אברהם נ' אברמסקי

פסק דין

1.ביום 13.7.12 בבנימינה, ארעה תאונת דרכים בה פגע רכבו של הנתבע ברכבו של התובע

מאחור. אין חולק על כך שהאחריות לגרימת התאונה רובצת על כתפי הנתבע.

2.התובע, אשר פוצה על ידי חברת הביטוח בגין נזקי התאונה לרכבו, תובע כעת מן הנתבע

עצמו פיצוי בסך 5,214 ₪ בעקבות נזק אשר לטענתו נגרם לעגלת תינוק שהיתה בזמן התאונה בתא המטען האחורי של הרכב ואשר בעקבותיו לא ניתן עוד לעשות בה שימוש.

3.טענותיו של הנתבע הן אלה:

התובע לא הוכיח שמדובר בעגלה שנרכשה על ידו וגם בהנחה שזהו המצב, אין בידיו להוכיח כי אותה עגלה שנרכשה היא זו שניזוקה.

מיד לאחד התאונה אביה של אשת התובע שהיה ברכבו הוציא את העגלה מתא המטען ואמר שהיא בסדר.

אם יש נזק כלשהו, על התובע לפנות אל חברת הביטוח – "בשביל זה משלמים עבור ביטוח ורוכשים פוליסות".

4.להוכחת הנזק שנגרם, צרף התובע לכתב התביעה מסמכים המעידים על כך שהוא ואשתו רכשו את העגלה ביום 21.9.11 תמורת סכום של 5,214 ₪ (ת/3) וטען כי זוהי העגלה שניזוקה בתאונה וכי הודיע לנתבע כי היא שבורה. כמו כן הציג בפני התובע תצלום של העגלה המלמד על התעקמותה ועל מעיכה בצידה השמאלי (ת/2) ועותק של הסכם שכירות רכב המלמד על כך שהרכב בו הוא נהג בשעת התאונה הושכר על ידי חברת "מסד עוז ניהול ופיקוח בע"מ" אצל חברת "ניו קופל (ניהול ציים) בע"מ", הסכם שיש בו סעיף הקובע אחריות בלעדית של המשתמש ברכב זה לכל נזק שייגרם לחפץ אישי שלו אשר הושאר ברכב (ת/1) (בהקשר זה אעיר כי לטעמי מכוון הסעיף למקרים בהם מדובר בגניבת רכב שהיו בו מטלטלין שהושארו על ידי מי שנהג בו עובר לגניבתו ולא למקרה כמו זה המונח בפני כעת ואולם בכל מקרה לא יהא בכך כדי להשליך על מסקנותי, כפי שיובהר להלן).

5.לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי בראיות שהוגשו מטעם התובע, דעתי היא כי דין

התביעה להתקבל, בחלקה.

בהעדר מחלוקת על כך שמדובר בתאונה שארעה כתוצאה מנהיגתו הרשלנית של הנתבע אשר ככל הנראה בשל אי שמירת מרחק התנגש ברכבו של התובע מאחור, הרי שעליו לשאת בעלות נזקי תאונה זו כולם. התשובה לשאלה מי הוא זה שישלם בפועל בעד הנזקים על סוגיהם השונים, תימצא בוודאי בפוליסת הביטוח של הנתבע, דהיינו בהיקף הכיסוי הביטוחי שנקבע בה.

התובע שכנעני כי העגלה אכן ניזוקה כתוצאה מהתאונה. לנוכח הטענה שהעגלה היתה בתא המטען האחורי – טענה שאותה אישר הנתבע בדבריו– מתאים אופי הנזק לתאונה של פגיעה בצדו האחורי של רכב.

יחד עם זה, משהונחו בפני ראיות לרכישת העגלה על ידי התובע כ- 10 חודשים לפני התאונה, אני סבורה כי יהא זה נכון לחייב את הנתבע לשאת בסכום נזק שתגולם בו העובדה כי מדובר בעגלה שכבר נעשה בה שימוש וערכה ביום התאונה נמוך יותר.

6.סוף דבר – הנני מחייבת את הנתבע לשלם לתובע פיצוי בסך 3,500 ₪ בתוספת הוצאות בסך

500 ₪, סה"כ 4,000 ₪.

סכום זה ישולם בתוך 30 יום, שאם לא כן יישא הפרשי ריבית והצמדה כחוק עד ליום התשלום בפועל.

זכות להגשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה, בתוך 15 ימים.

המזכירות תשלח לצדדים את פסק הדין, בדואר רשום.