אבני נ' שותפות מירס תקשורת (1998)

פסק דין

1.התובע היה מנוי של חברת מירס. לאחר שלא שילם חשבונות עבור חמישה חודשי שירות ננקטו נגדו אמצעים משפטיים. הצדדים הגיעו להסדר שלפיו ישולם החוב בתשלומים, כשהנתבעת ויתרה על תשלומים נלווים שונים. קווי הטלפון של התובע חוברו, אולם גם בשלב זה לא שולמו התשלומים כסדרם.

2.לטענת התובע נמסר לו כי הוראת הקבע שמסר לנתבעת לא כובדה, ולכן לא שולמו החשבונות לדבריו, הוא התקשר מספר רב של פעמים לנציגי השירות של הנתבעת על מנת לשלם את החשבונות בכרטיס אשראי, אולם בכל פעם נמסר לו כי עניינו נמצא בטיפול משפטי והוא אינו יכול לשלם את החשבונות באמצעות שירות הלקוחות הרגיל, והוא הופנה ליצור קשר עם עורך הדין המטפל בתביעה. עוד טוען התובע כי התברר לו שהוראת הקבע לא כובדה כיון שלא הועברה כלל לבנק. התובע טוען כי לאחר שהושג הסדר פשרה היה על הנתבעת להשיב לו בשירות הלקוחות, וכי העובדה שנדרש למאמצים רבים על מנת ליצור קשר עם הנתבעת, כולל המתנות ממושכות כדי לשוחח עם בעלי תפקידים אצל הנתבעת, מהווה התעללות שירותית בו.

3.נציגת הנתבעת הבהירה כי התובע נשאר בסטטוס של טיפול משפטי כיון שלא עמד בהסדר הפשרה שנקבע ולא שילם את התשלומים במועד. עוד ציינה כי תשלומי הוראת הקבע שמסר התובע חזרו בשל העדר כיסוי מספיק, ולא בשל תקלה טכנית.

4.במהלך הדיון שאלתי את התובע מדוע לא ניתן היה לחסוך את כל תלאותיו על ידי פניה להסדרת התשלומים באמצעות עורך הדין, גם אם לטענתו לא היה צורך בכך, וכן להסדיר את העברת הוראות הקבע לסניף הבנק. שתי פעולות פשוטות שאינן מצריכות זמן רב והיו עשויות למנוע או להקטין מאד את נזקיו הנטענים של התובע. התובע לא השיב תשובה של ממש לשאלות אלו.

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים החלטתי לדחות את התביעה מנימוקים אלו:

5.מדברי נציגת הנתבעת, שלא נסתרו ונראה שאינם שנויים במחלוקת, עולה כי הנתבעת נהגה עם התובע באורך רוח. במשך חמישה חודשים בהם לא שולמו החשבונות כלל נמנעה הנתבעת מניתוק הקווים ומהגשת תביעה נגדו. לאחר הגשת התביעה הגיעו הצדדים להסדר שכלל את תשלום סכום החוב בלבד, ללא כיסוי הוצאות משפט של הנתבעת וללא דמי יציאה והוצאות נלוות. כשהתובע לא עמד בתשלומים שנקבעו בהסדר זה ניתנה לו אורכה של כחודשיים, כשהנתבעת עושה מאמץ לקיים את הסדר הפשרה.

6.לא מצאתי פגם בכך שהתובע נותר במעמד של מי שנתון בהליכים משפטיים כל עוד לא שולם סכום החוב על פי ההסדר במלואו. מה גם שאין בהגדרה כזו כל נזק מבחינת התובע, מלבד העובדה שהוא נדרש לערוך את בירוריו והסדריו באמצעות עורך הדין המטפל בתביעה. מדובר בעניין טכני בעיקרו שאין בו כשלעצמו כדי לגרום נזק, והוא סביר בנסיבות שפורטו, כאשר הסדר הפשרה עדיין לא קויים במלואו.

על כל פנים, גם אם התובע סבר שאין הצדקה לכך, היה עליו לפעול להקטנת נזקיו ולפנות לעורך הדין, במקום להתקשר פעם אחר פעם לשירות הלקוחות, בידיעה שלא ייענה לגופו של עניין.

7.גם בעניין הוראות הקבע אינני מקבלת את טענת התובע: ראשית, כאמור, נציגת הנתבעת טענה כי הוראות הקבע לא כובדו בשל אי כיסוי מספיק ולא משום שלא נמסרו לבנק. אולם גם בנושא זה, אם אכן נפלה תקלה כלשהי, היה על שני הצדדים לפעול לפתרונה המהיר. אם התובע נמנע מהעברת הוראת הקבע במשך תקופה ארוכה על אף שלטענתו מדובר בעניין טכני בלב, אין הוא זכאי לתבוע על נזקים שנגרמו לו בשל כך.

8.התובע הגיש בקשות רבות בהן ביקש לחשוף את הקלטות שיחות הטלפון עם נציגי הנתבעת. מדברי הצדדים עולה כי אין מחלוקת של ממש באשר לתוכן שיחות אלו. הנתבעת אינה חולקת על כך שהתובע הופנה אל עורך הדין המטפל בעניינו, והתובע טען כי התקשר לשירות הלקוחות וסירב לפנות לעורך הדין. על כן לא מצאתי טעם להורות על המצאת ההקלטות.

נוכח כל האמור אני דוחה את התביעה.

לפנים משורת הדין אין צו להוצאות.

ניתן היום, כ"ח שבט תשע"א, 02 פברואר 2011, בהעדר הצדדים.