אדן נ' ארן

החלטה

בפניי בקשה ליתן צו על פי חוק למניעת הטרדה מאיימת כנגד המשיב.

הרקע לסכסוך הוא היות הצדדים שכנים. לצדדים בתים בחלקה 25 בגוש 11575 – רח' אלכסנדר זייד 8 ו8א בקריית חיים. חלקת משנה 1 – עליה נמצא ביתו של המשיב מר יוסף ארן ,כפופה בזיקת הנאה- זכות מעבר כולל לרכב פרטי בשביל שרחבו כ-3 מ'לטובת חלקת משנה 2 שם נמצא ביתו של המבקש מר אסף אדן. הזכות רשומה בספרי לשכת המקרקעין.

המבקש סלל את דרך המעבר ואף ריצף אותה באבנים משתלבות. התברר כי לצורך הסלילה עקר המבקש גדר חיה לאורך השביל( להלן השביל)..

קיימת התנגשות בין השקפותיהם ומעשיהם, בעיקר באשר לאופן השימוש בשביל בביתו הפרטי של המהווה שביל הכניסה לביתו של המבקש.

זוהי אינה בקשה ראשונה. המבקש הגיש בקשה דומה בתיק ה"ט 10502-09-12 וביום 11.9.12 ניתן צו הדדי בהסכמת הצדדים, על ידי כב' הש' אייל דורון.

טענות הצדדים בתמצית:

לטענת המבקש, למן הרגע בו הגיש בקשה להיתר בנייה להרחבת ביתו אותו קנה זה מקרוב, החל המשיב להטרידו ולאיים עליו שחייו יהיו גיהינום וכי לא יאפשר לו ולבני משפחתו לעבור בשביל המעבר העובר בביתו.

לטענת המבקש, עם פקיעת הצו מיום 11.9.12, הגביר המשיב את איומיו נגדו ואף חיבל בתיבת הדואר שלו. ביום 27.8.12 המשיב חסם בפני המבקש את דרך המעבר בשביל באמצעות מכוניתו ועל אף בקשותיו של המבקש הוא סירב לפנותה ורק לאחר שהמשיב קיבל דו"ח בסך של 500 ₪ מהמשטרה פינה את מכוניתו. לטענת המבקש, המשיב ממשיך לחסום את מכוניתו תוך התעלמות מהחוק ומהמשטרה.

עוד נטען כי המשיב בהתנהגותו גורם למבקש ולבני משפחתו לחוסר נוחות עקב איומים, קללות, הצצות, מעקבים ואי לבישת בגדים הולמים ואף התערטלות לעיני ילדי המבקש.

המשיב הכחיש טענות אלו וטען כי המבקש ביצע שינויים מהותיים בביתו כולל שינוי החזית והעברת הכניסה הראשית לכיוון אחר, מבלי לבקש הסכמתו של המשיב הגם ששני הבתים ממוקמים על אותה חלקת אדמה ורשומים כבית משותף ולמיטב הבנתו כל שינוי חזית מחייב את הסכמתו.

המשיב טוען כי הגיש הערות לוועדת התכנון והבניה בנוגע לאותם שינויים המתוכננים על ידי המבקש ואף הוגש ערעור בוועדת הערער. המבקש פנה אל המשיב כי יבטל את הערעור והמשיב נתן הסכמתו לכך לאחר שהובטח לו כי המבקש יקיים את כל התנאים אותם ביקש המשיב להעלות בפני הוועדה, כגון בניית גדר מבטון והשלמתה לפני תחילת השיפוץ של ביתם.

המשיב טען כי צנרת המים שבביתו חובלה על ידי המבקש, ותוקנה על ידו באופן זמני במקום החלפת הצינור כפי שהתחייב. עוד נטען כי המשיב נענה לבקשתו של המבקש להשתמש בחשמל ממקור השייך לו למשך יומיים אך בפועל השימוש נעשה במשך 5 ימים והמשיב לו פוצה על כך בניגוד להבטחת המבקש, האחרון אף התחבר למערכת הביוב של המשיב על אף שהתחייב לבנות לעצמו מערכת ביוב נפרדת וקבלן מטעמו שבר את מכסה הביוב והמבקש לא החליפו על אף התחייבותו לעשות כן.

המשיב טען כי הדשא שהיה בשביל נעקר ונעלם, והשביל הפך להיות כורכר עמוסה בחומרי בניין ופסולת ועד כה לא נסלל שם דרך על אף שהמבקש חויב לעשות כן בהיתרי הבנייה.

דיון והכרעה:

בדיון שנערך במעמד הצדדים הועלו טענות על-אודות הטרדה הדדית וכל אחד מבעלי הדין הכחיש את טענות רעהו על איומים והטרדה אך יחד עם זאת, ברור כי אכן, הסכסוך קיים והמשטרה אף מוזעקת מדי פעם ופעם.

נראה כי הסכסוך החל בשל הבנייה המתמשכת שמבצע המבקש בביתו הגוררים אף שינויים במתקנים המשותפים לצדדים כגון מערכת הביוב ובפרט השינויים שנעשו בשביל הנמצא בבעלות המשיב כאשר המבקש הסיר את גדר הצמחייה הירוקה מבלי לקבל את רשותו של המשיב לכך וכן חניית רכביהם של הצדדים בשביל זה, מפעם לפעם המונעת את המעבר.

אני סבורה כי שני הצדדים מטרידים האחד את השני תוך התעלמות מהחוק ומהמשטרה ומשכך הנני מורה כדלקמן:

א.ניתן בזאת צו הדדי האוסר על שני הצדדים:

1.להטריד זה את זה ובני משפחותיהם בכל דרך ובכל מקום, לרבות בביתם ובמקום עבודתם.