אגד אגודה שיתופית ל תחבורה בישראל בע"מ נ' דהן ואח'

פסק דין

המבקשת בטען הביניים שלפני חויבה לשלם למשיבים 2-1 (להלן – "המשיבים"), באמצעות חברת הביטוח שלה, פיצויים בגין נזקי גוף. בפסק הדין נקבע כי סכום הפיצוי הכולל הינו 1,951,000 ₪, וכי מסכום זה יש לנכות תשלומי מל"ל בסך של 1,826,757 ₪, כך שבסופו של דבר על המבקשת לשלם למשיבים סך של 124,000 ₪ (להלן- "סכום הפיצוי נטו"). העיון בפסק הדין מלמד כי אחד ממרכיבי הפיצוי הינו ריבית בסך של 125,000 בגין הפסדי שכר בעבר. המשיבה 3 (להלן – "המדינה"), טוענת כי מכל סכום הפיצוי נטו יש לנכות מס במקור המגיע לסך של 34,628 ₪, ואילו המשיבים טוענים כי לכל היותר יש לנכות מס במקור מאותו חלק בסכום הפיצוי נטו אשר משולם בגין הריבית על הפסדי השכר בעבר, קרי 6.4%. המבקשת נמצאה בין הפטיש לסדן ועל כן היא הגישה את טען הביניים שלפניי.

נקודת המוצא לדיוננו הינה הסכמת כל הצדדים כי יש לנכות מס במקור בגין פיצוי המשתלם כריבית על הפסד שכר בעבר. בה במידה, מוסכם על הכול כי אין לנכות מס במקור בגין רכיבי הפיצוי שאינם מתייחסים לריבית בגין הפסדי השכר בעבר. יוצא אם כן, שהמחלוקת בין הצדדים אינה נוגעת לשאלת החבות במס, עניין שאין לעסוק בו בהליך שלפניי, אלא נוגעת לשאלה מהו אותו חלק מן הפיצוי נטו שיש לייחס לריבית בגין הפסדי השכר בעבר. כיוון שזו המחלוקת אני סבור שפסקי הדין אליהם הפנה ב"כ המדינה אינם רלבנטיים לענייננו. הנה כך, בעניין מרכז דירות ברחובות נדון מקרה שבו המשלמות עצמן סברו כי יש לנכות מס במקור, ולכן פסק בית המשפט כפי שפסק (ע"א 370/80 מרכז הדירות ברחובות נ' פחימה פ"ד לה(2) 148, 152 מול האות א'). הוא הדין בפסק הדין בעניין א.מ.ג שגם בו נדון מקרה שבו המשלמות ניכו מס במקור וכל השאלה הייתה האם הניכוי מקים להן טענת פרעתי בהליכי הוצאה לפועל (ע"א (מחוזי ב"ש) 1097/99 א.מ.ג. נ' ייעוץ ופיקוח בטחוני – פורסם באתר נבו).

אם כן,איזה חלק מן הפיצוי נטו יש לזקוף לראש הנזק של ריבית בגין הפסדי שכר בעבר. לטעמי התשובה ברורה. מאחר וניכויי המל"ל אינם מיוחסים לראש נזק כזה או אחר, אלא הם מנוכים אל מול כל סכום הפיצויים ברוטו, הרי שיש צדק בטענת המשיבים 2-1 לפיה יש לראות את הפיצוי נטו כמתייחס לכל ראשי הנזק, ראש ראש לפי חלקו היחסי בפיצוי ברוטו. חלקה של הריבית על הפסדי העבר ביחס לכל הפיצוי ברוטו עומד על 6.4% בלבד, ולכן יש לנכות מס במקור מתוך הסך של 6.4% מהפיצוי נטו ואת יתר הסכום יש להעביר למשיבים 2-1. ויודגש, אין בהחלטתי משום קביעת עמדה כלשהי לגבי החבות הסופית במס.

ב"כ המדינה טוען שיש לבצע ניכוי במקור מכל הסכום כיוון שלא ידוע האם המוסד לביטוח לאומי ניכה מס במקור מהתשלומים שהוא שילם למשיבים 2-1. טענה זו אינה משכנעת, כיוון שחזקה על המוסד לביטוח לאומי, שהינו גוף ציבורי המודע לחובותיו, כי ניכה את אשר היה חייב לנכות.

אשר על כן אני קובע כי המבקשת תעביר למשיבים 2-1 את מלוא הסכום למעט ניכוי מס במקור בסך של 2,216 ₪, כאמור בתשובת המשיבים 1-2.

בנסיבות העניין אינני עושה צו להוצאות.

ניתן היום, ה' תמוז תשע"א, 7 יולי 2011, בהעדר הצדדים.