אברמוב נ' שלמה חברה לביטוח בע"מ. ואח'

פסק דין

1.בתאריך 16.6.13, באור עקיבא, ארעה תאונת דרכים בה היו מעורבים רכבה של התובעת מסוג דייהטסו מ.ר. 84-694-17 (להלן: "הרכב") ואמבולנס השייך לנתבעת 2, בו נהג באותה עת נתבע 3 (להלן "האמבולנס").

2.נתבעת 1 המבטחת את האמבולנס ומכירה באחריותם של נתבעים 2 ו-3 לתאונה, פיצתה את התובעת בסכום של 2,928 ₪ בלבד, בטענה שהנזק היחיד שנגרם לרכבה בתאונה זו הינו נזק לדופן האחורית ימנית של הרכב.

3.התובעת הטוענת כי כל הנזקים נשוא תביעתה הינם תוצאה של אותה תאונה, תיארה בעדותה את מהלך התאונה כך:

"...אני נכנסתי לכיכר והכיכר היתה פנויה. נכנסתי ועשיתי את כל

הסיבוב שלה, באותו שלב בצד ימין האמבולנס נכנס לתוך הכיכר

והוא גירד אותי מהחלק הקדמי של הרכב ועד לאחורי והיה מצב

שההתנגשות היא לא רק במוקד האחורי אלא לאורך כל הרכב.

אני לקחתי את הכיכר, הוא התפרץ וגירד אותי וניסיתי להתחמק

ולנסוע כדי שלא ידחוף אותי על הכיכר עצמה פיזית ויפסיק לגרד

את רכבי...".

להמחשת דבריה, שרטטה התובעת את השרטוט ת/1.

4.לתמיכת טענותיה הפנתה התובעת לתצלומי הפגיעה שצורפו לכתב תביעתה ואל חוות דעתו של השמאי שבדק את הרכב ביום 19.6.13 (3 ימים בלבד לאחר התאונה).

בחוות דעת זו כותב השמאי כי מצא נזקים תאונתיים בצדו הימני של הרכב וכי היה צורך בתיקון הכנף הקדמית ימנית שלו וביישור 2 הדלתות הימניות – קדמית ואחורית. ואכן, עיון בתצלומים מלמד על פגיעה שנראית כפגיעת חיכוך לכל אורך צדו הימני של הרכב.

5.לשאלת נציג נתבעת 1 מדוע המשיכה לנסוע לאחר ש"קבלה את המכה בכנף הקדמית", חזרה התובעת והשיבה: "אם אעצור, המצב שיקרה שאני אתקל בו והוא ימשיך לגרור אותי כי הוא לא עצר, וגם אם היה עוצר, קודם כל הכל קרה מהר, אני נוסעת והוא מגרד אותי, אם הייתי עוצרת הוא היה נכנס בי ודוחף אותי עוד פנימה לכיכר".

6.נתבע 3 שאישר כי בצדו הימני אחורי של הרכב היתה מעיכה, טען כי "לאורכו של הרכב הרכב לא היה כלום" והוסיף כי יתכן שהיו ברכבה של התובעת מכות קודמות.

בטופס ההודעה שנמסר לנתבעת 1 רק ביום 17.7.13 (כחודש לאחר התאונה) (נ/1) נכתב מפיו: "במהלך כניסה לכיכר – פגעתי ברכב שהיה בכיכר" והוסיף כי הרכב נפגע בכנף האחורית ימנית שלו.

7.עד הנתבעות, מר אייל גוטמן, פראמדיק אשר ישב בחלקו האחורי של האמבולנס בשעת

התאונה, טען גם הוא כי רכבה של התובעת הינו רכב ישן וכי "היו בו חבלות לפני כן..." והוסיף כי "אם היתה נגיעה, זו נגיעה מינורית".

8.בתום הדיון שהתקיים בבית המשפט, הוריתי לנתבעת 1 להגיש לתיק בית המשפט ראיה בדבר הודעת נתבע 3 לנתבעת 2 אודות התאונה בסמוך לאחריה (שכן ההודעה לנתבעת 1 נמסרה כאמור, בחלוף כחודש) אלא שהראיה שהוגשה, הינה אותו טופס נ/1 לעיל.