אבראהים גניים נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ-ת"א

פסק דין

רקע:

1.זוהי תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף עפ"י חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה – 1975 (להלן: "חוק הפלת"ד").

התובע, יליד 1952, טען בתביעתו, כי בתאריך 30.11.03 נפגע בתאונת דרכים, כמשמעותה בחוק הפלת"ד.

הרכב המעורב בתאונה היה בעת הרלוונטית, מבוטח על-פי פקודת ביטוח רכב מנועי על-ידי הנתבעת.

הצדדים חלוקים הן בשאלת החבות והן בשאלת הנזק.

הנתבעת הכחישה בהגנתה את נסיבות התאונה הנטענות, וכן הוסיפה, כי נסיבות התאונה אינן מהוות תאונת דרכים, כהגדרת המונח בחוק הפלת"ד.

2.כתוצאה מהתאונה, סבל התובע משבר בשורש כף יד שמאל; ומומחה אורטופד שמונה ע"י בית-המשפט, לבקשתו, קבע כי נותרה אצלו נכות צמיתה בשיעור 3%.

3.התיק נקבע להוכחות בשאלת החבות וגובה הנזק; ובית-המשפט הורה כי עדויות הצדדים, בשאלת גובה הנזק בלבד, יוגשו בתצהירי עדות ראשית בהתאם לתקנה 168 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

על-אף זאת, תצהירי עדות ראשית מטעם התובע התייחסו גם לשאלת החבות.

בהחלטתי בפתח ישיבת ההוכחות, ציינתי כי בית-המשפט יתעלם מהעדויות שבתצהירים, ככל שהן נוגעות לשאלת החבות.

כמו-כן, ובמצורף לסיכומיו הציג התובע מסמכים, שלא הוגשו במהלך שמיעת הראיות, ולכך התנגדה הנתבעת.

בעניין זה ניתנה החלטה נפרדת מ-21.01.10, לפיה התרתי הגשת מסמך אחד (תעודת חדר מיון של בי"ח נצרת מיום התאונה).

עוד אציין כי סיכומי התובע הוכתרו כסיכומים "עפ"י סעיף 4 (ג)...", ולא כך הוא.

נסיבות התאונה:

4. כך תיאר התובע נסיבות התאונה בסעיף 6 לתביעתו:

"6. ביום 30/11/03 בשעה 12:46 בערך נפגע התובע בתאונת דרכים, כאשר הרכב עמד לצורכי תיקון/טיפול דרך ירדה הקבינה על ידו ופגעה בה".

הראיות:

5.מטעם התובע העיד הוא, אשתו ובנו אחמד (אם כי זה האחרון לא נחקר נגדית).

אציין, כי לתצהירי העדות הראשית מטעם התובע לא צורפו מסמכים כלשהם, מלבד תעודת חדר המיון מיום התאונה, שכאמור, צורפה לסיכומיו.