אגיב נ' משרד האוצר/הלשכה לשיקום נכים

פסק דין

א. העורר הגיש למשיבה ביום 31.10.2001 תביעה לקבלת תגמולים לפי חוק נכי רדיפות הנאצים תשי"ז- 1957 (להלן החוק). תביעתו נדחתה והוא עורר בפנינו על החלטת הדחייה.

ב. להלן גרסת העורר בהצהרה שמסר בתמיכה לתביעתו ותמצית דבריו בעדותו מיום 19.8.10 שניתנה בפני הוועדה בהרכב אחר:

נולד ב- 1936 בטריפולי שבלוב. במשפחתו היו 5 ילדים. כניסת הגרמנים לעיר לוותה במצעדים ובשיירות של משאיות ואופנועים אשר הטילו פחד בלב המשפחות היהודיות, גם מדיהם נראו מאיימים. לאחר כניסתם העיר הופצצה. בהמשך, החלו לקחת גברים לעבודות כפייה ואמו של העורר היתה מפוחדת מאד. אביו של העורר נלקח גם הוא למחנה עבודה בסידי עזאז ואמו נותרה מבוהלת וחסרת אונים עם הילדים. היא החליטה לברוח לכפרים הערביים שם חיו בתנאים קשים ביותר וסבלו מחרפת רעב. אח צעיר מהעורר נפטר מתת תזונה. אם העורר הסתירה את ילדיה מפחד הגרמנים שהיו עוברים בין הבתים, בזזו מכל הבא ליד וחיפשו נשים ועל כל אלה נוספו השמועות על כנוות הזדון של הגרמנים כלפי היהודים.

בעדותו הוסיף העורר את הפרטים הבאים:

"פתאום נכנסו אלינו הגסטאפו הגרמנים עם הנעליים שלהם ופרצו את הדלת. הם לקחו את אבי...פחדתי על אימא, היא רצה אחריהם ואני החזקתי אותה בידיי כדי לעצור אותה, התחננתי לאימא שתבוא...זה היה קורע לב." (עמ' 2 ש' 16 ואילך).

ג. העורר ביקש להשמיע עדים מטעמו ועל כן הדיון לא הסתיים באותה ישיבה. הוועדה ראתה לנכון לציין בהחלטתה כי העורר הותיר על חבריה רושם אמין. הוועדה לא נתנה דעתה על השוני העולה מהשוואת הגרסאות שמסר העורר בשתי ההזדמנויות.

ד. בישיבה שהתקיימה בפני המותב הנוכחי העידה אחותו של העורר, ילידת 1933 הגב' מימון ג'ינה וזו תמצית דבריה: חיילים פתחו את דלת הבית בבעיטות ולקחו את אביה. האם והילדים בכו ורצו בעקבותיו ולדברי העדה ראו שהגרמנים דחפו את אביהם. מספר ימים אחרי לקיחת האב המשפחה ברחה לכפרים.

ה. המשיבה מצביעה על סתירות בדברי העדים וטוענת כי לא הוכח נסיבות המצביעות על קיומה של הלכת הפחד. כמו כן טוענת המשיבה לקיום ספק לגבי תחולת הלכת הפגיעה הנפשית העקיפה (סעיף 28 לחוק הפיצויים הגרמני).

ו. לאחר שבחנו את גרסאות העדים אנו סבורים כי אין במקרה זה לייחס משקל מכריע לסתירות בדבריהם באשר למקומות בהם שהו וזאת כל עוד העדויות נשמעו אמינות ומשלימות זו את זו.

לאור כל זאת אנו מקבלים את הערר וקובעים כי מתקיימות בעורר שתי עילות הנרדפות הנטענות על ידו.

המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין בשאלה משפטית בלבד.

בפני

כב' השופטת בדימוס רחל גרינברג – יו"ר

פרופ' יוסף זהבי – חבר

עו"ד אראלה עפרון - חברה

ניתן היום, כ"ט כסלו תשע"א, 06 דצמבר 2010, בהעדר הצדדים.