תא"ח
בית משפט השלום קריות
|
47983-08-11
04/07/2012
|
בפני השופט:
פנינה לוקיץ'
|
- נגד - |
התובע:
אגודת מושב גורן
|
הנתבע:
יפה אלבז
|
|
החלטה
בהליך זה מתבררת תביעה לפינוי מושכר, שהינו מבנה המשמש לצרכניה במושב גורן (להלן: "הצרכניה") ואשר הנתבעת מנהלת אותה במושכר במשך תקופה של כ- 13 שנים.
במהלך הדיון שהתקיים בפני ביום 31.5.2012 הגיעו הצדדים להסכמות בדבר פינוי הצרכניה על ידי הנתבעת כנגד ביצוע תשלומים שונים על ידי התובעת, הכל כמפורט בפרוטוקול הדיון.
במסגרת אותן הסכמות, הסכימו הצדדים כי בית המשפט יכריע בהתאם להוראת סעיף 79א' לחוק בתי המשפט בשאלת זכאותה של הנתבעת לפיצוי בגין תחזוקת המושכר במהלך תקופת השכירות כפי שנטען בכתב הגנתה, זאת לאחר הגשת סיכומי טענות קצרים מטעם הצדדים.
יצוין כי בכתב הגנתה העלתה הנתבעת טענות שונות כנגד התביעה לפינוי אולם בהתאם להסכמה שקיבלה תוקף של החלטה, הכרעתי ניתנת אך ורק ביחס לטענה שפורטה בסעיף 18 לכתב ההגנה לפיה עלות תחזוקת הצרכניה במהלך התקופה שבה החזיקה בה, מגיעה לסך של 82,500 ₪ וזאת על בסיס חישוב של עלות תחזוקה בגין עבודה שביצע בעלה וחומרים, בסך של 750 ₪ למשך 10 ימים בכל שנה. לטענת הנתבעת, היא זכאית לכך שהתובעת תישא בעלות תחזוקת הצרכניה במהלך השנים הארוכות בהן עשתה זאת על חשבונה, וזאת מאחר והנכס שייך לתובעת, ולפיכך חובת תחזוקתה חלה עליה.
בסיכומי טענותיה הדגישה הנתבעת כי על בית המשפט להביא בחשבון בפסיקתו גם שיקולי צדק וזאת לאור העובדה שהנתבעת הסכימה לפינוי המושכר בהתאם להסכמות הצדדים, חרף טענתה כי בהתאם להסכם השכירות שנערך בין הצדדים בשנת 1999, היא זכאית להחזיק בצרכניה ללא הגבלת זמן ועד לתום ימי חייה, ככל שהיא מעוניינת בכך, ולפיכך מדובר בהסכם שנערך לצמיתות ואין לתובעת זכות להביאו לסיומו.
התובעת מבקשת לדחות את כל טענות הנתבעת וטוענת כי מעבר לכך שמדובר בסכומים מופרזים לחלוטין הנתבעים ללא כל ביסוס, הרי שבתחילת השכירות קיבלה התובעת נכס משופץ וכל פעולת תחזוקה שנדרשה, נדרשה לצורך שמירתו של המושכר במצב זה, חרף השימוש שנעשה בו על ידי הנתבעת, ולפיכך על הנתבעת לשאת בכל הוצאה כזו, ככל שאכן היתה.
התובעת מפנה לסעיף 11.1 להסכם השכירות בין הצדדים בו נקבע כי חובה על השוכר לתקן כל נזק ו/או קלקול שנגרם במושכר "עקב שימושו במושכר". התובעת מדגישה כי לא הוכחו עבודות שיפוץ או שיפור של המושכר, להבדיל מתחזוקה הנובעת משימוש, ולפיכך אין הנתבעת זכאית לפיצוי כלשהו.
התובעת אף מוחה בסיכומיה על כך שהנתבעת שירבבה בסיכומיה טענה בדבר "שיקולי צדק" הנוגעים לסוגית פינוי המושכר וזאת בניגוד להסכמת הצדדים שקיבלה תוקף של החלטה.
לאחר עיון בטיעוני הצדדים כאמור לעיל ולאור ההסדר הדיוני, אני מחייבת את התובעת לשלם לנתבעת סך כולל של 5,500 ש"ח וזאת בנוסף לסכום שעליה לשלם בהתאם לשומה שהצדדים קיבלו או יקבלו, הכל בהתאם להחלטה מיום 31.5.2012.
הצדדים יודיעו עד ליום 1.8.12 באם בוצעה ההחלטה מיום 31.5.12 במלואה ובהתאם ינתן פסק דין הנותן תוקף להסכמות הצדדים. בהעדר הודעה אחרת עד לאותו המועד אסיק כי הצדדים הסדירו הענין מחוץ לכתלי בית המשפט והתביעה תמחק ללא צו להוצאות.
ניתן היום, י"ד תמוז תשע"ב, 04 יולי 2012, בהעדר הצדדים.