אגוד ערים לכבאות נ' שקמונה חברה ממשלתי ת - עירונית לשקום הדיור בחיפה – התנגדות לביצוע תביעה בתיק הוצל"פ

החלטה

המשיב הגיש לביצוע, תביעה על סכום קצוב ע"ס 6,421 ₪, בהתבסס על הוראות חוק שירות הכבאות והתקנות מכוחו.

כתב התביעה מציין, כי המבקשת הינה בעלים של נכס (כהגדרתו בתקנון) אשר קיבל שירותים מן המשיב:

ביום 27/01/2009 ערך המשיב ביקורת ציוד כיבוי במקרקעין ששטחם 6,363 מ"ר בהוסטל דיור מוגן לקשישים, ברח' הנביאים 10 אור-עקיבא.

המבקשת הינה הבעלים של הנכס נשוא הביקורת.

בהתאם לתקנות, מציין כתב התביעה על המבקשת לשאת בתשלום אולם היא לא עשתה כן עד כה.

התנגדות המבקשת הוגשה בתוך המועד הקבוע בחוק ועיקרה בטענה משפטית גרידא, היינו, כי הנכס נשוא הביקורת הינו בית מגורים אשר עפ"י סעיף 6ד לחוק שירותי הכבאות, אינו נתון לביקורת המשיב.

המבקשת מציינת, כי הבניין בו נערכה הביקורת אינו בית עסק אלא בית מגורים בו הדיירים משלמים תשלומים כגון: ארנונה, דמי בית ועד, במישרין, לגופים הרלבנטיים ומכאן למדה המבקשת, כי אין כל יריבות בין הצדדים בתיק זה.

התכתבות ביחס לטענות הנ"ל התקיימה מעת שהודיע המשיב על הביקורת הצפויה ואף לאחר מכן.

ביום 14/06/2011 התקיים דיון במעמד הצדדים ובהסכמת הצדדים נראה התצהיר שנעשה לכתחילה ע"י מר אילן מנור כאילו נערך ע"י גב' ענת מלהאוזן חסון, אשר עמדה לחקירה נגדית.

הגברת הנ"ל הינה מנהלת בתי גיל הזהב בשקמונה (המבקשת).

מן העדות עולה, כי בבניין נשוא הביקורת מתגוררים דירים בשכירות, משלמים שכר דירה וכל יחידת דיור הינה עצמאית במובן זה שהדייר משלם בעבורה ארנונה, חשמל וכדומה.

עוד העידה הגב' ענת, כי בבניין כ-5, 6 קומות ובכל קומה 10, 12 יחידות דיור.

כאשר נשאלה, האם המדובר בדיור מוגן לקשישים, כפי שצוין בתצהיר המבקשת סעיף 5, ענתה, כי אינה יודעת מה משמעותו בתצהיר אולם ציין כי קיים שימוש בשמות שונים למקום יש הקוראים לו הוסטל, יש לו הקוראים לו דיור מוגן ויש הקוראים לו בית גיל הזהב.

כאשר נשאלה, אם גרים שם אנשים קשישים, ענתה, בשאלה: "תגדירי מהו קשיש"? כאשר נשאלה האם ישנם שם אנשים סיעודיים? ענתה, כי עפ"י תנאי הקבלה לא מתקבלים סיעודיים וכי אדם שתפקודו נפגם צריך לעזוב את הבית. מכל מקום, הסכימה, כי ישנם פרקי זמן בהם ישנם דיירים שאינם עצמאיים, אין להם מטפל צמוד וכי אין במקום חברת שמירה, רופא, שירותי רפואה לרבות אחיות.

העדה נשאלה אודות ממצאי ביקורת מינואר 2009 ממנה עלה, כי מתגוררים במבנה 107 קשישים מהם 44 סיעודיים. בתשובה ענתה, כי אינה יכולה לדעת.

העדה העידה אודות מי אשר מאשר תקינותם של גלאים (בפרוטוקול נרשם בשוגג עגלים) ואח"כ העידה גם על חברת ברנע הבודקת כי ציוד כיבוי אש במקום כגון מטפים וגנראטורים תקינים.

עוד העידה, כי הציוד במבנה תקין והוא יהיה מוכן בעת שריפה.

בחקירה החוזרת נשאלה אודות שטח המבנה ("כ-400 מטר, אני חושבת" ושטח המגרש "הרבה יותר גדול, משהו כמו 7,000 ₪, לא מדויק").

סיכומי המבקשת הוגשו ביום 25/7/2011 הם שבים ומציינים, כי הנכס נשוא כתב התביעה הוא בית מגורים אשר עפ"י הוראות סעיף 6ד לחוק שירותי הכבאות אין לנציגי המשיב זכות חוקית לערוך בביקורת.