אברהם נ' וקנין ואח'

ב"כ התובע: עו"ד גונן

ב"כ הנתבעים: עו"ד כחלון

פסק דין

תאונה שארעה ב-5/4/09 ברחוב יגאל אלון בת"א. התובע נסע ברכבו במסלול הימני לכיוון צפון. במהלך נסיעתו הגיע נתבע 1, שנהג ברכב השייך לנתבעת 2, מן המסלול הנגדי ופנה לתוך מסלול נסיעתו של התובע ופגע בו. לטענת נתבע 1 (הנתבע) הוא ביקש לפנות שמאלה, ורכב שהיה במסלול הנגדי השמאלי עצר כדי לאפשר לו לעבור, הוא החל בפניה אך התובע שעקף את הרכב שעצר מימין גרם לתאונה. התובע ובתו שהייתה ברכב, אינם זוכרים כל רכב במסלול שמשמאלם, וסבורים שהנתבע הגיע בנסיעה רצופה מחנייה שצידו השני של הכביש שכן הוא פגע בהם במפתיע משמאל.

דין התביעה להתקבל. גרסת הנתבע בבית-המשפט לא הייתה אמינה ולא הייתה סבירה. כך, למשל, הוא טען שראה את התובע "משחק" בטלפון הנייד, דבר שאינו אפשרי אם אכן היה רכב שעצר בנתיב השמאלי והסתיר את רכב התובע. הנתבע גם טען שראה את התובע מתקרב במהירות, אך לא הסביר מדוע נכנס בכל זאת למסלול הימני שבו נסע התובע. רכב התובע נפגע בצידו השמאלי ולא בחזית הרכב, ומכאן שרכב הנתבע הוא שפגע בו (ולא להיפך), דבר המחליש עוד יותר את גרסת הנתבע ושולל את האפשרות שראה את התובע לפני התאונה. גרסת התובע ובתו היו אמינות ותאמו זו את זו.

יתרה מכך, גם אם הייתי מקבל את טענת הנתבע כי היה רכב שעצר ואפשר לו לעבור – טענה שנטענה בעלמא – עדיין האחריות לתאונה מוטלת עליו שכן הוא זה שהגיע מן המסלול הנגדי ונכנס לתוך מסלולו של התובע. בנסיבות אלו היה על הנתבע לצפות שיתכן וקיימים רכבים הנוסעים במסלול הימני, והיה עליו עצור בטרם המשיך בנסיעתו שכן זכות הקדימה הייתה שייכת להם. מכל מקום, נוכח חוסר האמינות בעדותו של נתבע 1 אני מטיל ספק גם בטענתו כי היה רכב שעצר ואפשר לו לעבור.

אשר לנזקים: ראשי נזק של נסיעות ועוגמת נפש לא הוכחו בראיות, אולם אני מעמיד אותם, על דרך האומדנא, על סך של 1,000 ₪. יתר הנזקים אינם שנויים במחלוקת.

סוף דבר: התביעה מתקבלת. הנתבעים ישלמו לתובע סך של 9,221 ₪ בתוספת הצמדה וריבית מ-5/409 ועד ליום התשלום בפועל, בצירוף האגרה ששולמה, שכר העדה בסך 300 ₪, הוצאות הדיון בסך 300 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך 3,000 ₪.

ניתן היום, י"ב שבט תשע"א, 17 ינואר 2011, בהעדר הצדדים.