אגסי נ' מחסני חשמל נתניה בע"מ ואח'

פסק דין

1.ביום 3.9.2007 רכש התובע מקפיא בחנות הנתבעת 1.

סופק לו כתב אחריות לתקופה של 8 שנים. בשבת, 24.7.10 המקפיא חדל מלקרר. ביום א' 25.7.10 פנה התובע לנתבעת 1 אשר הפנה אותו לנתבעת 2 שהיא אחראית לספק השירות. בשיחה עם נציגת הנתבעת 2, בת שבע, נודע לתובע שיהיה עליו לשלם 210 ₪ עבור ביקור הטכנאי. התובע הפנה את בת שבע לתנאי כתב אחריות שבו נקבע 25$ לביקור.

בהסכמה, נקבע שהביקור יעלה 150 ₪ . הטכנאי היה אמור להגיע לבית התובע בין 08.00 – 12.00 ב-26.7.10 אך איחר להגיע עד 13.20. אך דאג אף להודיע על העיכוב בשעה 13.00.

הטכנאי גילה שיש צורך להחליף כרטיס מגנטי אך לא היה לו את החלק ברשותו.

לטענת התובע, דבר שמוכחש על ידי הנתבעות, נאמר לו על ידי הטכנאי כי החלק אינו נמצא ברשות הנתבעת 2. בשלב זה התובע סירב לשלם את ה-150 ₪ עבור הביקור.

טענתו היא, והוא חזר על עמדה זו בבית המשפט, כי מכיוון שהטכנאי הגיע ללא החלק הנדרש, ולא תיקן את המקפיא, הוא ,התובע, משוחרר מלשלם עבור הביקור.

מכיוון שהתובע סירב לשלם את עלות הביקור הנתבעת 2 ו-3 סירבו להמשיך לטפל בתובע בתור לקוח.

2.על פי סעיפים 36-32 לכתב התביעה התובע עותר ל-3,600 ₪ ולהלן הפירוט:

300 ₪ עבור כך שהטכנאי איחר לפי תקנה 11 (ב) לתקנות הגנת הצרכן (שירותי אחרי מכירה) (להלן:"התקנות").

300 ₪ מכוון שהשירות לא סופק לו. (תקנה 10 א' לתקנות).

500 ₪ עבור הפרת חוזה.

1,500 ₪ עבור פיצוי למזון שהתקלקל במקפיא.

1000 ₪ עבור בזבוז זמן ועגמת נפש.

יצוין שבסעיף 25 התובע דורש סכום נוסף של 1500 ₪ אך סכום זה לא נכלל בחישובים הסופיים.

3.לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים החלטתי לדחות את התביעה (מלבד טענה אחת)ולהלן הנימוקים לכך.

א. כללית שוכנעתי שהתובע היה זכאי לקבל שירות עבור המקפיא מאת הנתבעת 2.

ב. אולם התובע אינו מבדיל כראוי בין ביקור טכנאי שעליו לשלם לבין תיקון , והספקת חלק חדש למקפיא.

התובע היה חייב לשלם את הסכום של 150 ₪ עבור הביקור. אין התשלום מותנה בכך שהתיקון יתבצע במקום, ומיידי ואין התשלום מותנה בכך שיהיה לטכנאי את החלק הנדרש. בעת שהטכנאי הגיע לביקור הוא לא ידע או היה חייב לדעת מה דורש תיקון. הנתבעת 2 בתור נותן שירות זכאי לתגמול עבור הביקור .התעקשות התובע שלא לשלם לא היה כדין.

ג. הנתבעות 2 ו-3 התעקשו אף הן, עקב סירוב התובע לשלם עבור הביקור, לספק את החלק הדרוש לתיקון. התברר כי ניתן היה לספק את הכרטיס תוך יומיים לאחר הביקור, אך הדבר לא נעשה עקב התנהגות התובע. הנתבעות 2 ו-3 פשוט סירבו להמשיך לספק את השרות. אם כי הנתבעת 3 הסכימה לספק את החלק על חשבונה, ללא תשלום מטעם התובע. כאן המקום לציין כי כתב האחריות מיועדת להבטיח המשך תפקוד המוצר, על מערכותיו ואינו מכסה חלקי חילוף לאחר השנה הראשונה. מסקנתי היא שלו התובע היה משלם את הסכום עבור הביקור היה זוכה להספקת החלק ללא תוספת כסף, דבר שמעבר המגיע לו על פי הדין.