אגא אליהו נ' מדינת ישראל

החלטה

לפניי בקשה להארכת מועד להישפט בגין שלושה דו"חות שנרשמו למבקש: דו"ח מס' 8500618897 (אי עצירה בקו עצירה במפגש עם רמזור), דו"ח מהירות מס' 3838238354 ודו"ח מהירות מס' 38381381380, שבוצעו בתאריכים 12/11/2007, 14/5/2003 ו- 11/3/2003, בהתאמה.

לטענת המבקש, כל העבירות בוצעו בפועל ע"י אישתו, הגב' אורלי אגא אליהו.

לבקשה צורף תצהירה של הגב' אגא אליהו, בו היא מודה בביצוע העבירות נושא הדו"חות.

המשיבה התנגדה לבקשה, נוכח השיהוי הרב שחל בהגשתה, נוכח העובדה כי הדו"חות שולמו זה מכבר, ונוכח העובדה כי דו"ח מס' 8500618897 הינו פסק דין חלוט.

לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה ובתגובת המשיבה, החלטתי לדחות את הבקשה.

על פי ההלכה הפסוקה, על המבקש להישפט באיחור לשכנע את בית המשפט כי היתה סיבה מוצדקת לכך שלא פעל במסגרת המועדים הקבועים בחוק (ראו למשל רע"פ 2096/07 כוכבי נ' מדינת ישראל (פורסם במאגרים המשפטיים)).

במקביל, על בית המשפט לפעול בהתאם לכוונת המחוקק, לרבות התכלית החינוכית וההרתעתית הגלומה בכיבוד החוק והמועדים המנויים בו, ועל כן, וכדי שהחוק לא יהפוך פלסתר, נקבע בפסיקה כי יש להעתר לבקשות להארכת מועד להשפט, במשורה, ובנסיבות מיוחדות בלבד.

ראשית, יצויין כי המבקש לא העלה כל נימוק המסביר את השיהוי הרב שחל בהגשת הבקשה. המבקש לא טען כי לא קיבל את הדו"חות, ומתגובת המשיבה ברור, כי עת שילם המבקש את הקנסות, ידע על קיומם.

בנוסף, המבקש לא הסביר מדוע שילם את הקנסות בגין הדו"חות שקיבל, אם לא הוא נהג ברכב.

כמו כן, לבקשה צורפו תצהירים לקוניים בלבד מטעם המבקש ואישתו, שאינם מסבירים כיצד אשת המבקש יודעת לומר בוודאות כי לפני יותר מ-4 שנים היא זו שנהגה ברכבו של המבקש.

לבסוף, בכל הנוגע לדו"ח מס' 8500618897 – נוכח העובדה כי מדובר בפסק דין חלוט אשר ניתן ע"י בית משפט, הרי שבקשה להארכת מועד להישפט אינה ההליך הנכון לתקוף את פסק הדין.

נוכח כל האמור לעיל, ומשהמבקש השתהה בהגשת הבקשה ולא הציג סיבה מוצדקת להארכת המועד להישפט, הבקשה נדחית.

המזכירות תשלח העתק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, א' אלול תשע"א, 31 אוגוסט 2011, בהעדר הצדדים.