אברהם ואח' נ' אטדגי ואח'

פסק דין

בפני תביעה לתשלום פיצויים בסך 90,000 ₪ בטענה להטעיה מצד הנתבעים במתן שירותי תיווך.

בעקבות חתימת חוזה לרכישת דירה התברר לתובעים, הקונים, ששמאי מטעם הבנק אליו פנו לקבלת מימון מעריך את שווי הדירה בסך המהווה כ- 70% מהמחיר שנקבע בלבד, שלכן לא יכלו לממן את הרכישה, העסקה בוטלה, ונגרמו להם נזקים. טוענים לפיכך התובעים שהנתבעים, המתווכים בעסקה, הם הם שאחראים לנזקיהם, שכן הטעו אותם ויצרו כלפיהם מצגי שווא בכל הנוגע לשווי הנכס והיכולת לקבל מימון בגין העסקה.

העובדות

התובעים הינם בני זוג. הנתבעים הינם מתווכים במקצועם, ובמועדים הרלוונטיים לתביעה זו, תחילת 2010, עבדו ביחד במשרד תיווך בחולון, משרד אשר כונה "תיווך רופין" והיה בבעלות הנתבע 1. לשם הנוחות תכונה התובעת 1 להלן "התובעת" והנתבע 1 יכונה להלן "הנתבע".

בתחילת 2010 בקשו התובעים לרכוש דירה. התובעים איתרו מודעה אשר פרסמו הנתבעים באתר "יד 2" ובה פרטי דירה המוצעת למכירה בחולון, וכך נוצר קשר בין הצדדים. ביום 11.3.10 התקיימה פגישה בין התובעים לבין הנתבע 1 ובמהלכה חתם התובע על הסכם להזמנת שירותי תיווך ממשרד "תיווך רופין" (להלן: "הסכם התיווך"). עם חתימת הסכם התיווך, הציג הנתבע 1 בפני התובעים את הדירה נשוא הסכם התיווך, דירה בת 2 חדרים ברחוב הגליל 7, חולון (להלן: "הדירה").

לאחר ביקור התובעים בדירה, בקשו התובעים מהנתבעים לקדם את אפשרות רכישתה ובעקבות זאת התקיימה במשרד הנתבעים פגישה ביום 14.3.10, בנוכחות התובעים, הנתבעים ושני בעלי הזכויות בדירה, יהודה ומרים לביא (להלן: "המוכרים"). במהלך אותה פגישה התנהל משא ומתן והושגה הסכמה על רכישת הדירה מהמוכרים תמורת סך כולל של 680,000 ₪. נוכח הסכמה זו, נערך בו במקום "זיכרון דברים" למכירת הדירה בין התובעת כקונה לבין המוכרים (להלן: "זיכרון הדברים").

לאחר חתימת זיכרון הדברים יצרו התובעים קשר עם עו"ד אילן לוי (להלן: "עו"ד לוי"), אשר פרטיו נמסרו להם על ידי הנתבעים במהלך אותה פגישה ביום 14.3.10, ושכרו את שירותיו כדי שייצג אותם בעריכת חוזה מכר מול המוכרים.

בימים שלאחר מכן גובש נוסח מוסכם של חוזה מכר ובפגישה שהתקיימה ביום 25.3.10, בנוכחות התובעים, הנתבעים, המוכרים, עו"ד לוי וכן עו"ד עובדיה גולסטני שייצג את המוכרים, נכרת חוזה למכירת הדירה לתובעת (להלן: "החוזה").

על פי החוזה, שילמה התובעת למוכרים סך של 68,000 ₪ במעמד חתימת החוזה והתחייבה לשלם את יתרת התמורה, 612,000 ₪, עד ליום 15.5.10 בתנאים שפורטו בחוזה. לצורך גיוס המימון הדרוש לתשלום יתרת התמורה, פנו התובעים לבנק הפועלים בע"מ (להלן: "הבנק") בבקשה לקבלת הלוואה המובטחת במשכנתא. הבנק, כמקובל, בקש מהתובעים להציג שמאות לדירה אשר תיערך על ידי שמאי מרשימת השמאים עמם עובד הבנק. התובעים פנו לשמאי בהתאם, אך בחוות דעתו של השמאי מיום 2.5.10 העריך השמאי את שווי הדירה בסך של 520,000 ₪ בלבד. ניסיון שעשו התובעים לקבל הערכה למחיר הדירה משמאי אחר הביא לתוצאות דומות, בהערכת שווי של 500,000 ₪ בלבד.

במצב זה, לא יכלו התובעים ליטול מהבנק את מלוא המימון שנדרש להם לתשלום יתרת התמורה למוכרים. התובעים הודיעו על כך למוכרים ובקשו לבטל את החוזה. המוכרים נעתרו לבקשה והחוזה בוטל, אלא שהמוכרים חילטו את המקדמה ששילמו להם התובעים בסך של 68,000 ₪ כפיצוי מוסכם. זמן מה לאחר מכן נמכרה הדירה לאחרים תמורת סך של 600,000 ₪.

על רקע זה, כשהתבררו נזקי התובעים, עותרים התובעים לקבלת פיצוי על נזקיהם.

תמצית טענות הצדדים, ההליך והראיות

לטענת התובעים, הטעו אותם הנתבעים באשר למחיר הריאלי של הדירה.

לגרסת התובעים, בפגישה אשר במהלכה נחתם זיכרון הדברים הפעילו עליהם הנתבעים "מכבש לחצים" כדי שירכשו את הדירה וכך גם הטעו את התובעים להאמין שהסך של 680,000 ₪ משקף את המחיר הריאלי של הדירה. הנתבעים ידעו שבדעת התובעים ליטול מימון מהבנק בהיקף של 90% ממחיר הדירה, והבטיחו שיסייעו לתובעים במציאת שמאי שיעריך את הדירה בהתאם למחיר שסוכם, הבטחה שהתבררה כמופרכת.

טוענים לפיכך התובעים שהנתבעים אחראים לנזקים שנגרמו להם ועותרים לחיוב הנתבעים במלוא הסכום ששולם כפיצוי למוכרים, 68,000 ₪, בתשלום שכר הטרחה ששולם לעו"ד לוי בסך 2,586 ₪ ובפיצוי על עגמת הנפש שנגרמה להם בסך 20,000 ₪.

הנתבעים כופרים בטענות התובעים.

לגרסת הנתבעים, תפקידם התמצה בתיווך בין התובעים למוכרים ומשנכרת החוזה תמה מעורבות הנתבעים ודווקא התובעים הפרו את התחייבותם לשלם להם דמי תיווך.

הנתבעים מכחישים את הטענה למעורבות מצידם במשא ומתן שבין התובעים למוכרים, מכחישים את הטענה למצגים בדבר שווי השוק של הדירה ומכחישים מתן התחייבות כלשהי בקשר עם המימון שבקשו התובעים ליטול לרכישת הדירה. התובעים עצמם, כך נטען על ידי הנתבעים, הם שעמדו על חתימת זיכרון דברים אף בטרם נועצו בעורך דין, הם שחתמו על החוזה לאחר שנועצו בעורך דין, הם שסירבו לסגת מהעסקה לאחר חתימת זיכרון הדברים אף שהדבר הוצע להם על ידי המוכרים, וכך אין לנתבעים כל אחריות לנזקים הנטענים.

טוענים לפיכך הנתבעים שאין בסיס לתביעה ויש לדחותה כליל.