תא"מ
בית משפט השלום תל אביב - יפו
|
173249-09
20/10/2010
|
בפני השופט:
חאג יחיא
|
- נגד - |
התובע:
אגד -מחלקה משפטית
|
הנתבע:
1. מרינה איניגו 2. בן חיים סימון זידי
|
פסק-דין |
פסק דין
זוהי תביעה לתשלום פיצויים על נזקים שנגרמו לאוטובוס בבעלות התובעת באירוע של תאונת דרכים בה מעורב גם רכב נהוג בידי הנתבע 2. התביעה כנגד הנתבעת 1 נמחקה לבקשת בא כוח התובעת בפתח ישיבת יום 19/1/010 , פסק דין זה הוא בתביעה שבין התובעת לנתבע 2 .
על פי כתב התביעה התאונה אירעה שעה ששני כלי הרכב נסעו באותו כיוון בכביש ובו שני נתיבי נסיעה ,כאשר רכבו של הנתבע נמצא בנתיב הימני ומשמאלו נוסע האוטובוס , נטען כי רכבו של הנתבע 2 סטה שמאלה ועם המראה הצדדית השמאלית שלו פגע בדופן ימין של האוטובוס וגרם נזק הן לדופן והן לשמשה של אחד החלונות בצד ימין .
הנתבע טוען בכתב ההגנה שהגיש כי הוא נסע בנתיב הימני , האוטובוס בא מאחור עקף אותו משמאל, פנה ימינה בפראות ותוך כדי כך פגע ברכב של הנתבע.
בפני העידו שני הנהגים המעורבים בלבד. וחזרו על טענותיהם .
לאחר ששמעתי את שני הנהגים ובחנתי את טענותיהם ויתר נסיבות התאונה , אינני יכול לקבל את התביעה , ואני קובע כי התובעת לא הצליחה להוכיח כי התאונה אירעה באשמו של הנתבע.
הנזק באוטובוס נמצא בחלקו האחורי הימני , סמוך ליד הדלת האחורית . הנזק ברכב הנתבע כולל שבירה של המראה הצדדית השמאלית, לפיכך יש בפנינו ממצא עובדתי לפיו המגע בין שני כלי הרכב היה בין החלק הקדמי שמאלי ברכב הנתבע , עם החלק האחורי בדופן ימין באוטובוס. על פי מיקום הפגיעה בזמן שנוצר המגע בין שני כלי הרכב , למעשה כל חלקו הקדמי של האוטובוס היה בתחום הראיה של הנתבע. קשה לי לקבל את הגרסה כי הנתבע בזמן שהוא רואה בפניו משמאלו את גוף האוטובוס שבכל זאת הוא יסטה לכיוונו ויפגע בו .
זאת ועוד. אילו הנתבע היה סוטה שמאלה כתיאור האירוע ע"י התובעת, דין הוא כי הפינה הקדמית שמלאית שלו תיפגע , אך לא המראה, כאן נשברה המראה של הנתבע , ללמדך כי היה חיכוך בין דופן ימין אחורית של האוטובוס לבין דופן שמלא של רכב הנתבע .
כאשר החלק האחורי באוטובוס נוגע בחלק הקדמי של הרכב הפרטי, הסבירות היא כי נהג האוטובוס אינו רואה את הרכב הפרטי באותה מידה שנהג הרכב הפרטי רואה אותו . במבחן סבירות זה , סביר יותר כי הרכב המקדים את הרכב האחר, הוא אשר תוך כדי סטייה ימינה יפגע ברכב האחר ולא להיפך.
גם עדותו של נהג האוטובוס לא היתה משכנעת. הוא הסס בעדותו, ולא ידע למסור בוודאות אם רכב הנתבע היה בנסיעה שוטפת סמוך לפני המגע או שהיה בעמידה בצד ימין והתחיל בנסיעה . ואם נהג האוטובוס לא יודע למסור פרט זה משמע שהוא לא ראה את רכב הנתבע לפני הפגיעה . ואם לא ראה סביר להניח שלא הסתכל, וסטה ימינה בלי להתחשב בקיומו של הנתבע .
מכל אלה, אני קובע כי התובעת לא הוכיחה את תביעתה , ועל כן אני דוחה את התביעה .
התובעת תשלם לנתבעת הוצאות מנשפט כולל שכ"ט עו"ד בסכום של 750 ₪ בתוספת מע"מ
ניתן היום, י"ב חשון תשע"א, 20 אוקטובר 2010, בהעדר הצדדים.