אגמי נ' לובושיץ

פסק דין

בפני תביעה כספית, בסך של 9708 ₪, אשר הגיש התובע, מר ברק יעקב אגמי, נגד הנתבעת, הגב' סימה לובושיץ, בקשר עם תאונת דרכים שארעה ברחוב ששת הימים בכפר-סבא. הפניקס חברה לביטוח בע"מ, המבטחת את הנתבעת, ביקשה לפני הדיון להצטרף כנתבעת נוספת, והחלטה לא ניתנה לגוף העניין. אני מורה עתה על צירופה כנתבעת נוספת.

במהלך הדיון שהתקיים בפני, בשים לב לנסיבות, הסכימו הצדדים להכרעה על פי סעיף 79א(א) לחוק בתי המשפט, בלא נימוקים, בהסתמך על החומר שבתיק ועל הדברים שעלו בדיון. כך הסכימו הצדדים, וטוב שכך הסכימו, שכן "יפה כוח פשרה מכוח הדין" (תוספתא, סנהדרין א', ט"ו). אעיר, כי הסכמת הנתבעת היתה גם לאחר היוועצות בנציגת חברת הביטוח שנכחה באולם, אך לא נטלה חלק פעיל בדיון (שכן לא היתה עובדת החברה).

הצדדים חלוקים בתיאור התאונה: לשיטת התובע, עמדה הנתבעת בחניה, בצד הכביש, ויצאה ממנה בלא התראה, באופן שהתובע, שנסע במסלול המקביל לחנייתה, לא הספיק לבלום, והיא פגעה בדופן מכוניתו. לשיטת הנתבעת, היתה היא במסלול הנסיעה, ועמדה לפנות שמאלה, אלא שהתובע ניסה לעקוף אותה (תוך נסיעה במסלול התנועה הנגדי), והמכוניות פגעו זו בזו.

"פסיקה בדרך של פשרה פירושה שבית המשפט לא ידרש להכריע את הדין ולתת פסק דין על פי קביעה שבעל דין זה או אחר צודק במחלוקת על פי הוראות החוק או הדין אלא משמעותה שביהמ"ש יתן פסק דין על דרך הביניים והמיצוע שבין טענות שני הצדדים." (ר' ת.א. (ב"ש) 187/93 – פרץ אשר נ. קופ"ח של ההסתדרות, תק-מח 95(3), 240).

מהסכמת הצדדים, כאמור, יש לראות את כל אחד מן הצדדים כמי שמבקש לסיים את הסכסוך שנתגלע בינו לבין חברו בדרך של פשרה ולא בהכרעה שיפוטית חדה ונוקבת.

לאחר ששקלתי את הסיכויים והסיכונים של שני הצדדים, לרבות עיון בכלל חומר הראיות והשלכותיו על גרסאות הצדדים, הנני קובע שיהיה זה נכון וצודק, כסילוק סופי ומוחלט של כל טענות הצדדים בעניין זה, לחייב את הנתבעות לשלם לתובע סך כולל של 6,100 ₪. סכום זה ישולם תוך 30 יום מהיום, אחרת יצבור הפרשי הצמדה למדד וריבית כדין מהיום ועד לתשלום בפועל.

ניתן היום, כ"ו תמוז תשע"ב, 16 יולי 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: