אגבאריה נ' אגבאריה ואח'

החלטה(הצעה)

בתאריך 23.5.13 הודיעו הצדדים, כי הגיעו להסכמה על הגשת תחשיבי נזק.

בהתאם להחלטה זו הגישו הצדדים תחשיבי נזק, כאשר ב"כ הנתבעים הודיע בפתח הדברים כי עפ"י כל חישוב שיעשה בתיק, התוצאה תהיה שתביעת התובע נבלעת בתגמולי המל"ל, ולפיכך ההצעה היחידה שיסכימו לה, היא לוותר על הוצאות.

במצב דברים זה, נראה די מיותר שבית המשפט יטרח להכין הצעה. יתר על כן, אמירה זו אינה עולה בקנה אחד עם האמירה של ב"כ הנתבעים בישיבה מיום 23.5.12, עמוד 1, שורות 17,18.

יחד עם זאת, היות וב"כ הצדדים טרחו והכינו תחשיבי נזק ואף ניתנה לכך הסכמה של בית המשפט, להלן הצעת בית המשפט:

לאחר שעיינתי בתחשיבי הנזק של שני הצדדים ובמסמכים המצורפים סבורני, כי הפיצוי ההולם את נזקיו של התובע על דרך הפשרה, לאחר ניכוי תגמולי המל"ל הוא על דרך העיגול 30,000 ₪.

השיקולים הם כדלקמן:

א.התובע נפגע בשורש כף ידו הימנית, שהיא כף ידו הדומיננטית, עבר ניתוח ועפ"י מומחה בית המשפט, ישנה ירידה ניכרת בתחושת כף היד ויש בה כדי להשפיע על תפקודו כעובד כפיים.

לא מן הנמנע, כי אלמלא הפגיעה, שכרו של התובע היה גדל במשך השנים או אף כי היה עובר לעבוד במקום אחר או מתקדם לתפקיד אחר בתוך המסעדה בה עבד. נכון בעיניי לעתיד לקבוע את בסיס השכר על 5,000 ₪.

ב.שיעור הנכות הרפואית של התובע הוא 10%. בראש הנזק של כאב וסבל יש מקום לפסוק 30,000 ₪, יש לזכור שהתובע עבר ניתוח והיה מאושפז מספר ימים ואף עבר טיפולים לאחר ששוחרר מבית החולים. זה גם שיעור אבדן כשר ההשתכרות בעתיד.

ג.תקופת אי הכושר שקבע המל"ל הייתה כחודשיים וחצי ושכרו של התובע באותה עת, דהיינו לפני כשבע שנים , היה 3,300 ₪ .התובע נזקק לעזרה לאחר הניתוח. אמנם לא צורפו כל ראיות אך סביר להניח כי היה זה מעבר לעזרה הרגילה של בני משפחה, אם בכלל הייתה כזו. לא נמסרו נתונים ובשלב זה יש להניח, כי לפחות בתקופה הראשונה לאחר הניתוח ובבית החולים, התובע היה זקוק לעזרה. לא יהיה זה נכון להנות את המזיק בעזרת צד ג', גם אם הייתה.

אין באמור לעיל להביע שום דעה על נושא החבות, שכן עד עתה לא שמעתי כל עדות, וייתכן אמנם כי אם תשמענה ראיות, יקבע כי לא היה כל אשם של הנתבע מספר 1 וכי קרתה התאונה כאשר התובע עצמו לא נזהר או שישנה רק רשלנות תורמת . התובע לא היה ילד או נער ואין בפני בית המשפט כרגע נתונים כמה זמן עבד במסעדה, מה הייתה מידת מיומנותו.

עם זאת ,ככל שאכן לא ניתנו לו כפפות לעבודה, או אמצעי זהירות אחרים, הרי גם אם היה מיומן וגם אם הוא עצמו התנהג בחוסר זהירות כאשר רצה לתפוס את הסכין, הרי באי אספקת אמצעי זהירות או מתן כלים מסוכנים פחות, יש לכאורה רשלנות של נתבע מספר 1 .

הערות אלו נכתבות מחמת הזהירות, שכן מדובר בשלב זה בהצעה בלבד, לפני שנשמעו כל עדים בפני בית המשפט.

הצדדים יודיעו על עמדתם בתוך 90 יום מהיום.

בהעדר הסדר, יואילו להופיע על מנת לקבוע מועד לשמיעת ראיות ביום 3.11.13 בשעה 9:00.

ניתנה היום, כ"ג תמוז תשע"ג, 01 יולי 2013, בהעדר הצדדים.