אגף להספקת משאבים של משרד הפנים של אוקראינה נ' ויואנס בע"מ

החלטה

מהות הבקשה

מונחת לפני בקשתה של חברת ויואנס בע"מ (להלן: "ויואנס") למתן פסק דין בהליך המתנהל בינה לבין האגף להספקת משאבים של משרד הפנים של אוקראינה (להלן: "האגף"). במסגרת ההליך נידונות במאוחד בקשתו של האגף (הפ"ב 13403-09-08) לאישור פסק בוררות חוץ שניתן ביום 2.9.2005 על ידי בית הדין המסחרי הבינלאומי לבוררות שליד לשכת המסחר והתעשייה של אוקראינה (להלן: "פסק הבוררות הזר"), וכן בקשתה של ויואנס (הפ"ב 12254-11-08) לביטולו של פסק הבוררות הזר.

העובדות הנוגעות לעניין

בהליך נושא בקשות הצדדים התקיימו דיוני הוכחות. בשלב ההוכחות העידו עדים שונים מטעם ויואנס, ובכלל זה גם ד"ר סלפיוס אשר שימש כאחד מחברי פנל הבוררים אשר נתן את פסק הבוררות הזר. עדיו של האגף, אשר זומנו להגיע ולמסור את עדויותיהם בפני בית המשפט, נמנעו מלעשות כן מבלי שהאגף סיפק הסבר המניח את הדעת למחדל זה.

בתום ישיבת בית המשפט שהתקיימה ביום 26.9.11 קצבתי לצדדים מועדים להגשת סיכומים בכתב מטעמם על פי לוח הזמנים הבא: על ויואנס הוטל להגיש סיכומים בכתב מטעמה בתוך 45 יום ממועד מתן ההחלטה מיום 26.9.11, על האגף הוטל להגיש סיכומים בכתב מטעמו תוך 45 יום ממועד קבלת סיכומי ויאונס, ואילו לויואנס הותר להגיש סיכומי תשובה מטעמה תוך 15 ימים ממועד קבלת סיכומי האגף. בהמשך לכך נעתרתי ביום 13.11.11 לבקשת ויואנס, אשר הוגשה בהסכמת ב"כ האגף, להאריך ב-15 ימים את המועד להגשת הסיכומים מטעמה.

ויואנס הגישה את סיכומיה ביום 5.12.11, ואף המציאה אותם לידי עו"ד מלמד, בא-כוחו של האגף. האגף לא הגיש סיכומים מטעמו על אף שחלף זה מכבר המועד שנקצב לכך בהחלטות בית המשפט מיום 26.9.11 ומיום 13.11.11.

ביום 31.1.12 פנה ב"כ האגף, עו"ד מלמד, לבית המשפט ומסר "הודעה על ביטול ייצוג". בהודעה זו הודיע עו"ד מלמד כי האגף "שחרר" אותו מתפקידו כבא כוחו של האגף, וכי מכאן ולהבא – משרדו אינו מהווה עוד כתובת להמצאת כתבי בי-דן לאגף.

ביום 1.2.12 הוריתי לב"כ האגף להמציא לבית המשפט, תוך 7 ימים, המסמכים והפרטים הבאים:

העתק מהודעת האגף בדבר שחרורו של עו"ד מלמד מתפקידו כב"כ האגף;

תרגום לעברית של מסמך השחרור הנ"ל, בצירוף אישור נוטריוני המאשר את נכונותו;

מען פיזי בישראל למסירת כתבי בי-דין עבור האגף. נקבע כי בהעדר מען חדש, ימשיך מען משרדו של ב"כ האגף לשמש כמענו של האגף בישראל להמצאת כתבי בי-דין לצורך הליך זה.

ביום 12.2.12 הגישה ויואנס בקשה למתן פסק דין (לעיל ולהלן: "הבקשה"). בבקשתה זו טענה ויואנס כי נוכח אי הגשת סיכומים על ידי האגף על אף חלוף המועד שנקבע לכך בהחלטות בית המשפט שניתנו ביחס למועדי הגשת סיכומי הצדדים – יש ליתן פסק דין אשר בגדרו תידחה בקשתו של האגף לאכיפת פסק הבוררות הזר ותתקבל בקשתה של ויואנס לביטולו של פסק הבוררות הזר. ויואנס נימקה בקשה זו בכך שדינו של בעל דין שלא הגיש סיכומיו במועד שנקבע לכך הינו כדין בעל דין שלא התייצב לדיון [תקנה 160(ד) בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: "תקנות סד"א)]. לפיכך, במקרה של תובע שלא התייצב לדיון – רשאי בית המשפט, לבקשת הנתבע, להורות על מחיקתה או דחייתה של התביעה, ובמידה שהנתבע הגיש תביעה שכנגד – רשאי הוא להוכיח אותה עד כמה שנטל ההוכחה עליו ואז יהא זכאי לסעד המבוקש ולכל סעד מתאים אחר [תקנה 157(3) בתקנות סד"א].

ביום 13.2.12 מסר עו"ד מלמד לבית המשפט הודעה אישית מטעמו (ולא מטעם האגף), אליה צירף את הודעת האגף על שחרורו מתפקידו; תרגום לעברית של הודעה זו; וכן אישור נוטריוני על נכונות התרגום. עו"ד מלמד הוסיף והודיע לבית המשפט כי אין באפשרותו להמציא לבית המשפט מען פיזי בישראל למסירת כתבי בי-דין עבור האגף, למעט מענו של משרד החוץ הישראלי אשר לדבריו יש להמציא באמצעותו כתבי בי-דין למשרד החוץ של מדינת אוקראינה.

האגף לא הגיש תגובה לבקשה למתן פסק דין שהוגשה על ידי ויאונס על אף שניתנה לו הזדמנות לעשות כן בתוך 10 ימים בהתאם להחלטת בית המשפט מיום 9.2.12.

דיון והכרעה

משמעות אי הגשת סיכומים על ידי צד להליך

תקנה 160(ד) בתקנות סד"א קובעת כי:

"ד. דינו של בעל דין שלא הגיש כתב סיכומיו במועד הקבוע, כדין בעל דין שלא התייצב במועד שנקבע לדיון, זולת אם הורה בית המשפט הוראה אחרת".

תקנה 157 בתקנות סד"א קובעת כי לגבי בעל דין שלא התייצב לדיון, ולנוכח הוראת תקנה 160(ד), גם לגבי בעל דין שלא הגיש את סיכומיו – תחולנה ההוראות הבאות: