אגוזי נ' צדוק גרמה ואח'

פסק דין

בתובענה שלפניי מבקשת המבקשת, כי בית המשפט יצהיר, כי המיטלטלין המצויים בדירתה הינם בבעלותה הבלעדית.

המשיב 1 מתנגד לבקשה.

לדיון שהתקיים לפניי התייצבו המבקשת, המשיב 1 ובאת כוחו. המבקשת נחקרה בדיון על תצהירה והצדדים טענו את טענותיהם.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ושמעתי את טיעוני הצדדים ואת עדותה של המבקשת, נחה דעתי, כי יש לקבל את התובענה.

המבקשת העידה, כי המשיב 2, הוא החייב, היה בן זוגה בעבר וכי הוא אינו מתגורר עמה מזה למעלה מ-17 שנים. היא הסבירה, כי מאחר שלחייב ולה בת משותפת, מגיע החייב לדירתה על מנת לבקר את בתם ולא מעבר לכך.

המשיב 1 אמנם טען כי החייב מתגורר בדירת המבקשת אולם לא הציג כל ראיה לכך מעבר לדבריו. לעומת זאת המבקשת תמכה את דבריה במסמכים. המבקשת צירפה חשבון ארנונה שמעיד על קבלת הנחה של 20% בתשלום הארנונה, בגין היותה אם חד הורית. בנוסף, בחשבון המים לחודשים נובמבר-דצמבר 2009 מצוין, כי בדירה מתגוררות שתי נפשות בלבד. המבקשת אף ציינה לפרוטוקול את הכתובת הרשומה של החייב בתעודת הזהות שלו השונה מכתובת המגורים שלה.

זאת ועוד, ברשימת המיטלטלין שהמבקשת צירפה במועד מאוחר יותר להגשת התובענה, היא פירטה מיטלטלין המצויים בדירתה שנים רבות, חלקם הגדול יותר מ-15 שנים. המבקשת אף צירפה לרשימה חשבונית מס המעידה, כי רכשה שני מזגנים שפורטו ברשימת המיטלטלין, וכן צירפה הזמנה לרכישת מתקן מים וקבלה בגין כך.

אשר על כן, התובענה מתקבלת.

ניתן בזה סעד הצהרתי שלפיו המיטלטלין המפורטים ברשימה שצורפה לתיק בית המשפט ביום 06/04/10 והמצויים בדירת המבקשת ברחוב הראב"ע 14, רמת גן, הידועים כגוש 6186 חלקה 108 תת חלקה 7, הינם בבעלותה הבלעדית של המבקשת.

אינני עושה צו להוצאות.

המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, י"ג תשרי תשע"א, 21 ספטמבר 2010, בהעדר הצדדים.