אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> אגיון ואח' נ' איליה ואח'

אגיון ואח' נ' איליה ואח'

תאריך פרסום : 19/11/2013 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום באר שבע
50113-09-11
12/11/2013
בפני השופט:
ישעיהו טישלר

- נגד -
התובע:
1. דן אגיון
2. אירית אגיון

הנתבע:
1. ליביו איליה
2. אסתר איליה

פסק-דין

פסק דין

1. תביעה שעניינה טענה בדבר אי גילוי של עובדה מהותית.

2. בני הזוג לשעבר, דן ואירית אגיון, רכשו דירה ביום 24.2.92 מבני הזוג איליה.

בהסכם המכר דובר על כך, שהמוכרים חרגו מגבול המגרש שלהם ופלשו לשטח ציבורי פתוח. הצדדים סיכמו מה שסיכמו לגבי עניין זה שאינו קשור במישרין לתביעה הנדונה.

לטענת התובעים, רק ברבות הימים התברר, בדיעבד, שבדירה היה גם מום נסתר שהנתבעים לא גילו לתובעים . המדובר הוא במרפסת שהנתבעים סגרו והפכו לחדר. מדובר בפעולה הטעונה היתר בניה, והיתר כזה לא התבקש ולא התקבל אצל הנתבעים.

3. זה המקום להעיר שלוש הערות במאמר מוסגר:

ראשית- התובעים התגרשו לפני כשלוש שנים. אף שדן, הבעל לשעבר, נרשם פורמלית כתובע, הוא הודיע שהוא אינו רואה עצמו קשור לתביעה. הוא התייצב לדיון והעיד בחוסר רצון מופגן. התובעת, אירית, הסבירה, ששמו של דן שורבב לתביעה מטעמים פורמליסטיים גרידא, כיון שהיה צד להסכם רכישת הדירה מהנתבעים.

שנית- זהו כבר "סיבוב" התדיינות שני בין הצדדים. ההתדיינות הראשונה בין הצדדים התקיימה בבית המשפט לתביעות קטנות בתיק 1923/06 . שם, דובר על פיצוי שבני הזוג אגיון תבעו בקשר עם הוצאות שהוציאו בעניין ניסיונם להכשיר את הרחבת שטח הגינה (מה שכונה לעיל "פלישת הנתבעים לשטח הציבורי הפתוח").

שלישית- גם לתביעה הנדונה היה "גלגול" קודם , שכן התובעים ביקשו וקיבלו רשות לתקן את תביעתם. ההכרעה היא, איפוא, בעניינה של התביעה המתוקנת.

4. (א) כיון שהסכם המכר שבין הצדדים נערך עוד בפברואר 2002, הנתבעים טענו

שהתביעה התיישנה. התובעת השיבה, שאין לראות את תחילתו של "מרוץ ההתיישנות" ביום עריכת ההסכם, אלא שתחילתה של ההתיישנות רק ביום בו התגלה לה, שאחד החדרים בדירה נבנה ללא היתר.

על פי עדותה, עובדה זו התגלתה לה באקראי, לאחר שכבר מכרה את הדירה לצדדים שלישיים, על פי חוזה שנערך עימם ביום 19.3.2010, נספח ב' לתביעה המתוקנת. הקונים נזקקו למשכנתא ובמסגרת הצורך בהערכת שוויה של הדירה – הבנק שלח שמאי והשמאי, הוא זה שגילה לראשונה לתובעת, את דבר הבניה ללא היתר. כלומר, התובעת טענה לחלות של סעיף 8 לחוק ההתיישנות, תש"ח – 1958 שכותרתו: "התיישנות שלא מדעת".

(ב) הנתבעים טענו, שעניין הבניה ללא היתר עורר את חשדו של מר דן אגיון כבר בעת הרכישה, ולכן היה בידם של התובעים לברר כבר אז את העובדות לאשורן. טענה זו לא נטענה במסגרת דיני החוזים, אלא כדי לשכנע, שאך כפסע היה בין התובעים לבין גילוי העובדות לאשורן, ואילו פעלו התובעים ב"זהירות סבירה", היו יכולים לגלות את המום הנסתר כבר קודם להסכם שבין הצדדים. זו מעין טענה שניתן לכנותה: "הקונה לא נזהר מספיק". הנתבעים טענו איפוא, לחלות החריג ולפיו, אילו התובעת נהגה בזהירות סבירה בזמן שרכשה מהם את הדירה – העובדות המלאות בענין בנית החדר הנוסף היו נודעות להם סמוך להתקשרות עם הנתבעים. הטענה בתמצית היא, שהיה בידם לגלות את העובדות כבר אז.

(ג) השתכנעתי באופן מלא, שאכן התובעת הופתעה בעניין החדר שנבנה ללא היתר, והדברים באו למודעותה רק לאחר שכבר מכרה את הדירה. ככלל, עדותה של התובעת היתה ברורה, בהירה ואמינה ביותר.

גם הבעל לשעבר, דן, העיד, שבזמן אמת, המוכר – הנתבע – לא סיפר לו שהוא בנה את החדר הנוסף ללא היתר. אדרבא, לדבריו, הנתבע אמר לו ש"הכל בסדר בעיריה" (ראו " עמ' 11 ).

(ד) מדברים אלה אני מסיק, ללא כל היסוס, שאכן התובעת הפכה להיות מודעת למום הנסתר, של היות חדר בדירה בנוי ללא היתר, רק אחרי שהיא כבר מכרה את הדירה, בשנת 2010. המסקנה המתבקשת, אפוא, היא שאיני מקבל את טענת ההתיישנות.

5.בא כוחם של הנתבעים, ניסה להראות, שבפועל, התובעת ידעה גם ידעה, שקיימת חריגת בנייה בדירה, אלא שסברה, שהנתבעים הסדירו את החריגה והפכו אותה ל"לגלית". זאת כיצד?

בסעיף 9 לכתב התביעה המקורי, נאמר כך:

"הנתבעים הפרו את ההסכם כי לא דאגו להסדיר את חריגת הבנייה. יצוין, כי מאחר והבית נרשם על שם התובעים, סברו התובעים כי הנתבעים הסדירו את החריגה, ואולם רק לאחר שמכרו התובעים את הבית וביקשו לבצע העברת הזכויות, התברר להם כי הנתבעים לא הסדירו את חריגת הבנייה, על אף התחייבותם בהסכם המכר.

אין בידי לקבל טענה זו.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ