת/6, מכתב התובעת לחברת הביטוח נ/1 והימנעות הנתבעות מלהעיד את השומר או החוקר שדיבר עם השומר ושמע את גרסתו, שכן ברור שגרסת השומר נמסרה לחוקר.

הנתבעת 1 הייתה הבעלים או המחזיקה של המבנה אליו הוביל גרם המדרגות. הבניין ורחבת הכניסה אליו, לרבות גרם המדרגות, היו בשליטתה המוחלטת והמלאה של הנתבעת 1, וזאת לאור דברי מנהל בית הספר לתובעת, לפיהם יש ביטוח והתובעת הבינה שזה חלק מהמכללה.

מבקר שנכנס למקום ציבורי אינו אמור לחשוש שבמקום מסוים הרצפה תהיה שונה ממקומות אחרים (הפרש גבהים קטן ולא בולט).

הנתבעת 1 הייתה צריכה לצפות מראש כי במצב שבו יש הפרש גבהים קטן ולא בולט, עלול מבקר להיפגע.

כמחזיקת המקרקעין, הנתבעת 1 היא בעלת היכולת לחזות סיכונים ולמונעם.

עיון בתמונות מעלה, שגרם המדרגות הוא רחב והוא נבנה בצורה רשלנית ומהווה מפגע בטיחותי, ובוודאי למי שמגיע מכיוון מזרח, רואה את המדרגה הגבוהה בכיוון הנגדי ובאין כל הפרש משמעותי או בולט בכיוון הליכתו, חושב לתומו, כאדם סביר, כי אין הפרש כלל והוא אינו מצפה להפרש קטן של כ- 3 ס"מ.

אין מקום לחייב את התובעת בתרומת רשלנות, שכן התובעת לא הולכת עם הראש לכיוון הרצפה, אלא מסתכלת קדימה. אין לצפות שעוברי אורח ילכו כשראשיהם מושפלים ועיניהם בקרקע. אשם תורם יש לייחס רק במקרים בהם הניזוק התעלם מסכנה אליה היה מודע או שסיכן עצמו בפעולה חריגה.

טענות הנתבעת

להלן, בתמצית, טענות הנתבעות לעניין החבות:

דין התביעה להידחות על הסף בהעדר יריבות בין התובעת לנתבעת 1. בכתב התביעה טענה התובעת כי המכללה היא הבעלים ו/או המחזיקה, ו/או האחראית, ו/או המתחזקת, ו/או המתפעלת, ו/או המתכננת, המקימה ובונה, את שטח המכללה, לרבות גרם המדרגות בו אירעה התאונה וכן היא אחראית על ניקיון המכללה ו/או על תחזוקת המכללה, לרבות המדרגות. התובעת לא הוכיחה את טענתה כי המכללה הייתה הבעלים או מחזיקה, אחראית או מתחזקת באופן כלשהו של המדרגות. די בכך כדי לדחות את התביעה.