אגד אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ נ' בן כפיר ואח'

פסק דין

זוהי תביעה לתשלום פיצויים על נזקים שגרמו לרכבה של התובעת, אוטובוס, באירוע של תאונת דרכים בה היה מעורב גם רכב נהוג בידי הנתבע 2 בבעלות הנתבעת 1.

על פי כתב התביעה התאונה אירעה ביום 14/509 כאשר האוטובוס נוסע בנתיבו בשיירת רכבים כשלפתע נהגו שמע חבטה בצד ימין של האוטובוס, הנהג הפנה את מבטו לעבר מקום הרעש, והבחין כי דלתו השמאלית של רכב הנתבע אשר חנה בצד ימין של הכביש, "תקועה בדלת האחורית של האוטובוס .

התובעת מטילה על הנתבע 1 את האחריות לפגיעה ולנזק, בכך שבהוא פתח את דלת רכבו לכיוון הכביש שם נסע האוטובוס , וגרם לפגיעה .

הנתבעים מכחישים את אחריותם לתאונה ולנזק, וטוענים בכתב ההגנה שהגישו כי הנתבע 1 פגע ברכב אחר שחנה במקום, ועל כן בקש לשוחח עם הנהג של אותו רכב, פתח את דלת רכבו לכדי 5 ס"מ על מנת שאותו בעל רכב לא יחשוב בו שהוא עוזב את המקום, בא האוטובוס, עקף רכב אחר מצד ימין, נצמד לרכבו של הנתבע 1 , ופגע בלדתו השמאלית.

שני הנהגים העידו, ואף הוגשו תמונות הנזק, ובמיוחד תמונה המתעדת מצב בו רואים את דלת רכב הנתבעים "תקועה" בדלת האוטובוס האחורית.

רכבו של הנתבע הוא רכב בעל דלת אחת, והיא ארוכה במיוחד, ונראה בבירורו מתוך התמונה כי המרחק שבין רכב הנתבעים והאוטובוס , אינו פחות מ80 ס"מ . קרי שהאוטובוס נסע במרחק של כ 80 ס"מ משמאל לרכב הנתבע .

התמונה נ/1 שהוגשה למעשה במסגרת ההגנה של הנתבעים, היא ה"מרשיעה " את הנתבע 1, ועל פי ניתן לומר עליו שבקשר לאופן ומרחק פתיחת הדלת, הוא אינו דובר אמת, בלשון עדינה ביותר, וזאת במצח נחושה וללא מצמוץ .

טענתו שהוא פתח את הדלת אך כדי 5 ס"מ אינה אמת בעליל. גם בלי שתהיה בפני תמונה כמו נ/1 , הרי אילו הדלת הייתה פתוחה כדי 5 ס"מ , לא היה נגרם עימה מגע מדופן ימין של האוטובוס, בגלל שהיא מוגנת ע"י חלקים אחרים בדופן שמאל של הרכב. וגם אם היה נגרם איתה מגע ע"י האוטובוס, היא הייתה נסגרת לתוך גוף הרכב בגלל הלחץ המופעל עליה מבחוץ כלפי פנים גוף האוטובוס , ולא היתה נפתחת החוצה כפי שרואים בפועל.

אין לי כל ספק כי הדלת של רכב הנתבעים נפתחה לרווחה במלוא אורכה לכיוון הכביש שם נסע האוטובוס, ועל פי מקום הפגיעה באוטובוס , רואים כי היא נפתחה במהלך מעבר האוטובוס על פני רכב הנתבעים. שכן הפגיעה היא באמצע האוטובוס, כל חלקו הקדמי והאמצעי כבר עבר את הרכב, ובשלב זה הדלת פתחה במלואה .

תקנה 80 לתקנות התעבורה קובעת

 80. פתיחת דלת וסגירתה

(א)   לא יפתח אדם את דלתו של רכב אלא לאחר שנקט כל אמצעי הזהירות הדרושים להבטחת שלומם של עוברי דרך. (ב)   לא יפתח אדם את דלתו של רכב ולא יניח הנוהג בו לפתוח את דלתו, כל עוד הרכב נע.  

ברור על פי הראיות הנתבע 1 לא בדק את סביבתו לפני שפתח את הדלת , בניגוד גמור לתקנה ., וע"י כך גרם לתאונה .

בחנתי את השאלה אם יש בחלקו של נהג האוטובוס משום רשלנות תורמת כלשהיא, ועל פי המרחק בו נסע האוטובוס משמאל לרכב הנתבעים, התשובה על כך שלילית.

לפיכך התביעה מתקבלת.

באשר לנזק, לכתב התביעה שהוגש בדיון מהיר צורפה חוות דעת שמאי על פיה נגרם לאוטובוס נזק בסכום של 4358 ₪ , וכן שכ"ט שמאי בסכום של 578 ₪ , סך הכול נזק ממשי סכום של 4936 ₪ .

כאמור התביעה הוגשה בדיון מהיר, והמסמכים צורפו לכתב התביעה בהתאם לתקנה 214ג' .

על פי ע"א 1845/06 בית המשפט המחוזי תל אביב יפו, משצורפו המסמכים כאמור , הפכו למסמכים שהוגשו בתור ראיה בתיק.

ב"כ הנתבעים לא בקש בהתאם לתקנה 130 , לחקור את השמאי על חוות דעתו , וכך הפכה חוות הדעת לראיה מחייבת על גובה הזנק בתיק.